מחבר: תמי ברפלד

אמונה בא-ל אחד – האיסור על עבודה זרה

  המצווה הראשונה מבין שבע מצוות בני נח היא איסור עבודה זרה – כלומר, האמונה וההשתחווייה לאלים או לכוחות אחרים מלבד הבורא האחד. מהות הרעיון המסר של מצווה זו הוא פשוט אך עמוק: יש א-ל אחד שברא את כל מה שקיים. כל מה שאנו רואים – הטבע, הכוכבים, האנשים, הים והאדמה – הם חלקים מתוך יצירתו של כוח אחד […]

כבוד לא-ל – האיסור על "ברכת השם"

אחת המצוות המרכזיות שניתנו לבני האדם היא לא לקלל את הבורא. בתורה נקראת עבירה זו בשם “ברכת השם”, ביטוי שמטרתו להחליף מילה קשה יותר – קללה כלפי הא-ל. מה עומד מאחורי המצווה בבסיסה, המצווה מלמדת על כבוד. כשאדם מקלל את הבורא, הוא בעצם כופר בטוב שקיים בעולם, מתריס נגד עצם מקור החיים. גם אם האדם כועס, סובל, […]

קדושת החיים – האיסור על שפיכות דמים

המצווה השלישית לבני נח היא לא לרצוח. במבט ראשון, זו נראית מצווה מובנת מאליה – הרי כל אדם שפוי מבין שרצח הוא מעשה נורא. אבל היהדות רואה בזה לא רק פשע חברתי, אלא פגיעה בקדושת החיים עצמם, בבסיס האלוקי של האדם. מהות המצווה על פי התורה, כל אדם – כל אדם באשר הוא – נברא "בצלם אלוקים". המשמעות […]

קדושת הקשר – האיסור על גילוי עריות

אחת המצוות המרכזיות שניתנו לבני נח היא האיסור על גילוי עריות – כלומר, על קיום יחסים אסורים, כגון עם קרובי משפחה מסוימים, עם אדם נשוי או במערכות יחסים שפוגעות בטבע הבריא של המשפחה. מהות הרעיון החיים האנושיים מושתתים על הקשר שבין גבר ואישה. זהו קשר עמוק שמוליד חיים חדשים, ודרכו ממשיכה הבריאה להתקיים. לכן התורה מלמדת שיחסי […]

יושר וצדק – האיסור על גזל

בין שבע מצוות בני נח, אחת מהברורות והחיוניות ביותר היא האיסור על גזל – לא לגנוב, לא לקחת דבר שאינו שלך, לא לפגוע בקניינו של אדם אחר. אבל מאחורי הציווי הפשוט הזה מסתתר עיקרון עמוק: אמון. הבסיס לחיים חברתיים החיים האנושיים נשענים על אמון הדדי. כל עסקה, כל הבטחה, כל קהילה – קיימת רק כל עוד אנשים מאמינים […]

חמלה על הבריאה – האיסור על "אבר מן החי"

המצווה השישית מבין שבע מצוות בני נח היא אולי מהמרגשות והעדינות ביותר: לא לאכול איבר שנלקח מבעל חיים בעודו חי. לכאורה, זו הוראה פשוטה – אך היא נושאת בתוכה רעיון מוסרי עמוק מאוד, שמקדים בהרבה את זמנו: האדם נברא לא רק כדי לשלוט בעולם, אלא כדי לנהוג בו ברחמים ובאחריות. מהות המצווה לאחר המבול, כאשר נח […]

אחריות וצדק – מצוות הקמת דינים

המצווה השביעית מבין שבע מצוות בני נח היא הקמת דינים – כלומר, חובת האנושות להקים מערכת של חוק ומשפט, שתדאג לצדק, סדר חברתי, ואכיפת שאר המצוות. מהות המצווה בעולם לא יכולים להתקיים חיים מתוקנים בלי חוק וצדק. גם אם אדם פרטי הוא טוב וישר, עדיין צריך מסגרת שתגן על החלשים, תפתור סכסוכים ותשמור על החברה מהתפוררות. לכן […]

דברים

דברים פרשת דברים, היא הפרשה הראשונה בספר דברים. מסופר בה על נאומו ההיסטורי של משה לישראל. נאום משה התאריך: א' בשבט. עם ישראל לקראת סיום מסע-ארבעים-השנים, בדרכו לארץ ישראל. העם חונה בעבר הירדן המזרחי ומשה מַרצה לישראל ומבאר את התורה, כפי שקיבלה מאלוקים. משה פותח בסקירת ההתרחשויות המרכזיות במדבר: בהר חורב ציווה אותנו אלוקים ללכת […]

במדבר

במדבר פרשת במדבר, היא הפרשה הראשונה בספר במדבר. מסופר בה על מִפקד ישראל וסדר חנייתם במדבר. מִפקד אוכלוסין ביום א' באייר, שנה לאחר צאת ישראל ממצרים, אומר אלוקים למשה לספור את ישראל. יִספרו רק הגברים הכשירים לצבא – מגיל עשרים שנה ומעלה. משה, יחד עם נשיאי שבטי ישראל, סופרים את ישראל והתוצאה המתקבלת: שש מאות […]

ויקרא

ויקרא פרשת ויקרא, היא הפרשה הראשונה בספר ויקרא. מסופר בה על קרבנות עולַה, מנחה, שלמים, חטאת, עולֶה-ויורד וקרבנות אשם. תורת הקרבנות אלוקים קורא למשה לגשת לאוהל-מועד, שם הוא מלמדו את תורת הקרבנות. כל החפץ, רשאי להביא קרבן שיוקרב על המזבח. הקרבנות ניתנים להבאה ממין הבהמה, הבקר או הצאן. לפני הבאת הקרבן יש לבדוק שהינו שלם […]

שמות

שמות פרשת שמות, היא הפרשה הראשונה בספר שמות. מסופר בה על גזירות פרעה, לידת וגדילת משה, בריחת משה למדין ונישואיו, התגלות אלוקים למשה ובשורת הגאולה ממצרים. התוכניות לדילול ישראל דור המייסדים של הישוב העברי במצרים, שבעים נפש במספר, נפטר כולו. דור הצאצאים מתרבה ומתפשט בכל ארץ מצרים והופך לעם. פרעה, מוקירו של יוסף, מת גם […]

בראשית

בראשית פרשת בראשית, היא הפרשה הראשונה בתורה. מסופר בה על בריאת העולם, חטא עץ הדעת ועונשו, רצח הבל והחלטת ה' להביא מבול על העולם. הבריאה והשביתה סיפורנו מתחיל לפני למעלה מ-5772 שנה. במשך ששה ימים, בורא אלוקים את העולם. ביום הראשון, בורא אלוקים את האור וקורא לו 'יום'. הלילה, מכונה 'חושך'. ביום השני, חוצה אלוקים […]

מה מברכים על כל דבר- טבלה מפורטת

מאכלים (לא כולל פירות וירקות) לא תמיד אנו זוכרים או יודעים ממה עשוי כל מאכל, האם הוא נחשב כירק או כפרי, האם הוא עשוי מחמשת מיני דגן או לא, האם צורת ההכנה שלו גורמת לכך שהברכה עליו הופכת להיות שונָה, ועוד. כדי להוריד מעט את הדילמות שיש בכל מאכל, הבאנו להלן טבלה מפורטת, לפי סדר […]

בריאות הנפש

כיצד למצוא איזון, שלווה ומשמעות הרמב"ם, שהיה גם רופא וגם פילוסוף, ראה את נפש האדם כחלק בלתי נפרד מבריאותו הכוללת. הוא לימד שכשם שיש חוקים לשמירה על הגוף, כך יש עקרונות לשמירה על שלום הנפש. בעיניו, אדם בריא באמת הוא מי שנמצא באיזון – לא קיצוני, לא מתפרץ, לא עצוב מדי ולא שמח מדי, אלא […]

בריאות הגוף

חכמה גופנית ונפשית כאחד הרמב"ם – רבי משה בן מימון (1138–1204) – היה לא רק אחד מגדולי הפוסקים וההוגים ביהדות, אלא גם רופא דגול. הוא שימש כרופאו של מלך מצרים וכתב ספרים חשובים ברפואה. בעיניו, בריאות הגוף ובריאות הנפש אינן שני תחומים נפרדים, אלא שני צדדים של אותה שלמות אנושית. הרמב"ם ראה את הגוף ככלי […]

הולכים לישון

רקע סיימנו את כל ההתארגנויות לקראת השינה, אמרנו את "קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁעַל הַמִּטָּה", ואנו מוכנים ללכת לישון. הנה כמה הלכות אליהן יש לשים לב: בבוקר, לאחר הקימה משנת הלילה, אין ללכת יותר משני מטרים ללא "נְטִילַת יָדַיִם", ולכן כדאי להתארגן מראש ולהכין ליד המיטה קערה וספל מים שיהיו זמינים לנו 'על הבוקר'. לפני שהולכים לישון […]

לימוד תורה

מהי התורה ה'תורה' במובן המצומצם היא רק 'חמשת חומשי תורה' – הלוא הם: בראשית, שמות, ויקרא, במדבר, דברים. אלא ששם זה במובנו המלא כולל את כל התורה שבכתב (הכוללת בנוסף לתורה, גם נביאים וכתובים) ושבעל-פה (פירושי התנ"ך, מדרשי חז"ל, המשנה, התלמוד ומפרשיהם, ספרי ההלכה, ספר ה'זוהר' וכל תורת ה'קבלה', ספרי מחשבת ישראל וכל הספרים הממלאים […]

במשך היום

צהריים אדם שהלך לישון מנוחת צהריים, ונח לפחות כחצי שעה, צריך 'ליטול ידיים' כשהוא קם כמו 'נטילת הידיים' בבוקר כשקמים משנת הלילה: שלוש פעמים על כל יד לסירוגין, וללא ברכה. בשונה מהלילה, אין צורך להכין ליד המיטה כלי עם מים. דווקא עכשיו, באמצע היום, צריך לפנות זמן ולהתפלל את תפילת מנחה – אודות חשיבותה וזמנה […]

סדר הלילה

תפילת ערבית בתחילת הלילה צריך להתפלל את התפילה השלישית והאחרונה של היום – תפילת ערבית. על אף שזמנה הוא כל הלילה, יש צורך להתפלל אותה בתחילתו, כדי שלא נשכח אותה בטעות. ברמת העיקרון אין להתחיל ארוחה 'רצינית' או לעשות מלאכה כלשהי ברגע שהגיע זמן תפילת ערבית. אך במקרה שיש לנו זמן קבוע לתפילה או כשביקשנו […]

"קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁעַל הַמִּטָּה"

רקע באופן 'רשמי' ישנן שלוש תפילות בכל יום חול: שחרית, מנחה וערבית. בנוסף לכך, אנו מוסיפים בלילה לפני שהולכים לישון תפילה קטנה נוספת המכונה בשם "קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁעַל הַמִּטָּה". תפילה זו מורכבת ממזמורים ומקטעי תפילה שונים, שבמרכזם – קריאת שלוש הפרשיות של "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל". "קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁעַל הַמִּטָּה" מכונה כך משום שיש לומר אותה בסמיכות […]

עולם הברכות

רקע כאשר אנו מקבלים דבר מה מאדם מסוים, אנו מודים לו על כך מקרב לב, מתוך תחושה עמוקה ואמיתית של הכרת טובה. אלא, שאם נקבל ממנו את אותו דבר בכל יום, וכמה פעמים בכל יום, תרד תחושת הכרת הטובה, וממילא כבר לא נודה לו מעומק הלב (או שכלל לא). כל מה שיש לנו בעולמנו, קיבלנו […]

מאה ברכות

רקע מגיפה קשה ומידבקת התפשטה בעם ישראל בימיו של דוד המלך, ממנה מתו בכל יום כמאה אנשים. דוד, ב'רוח הקודש' שהייתה לו, ניסה להבין את הסיבה למגפה, מדוע עם ישראל נענש בעונש כה חמור. משמים גילו לו שזהו מפני שלא מוקירים מספיק תודה לאלוקים על כל הטוב והחסד שהוא מעניק מלמעלה, ולא מביעים דברי שבח […]

ברכות האכילה והשתיה

רקע כפי שכבר הזכרנו, "בִּרְכוֹת הַנֶּהֱנִין" הן ברכות על דברים שאנו נהנים מהם. מתוך סוגי ההנאה הרבים הקיימים בעולמנו, מעניקה ההלכה היהודית מקום של כבוד לברכות האכילה והשתיה. "בִּרְכוֹת הַנֶּהֱנִין" מיועדות עבור סוגי ההנאה השונים שקיימים ב'עולם החושים' שלנו – הטעם, הריח, הראיה והשמיעה. נתמקד תחילה בברכות האכילה והשתיה, ולאחר מכן נתעכב גם על הברכות […]

ברכות הריח והראיה

ברכת הריח לפני שמריחים דבר-מה המפיץ ריח טוב, יש לברך ברכה מיוחדת. ישנם כמה סוגי ברכות-ריח: על עשבים ריחניים (כמו נענע): "בָּרוּךְ אַתָּה אֲ־דֹנָי, אֱ־לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא עִשְׂביֵ בְּשָׂמִים". על עלים ריחניים שצומחים על צמחים עם גבעול קשה (כמו הדס או רוזמרין): "בָּרוּךְ אַתָּה אֲ־דֹנָי, אֱ־לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא עֲציֵ בְּשָׂמִים". על שאר בשמים […]

ברכות השבח

ברכת שֶׁהֶחֱיָנוּ ברכת "שֶׁהֶחֱיָנוּ" היא ברכה חגיגית אותה מברכים על דבר, אירוע או זמן מיוחד, בה אנו מודים לאלוקים על כך שהֶחֱיָה אותנו, וזיכה אותנו להגיע לזמן מיוחד זה. כמו כן, מברכים "שֶׁהֶחֱיָנוּ" כשקורה לנו דבר טוב, ואנו רוצים להביע את תודתנו לבורא העולם על כך. נוסח הברכה: "בָּרוּךְ אַתָּה אֲ־דֹנָי, אֱ־לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהֶחֱיָנוּ […]

ארוחת בוקר

רקע לארוחת הבוקר חשיבות בריאותית גדולה מאוד. גם היהדות מייחסת חשיבות לארוחת בוקר מסודרת – "פַּת שַׁחֲרִית", כלומר: לא סתם 'נשנוש' של דגני בוקר, אלא ארוחה של ממש, זו המשולבת עם אכילת לחם. מטעמי נוחות, אנו משתמשים בפרקים אלו במילה 'לחם' לעניין נטילת ידיים, ברכת 'המוציא' וברכת המזון, אך הכוונה היא לכל מה שנעשה עם […]

בִּרְכַּת הַמָּזוֹן

רקע "בִּרְכַּת הַמָּזוֹן" הוא כינוי לרצף של ברכות שקבעו חז"ל לומר לאחר ארוחה שבה אכלנו לחם. דווקא הלחם מכונה "מָזוֹן" היות והוא המאכל העיקרי שמזין את הגוף. החיוב לברך את ברכת המזון הוא רק אם אכלנו לחם בכמות של "כְּזַיִת" (נפח של 27 סמ"ק) ומעלה. "בִּרְכַּת הַמָּזוֹן" כוללת ארבע ברכות של הבעת תודה לאלוקים על […]

יוצאים לעבודה

רקע סיימנו את התפילה ואת ארוחת הבוקר, והגיע הזמן לצאת לעבודה. גם בזמנים בהם אנו לא נמצאים בבית הכנסת או לומדים תורה – זמנים שהם לכאורה רגעי 'חופש', בתוך השגרה, בדרך לעבודה, בעבודה, במשא ומתן, ביחסי האנוש – יש ליהדות מה לומר לנו. מטבע הדברים, ההנהגה על פי התורה לא מתמקדת רק בקשר שבין האדם […]

תְּפִלַּת הַדֶּרֶךְ

רקע בימים עברו, היו הנסיעות מחוץ לעיר מסוכנות מאוד. במקומות רבים 'שָׁרצו' חיות טורפות, חבורות שודדים וכדומה, והנסיעה הייתה סכנת מוות. עבור עוברי אותם הדרכים חוברה "תְּפִלַּת הַדֶּרֶךְ" – תפילה מיוחדת לשמירה בדרך. בתפילה זו אנו מבקשים מאלוקים שישמור עלינו בדרכנו, ויציל אותנו מכל הדברים שעלולים להזיק לנו. גם כיום, למרות שהנסיעה במטוס, ברכבת או […]

מבוא

מבוא תכנית העבודה של אלוקים עבורנו בעולם, מפורטת להפליא. רשימת משימות והנהגות יומיומיות ממלאות את היומן היהודי שלנו מידי יום, מהרגע בו אנו פוקחים את העיניים ועד לרגע בו אנו עוצמים אותן. חלק מאותם הנהגות כתובות בתורה עצמה, כמו: אמירת "קְרִיאַת שְׁמַע", הנחת תפילין, "בִּרְכַּת הַמָּזוֹן" ועוד. אך חלק גדול מהן הוא תקנות חכמי ישראל […]

טסים לחו"ל

רקע טסים או מפליגים לחו"ל? כחלק מהעבודה או כטיול עם המשפחה? מבחינה מסויימת אין הבדל, כי תמיד נצטרך לקחת את הדרכון, הבגדים ואת כל שאר הדברים שנצטרך למשך הטיסה ולזמן השהייה בחו"ל. גם על נסיעות לזמן ארוך יש ליהדות מה לומר, ולכן לפני שנארוז את המזוודה יש כמה דברים חשובים שכדאי לדעת: איך אורזים מזוודה? […]

בוקר טוב

בוקר טוב יום חדש הגיע לעולם. בכל בוקר, עם שחר, נפתח 'דף חדש' בחיינו, וכל יום טומן בחובו התחלות והזדמנויות חדשות. כך גם כיהודים, אנו פותחים יום חדש, נקי וטהור, עם מסלול מיוחד של הנהגות קדושות שפותחות לנו את היום ב'רגל ימין'. "יְהוּדָה בֶּן תֵּימָא אוֹמֵר: הֱוֵי עַז כַּנָּמֵר וְקַל כַּנֶּשֶׁר, רָץ כַּצְּבִי וְגִבּוֹר כָּאֲרִי, […]

כלכלה יהודית

רקע ראיתם פעם אדם שמשקיע בבניית חנות יוקרה, עם הגימורים האיכותיים ביותר והסחורות המשובחות ביותר בעולם, אבל לא יושב בחנות למכור? כנראה שלא. אז זהו, שלפעמים אנחנו רק צריכים להסתכל במראה ולראות אנשים דומים לאיש ההוא. פרנסתו של כל אדם באה מאת הבורא, אלא שהוא רוצה שאנחנו נעשה 'כלי' בדרך הטבע כדי לקבל ממנו את […]

נטילת ידיים בבוקר

רקע לאחר אמירת "מוֹדֶה אֲנִי" יש 'ליטול' את הידיים. "נְטִילַת יָדַיִם" היא כינוי לשפיכת מים על הידיים באמצעות כלי. הכלי צריך להכיל בתוכו לפחות "רְבִיעִית" (86 מ"ל) מים, ובדרך כלל משתמשים בספל בעל שתי ידיות, כך נוח יותר להעביר את הספל מיד ליד. בעבר קראו לספל כזה בשם "נַטְלָא", ולכן פעולה זו נקראת עד היום […]

המצוות היומיומיות

רקע שש מאות ושלוש עשרה ( 613 – תרי"ג) מצוות ציווה אותנו אלוקים בתורה. מצוות אלו מחולקות לשתיים: 248 מצוות 'עֲשֵׂה' ו 365- מצוות 'לֹא תַּעֲשֶׂה'. מצוות 'עשה' הן ציוויים אותן עלינו לעשות, כמו הנחת תפילין, צדקה וכיבוד הורים. מצוות 'לא תעשה' הן פעולות אותן אסור לנו לעשות, כמו לגנוב, לרצוח ולנקום. נבהלתם מהמספר הגבוה? […]

התארגנות בסיסית

שירותים ומקלחת היהדות לא מסתפקת בכך שנהיה 'קדושים' רק בבית הכנסת. יש להלכה היהודית דעה גם לגבי מעשינו בבית, וכן, גם לגבי צורת ההתנהגות בחדרי השירותים והאמבטיה. לאחר הקימה יש ללכת לשירותים ולוודא שהגוף יהיה נקי מה'פסולת' שהצטברה בו במשך הלילה. צורת ההתנהגות בשירותים מובאת בספרי ההלכה, ובאופן כללי יש לומר שהיא צריכה להתאים לכללי […]

בִּרְכוֹת הַשַּׁחַר

רקע לאחר לבישת הבגדים וההתארגנות הבסיסית של הבוקר, אנו ניגשים לאמירת "בִּרְכוֹת הַשַּׁחַר". "בִּרְכוֹת הַשַּׁחַר" הוא כינוי למקבץ של ברכות קבועות שקבעו חכמינו זכרונם לברכה לומר בכל בוקר. בברכות אלו אנו מודים לבורא העולם על אותם דברים 'פשוטים' ושגרתיים שהוא מעניק לנו בכל יום מחדש, כמו: היקיצה בבוקר, היכולת לראות, ללכת, ללבוש בגדים וכדומה. כמו […]

ציצית

רקע ה"ציצית" היא כינוי לחוטי בד אותם ציווה אלוקים בתורה לקשור לבגד שיש בו ארבע כנפות (=פינות). הסיבה לציווי זה מופיעה במפורש בתורה: "וּרְאִיתֶם אֹתוֹ (את הציצית) וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְוֹת ה' וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם, וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם אֲשֶׁר אַתֶּם זֹנִים אַחֲרֵיהֶם" – הציציות שמונחות על האדם מזכירות לו את כל המצוות שציווה […]

התפילין

מה זה התפילין? התפילין הן חפץ יהודי קדוש הנראה בצורת 'קוביה' שאליה קשורות רצועות. התפילין עשויות מעור בהמה ומכילות בתוכן קלף שעליו כתובים ארבעה קטעים ("פָּרָשִׁיּוֹת") מהתורה, והן מחולקות לשתי 'יחידות' עצמאיות: "תְּפִלִּין שֶׁל יָד" ו"תְּפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ". מצווה מן התורה על כל גבר יהודי, מגיל 13 ומעלה, להניח תפילין בכל יום חול. מצוות תפילין […]

חודש אלול

חודש הרחמים והסליחות חודש ״אֱלוּל״ הוא החודש השנים-עשר בלוח השנה העברי המתחיל בחודש תשרי, והשישי מחודש ניסן. שמו של החודש מגיע בין היתר מהמילה ׳אלל׳ בארמית, שפירושו – ׳חיפוש׳, שֵׁם המבטא את משמעותו הפנימית של חודש זה, הקשור לעבודת החיפוש וה׳פשפוש׳ במעשינו, כחלק מעבודת התשובה המאפיינת את החודש, כפי שנרחיב בהמשך. במסורת עם ישראל מכונה […]

הנהגות בחודש אלול

לְדָוִד ה׳ אוֹרִי וְיִשְׁעִי מהיום הראשון של ראש חודש אלול ועד סיום חג הסוכות – יום הושענא רבה, כ״א בתשרי, אומרים בתפילת שחרית (לאחר ״שִׁיר שֶׁל יוֹם״) ובתפילת מנחה לפני ״עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ״, את מזמור כ״ז שבתהילים, המתחיל במילים ״לְדָוִד, ה׳ אוֹרִי וְיִשְׁעִי״. מזמור זה מכיל בתוכו פסוקים המביעים אמונה חזקה בהשם, אהבה לבורא העולם, ומדובר […]

חודש תשרי

תעודת זהות חודש תשרי הוא החודש הראשון בלוח השנה העברי, אך הוא גם נקרא בשם ״הַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי״ היות והוא השביעי מחודש ניסן – הראשון למנין החודשים כפי שהוא מוזכר בתנ״ך. שמו של החודש ״תִּשְׁרֵי״ מגיע – כמו יתר אֶחָיו החודשים – מגלות בבל, והוא מציין: התחלה. חודש זה מתייחד בכך שהוא מכיל בתוכו חגים, ימי […]

ליל ראש השנה

המחזור הַ׳מַּחְזוֹר׳ הוא כינוי לספר התפילה המיוחד שבו מתפללים במהלך ראש השנה ויום הכיפורים, והוא נקרא כך משום שהתפילות שבו באות ב׳מחזוריות׳ מידי שנה בשנה. תפילת מנחה מתפללים תפילת מנחה רגילה אך ללא אמירת ה'תחנון': מתחילים באמירת ה'קָרְבָנֹות', 'אַשְרֵי',תפילת ה'עֲמִידָה', "לְדָוִד ה'אֹורִיוְ יִׁשְ עִ י" ומסיימים ב"עָלֵ ינּו לְשַבֵחַ "ו"אַלתִ ירָא". בתפילה זו יש להאריך […]

ליל יום ב' של ראש השנה

הדלקת נרות היום השני של ראש השנה נחשב כחג בפני עצמו, ולכן נוהגות הנשים להדליק נרות גם בליל היום השני. כאמור, יש להדליק נרות רק לאחר ׳צֵאת הַכּוֹכָבִים׳ של היום הראשון, ומברכים את אותן ברכות כפי שברכנו ביום הראשון – כולל ברכת ״שֶׁהֶחֱיָנוּ״. לפני הדלקת הנרות יש להניח על השולחן פרי חדש, או ללבוש בגד […]

היום השני של ראש השנה

תפילת שחרית לאחר אמירת ״מוֹדֶה אֲנִי״ והקימה בבוקר, אומרים כרגיל את ׳בִּרְכוֹת הַשַּׁחַר׳. אין לאכול בבוקר לפני התפילה עד לאחר שמיעת תקיעת השופר, אך מותר לשתות. גברים רבים לטבול במקווה טהרה לפני תפילת שחרית, בכדי להוסיף נקיות וטהרה ביום קדוש זה.   תפילת שחרית של היום השני של ראש השנה דומה לנוסח של היום ראשון, […]

צום גדליה

רקע היסטורי לאחר חורבן בית המקדש הראשון, נשארה כמות יהודים מצומצמת בארץ ישראל. הכובשים הבבלים השאירו אותם בארץ כדי שלא תהיה שוממה ומתוך הנחה שאותם אלו שנשארו לא ימרדו בהם, אלא אדרבה – עוד ישלמו להם מיסים. נבוכדנצר מלך בבל, ממנה מטעמו את גְּדַלְיָה בֶּן אֲחִיקָם כשליט מקומי על שארית הפליטה של היהודים. גדליה, כמנהיג, […]

"עֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה"

עֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה עשרת הימים הראשונים של השנה, החל מראש השנה ועד לאחר יום הכיפורים, הינם ימים מיוחדים שנועדו לכל לראש – לקיים את מצוות התשובה. החיוב לעשות תשובה קיים אמנם במשך כל השנה כולה, אולם בימים אלו ישנה קירבה מיוחדת של השם אלינו – וכשאדם עושה תשובה – מיד היא מתקבלת. שבעת ימי השבוע […]

כניסת יום הכיפורים

דברים האסורים במשך היום יום הכיפורים מתאפיין ברמת הקדושה הגבוהה בה אנו שרויים במהלך עשרים ושש השעות של יום מיוחד זה. בכדי להגיע לרמה נעלית ורוחנית זו, אנו נדרשים ׳להתעלם׳ מהצרכים הגופניים והחומריים שלנו. התורה הטילה ׳וטו׳ על כל מה שקשור להתנהלות הרגילה והיומיומית שלנו, בכדי שנוכל ׳להשתחרר׳ מהמגבלות הארציים שאנו כה קשורים אליהם, ולהתעלות […]

יום הכיפורים

מהות היום יום הכיפורים החָל בי׳ בתשרי, הינו יום קדוש ומיוחד, הנועד בעיקר למטרה אחת גדולה: לשוב אל השם. ביום זה צמים ומרבים בתפילה, כשבנוסח התפילות מודגש החיוב להתחרט על המעשים הרעים ולהשתפר במעשים הטובים. ביום זה חותם אלוקים את גזר הדין של כל אחד ואחת מברואיו. מי יחיה ומי ימות, מי יהיה עני ומי […]

חג הסוכות

חג הסוכות חג הסוכות הוא אחד מ״שְׁלֹשֶׁת הָרְגָלִים״ – שלושת החגים המרכזיים בעולם היהדות: פסח, שבועות וסוכות, והוא נמשך במשך שבעה ימים, מט״ו בתשרי ועד כ״א בו. כשבית המקדש היה קיים, היתה מצווה על כל יהודי לעלות לירושלים בשלושת הרגלים, והיו מקריבים במשך החג שבעים פרים. כיום, נוהגים ׳לקדש׳ את החג על ידי שעושים בו […]

חל המועד סוכות

חל המועד סוכות ששת הימים, מט״ז ועד כ״א בתשרי, קרויים בשם ׳חֹל הַמּוֹעֵד׳. הם כאילו ימי ״חוֹל״ רגילים, אך למעשה הם חלק מה׳מוֹעֵד׳ של חג הסוכות. בארץ ישראל נמשך ׳חֹל הַמּוֹעֵד׳ שישה ימים, ובחוץ לארץ (בגלל שיש יום חג נוסף) הוא נמשך רק חמישה ימים. ימים אלו מוקדשים לשמחה, ללימוד תורה ולהתעלות רוחנית, ולהלן כמה […]

שבת 'חֹל הַמּוֹעֵד' סוכות

הדלקת נרות חכמינו זכרונם לברכה הנהיגו שהנשים ידליקו נר בכל בית בשבת ובחג, מפאת כבוד החג או השבת, וגם בכדי שהבית יהיה מואר כראוי ובכך תשרה שלווה ונינוחות על באי הבית. לפני הדלקת הנרות צריכה האשה להתפלל תפילת מנחה ולתת מטבע לצדקה. ילדה, מהזמן שמתחילה לדבר, עד חתונתה – מדליקה נר אחד. אשה נשואה מדליקה […]

הוֹשַׁעְנָא רַבָּה

רקע יום כ״א בתשרי הוא היום האחרון של חול המועד סוכות, ונקרא בשם ״הוֹשַׁעְנָא רַבָּה״ (=״הוֹשַׁעְנָא״ הגדול). יום זה נחשב כ׳יום הסיום׳ של כל ״הַיָּמִים הַנּוֹרָאִים״, ובו מסתיימת סופית חתימת גזר דינו של האדם במהלך ה׳משפט׳ בשמיים. בראש השנה וביום הכיפורים דן הבורא את כל אחד בנפרד, לפי מעשיו, ובחג הסוכות נקבע על העולם כולו […]

"שְׁמִינִי עֲצֶרֶת", ו"שִׂמְחַת תּוֹרָה"

שמיני עצרת ביום כ״ב בתשרי, לאחר שבעת ימי חג הסוכות, מתווסף ׳יוֹם טוֹב׳ נוסף הנקרא בשם ״שְׁמִינִי עֲצֶרֶת״ ו״שִׂמְחַת תּוֹרָה״, ולמרות שהוא צמוד לחג הסוכות, הוא נחשב לחג בפני עצמו: אין יושבים בו בסוכה ואין נוטלים בו ארבעת המינים. מקור השם ״שְׁמִינִי עֲצֶרֶת״ נובע מהפסוק: ״בַּיּוֹם השַּמְִׁיניִ – עצֲרֶֶת תִּהְיֶה לָכֶם״, שביום השמיני לאחר היום […]

שבת בראשית

רקע השבת האחרונה המסיימת את חודש החגים העמוס, נקראת בשם ׳שַׁבָּת בְּרֵאשִׁית׳, משום שבה מתחילים את המחזור השנתי של קריאת התורה, מספר ׳בְּרֵאשִׁית׳ ועד ספר ׳דְּבָרִים׳. בשבת זו יש לומר לפני תפילת שחרית את כל ספר ה׳תְּהִלִּים׳, כמו בכל ׳שַׁבָּת מְבָרְכִים׳. שבת בראשית – מטבע היותה שבת הממוקמת לאחר כל ׳המולת׳ החגים, וגם משום שהיא […]

חודש כסלו

תעודת זהות חודש כִּסְלֵו הוא השלישי בלוח השנה העברי המתחיל בתשרי, והתשיעי בלוח השנה התנ"כי המתחיל בניסן. שמו של חודש "כִּסְלֵו", מגיע – כמו שאר החודשים – מתקופת גלות בבל, ומשמעותו היא "עָבֶה" או "שָׁמֵן" (כנראה משום היותו חודש 'עמוס' בגשמים). האירוע הבולט של חודש זה: ביום כ"ה בכסלו נחנכו מחדש ההיכל והמזבח בבית המקדש […]

חג החנוכה

רקע חג החנוכה הינו חג שנקבע על ידי חכמי ישראל בזמן בית המקדש השני, כ'אות זיכרון' לאירועים הבאים: הניצחון הגדול של 'כוחות החשמונאים' המעטים והחלשים במלחמה עם צבא היוונים הענק והחזק. חנוכת הבית והמזבח של בית המקדש, שנערכה לאחר שהיוונים חיללו אותו. נס פַך הַשֶׁמֶן הקטן, שהספיק באופן פלאי לשמונה ימים רצופים של הדלקת נרות […]

הדלקת נרות חנוכה

הדלקת נרות חנוכה יש להדליק נרות, זכר לנס פך השמן הקטן שהספיק לשמונה ימים. במקורה, היתה התַקנה להדליק בכל ערב נר אחד לכל משפחה, אך במרוצת הדורות השתרש בקרב עם ישראל המנהג המהודר להדליק בערב הראשון נר אחד, בשני – שני נרות וכך הלאה, עד שבלילה השמיני של חנוכה מדליקים שמונה נרות. כיום, נוהגים כך […]

שבת חנוכה

ערב שבת ביום שישי, ערב שבת חנוכה, הולכים לבית הכנסת מוקדם מהרגיל בכדי להתפלל מנחה, ולאחר מכן מדליק החזן את הנרות בחנוכיית בית הכנסת. לאחר מכן, חוזרים איש איש לביתו, וכל אחד מדליק את נרות החנוכה בבית. רק לאחר שהגברים סיימו להדליק את הנרות, פונות הנשים להדליק נרות שבת. מכיוון שמדליקים נרות חנוכה לפני זמן […]

מנהגי חג החנוכה

צדקה נוהגים להוסיף ולהרבות בנתינת צדקה בימי חג החנוכה, על ידי נתינת כסף, אוכל, ביגוד וכדומה, לאנשים או לארגונים הזקוקים לכך. "דְּמֵי חֲנֻכָּה" אחד מהדברים האהובים ביותר על הילדים הוא המנהג של חלוקת "דְּמֵי חֲנֻכָּה" במהלך החג. נהוג לתת לילדים סכום כלשהו של כסף בכל יום, ובמיוחד בשני הלילות בהם מדליקים ארבעה וחמישה נרות. הסיבה […]

"זאת חנכה"

היום השמיני היום השמיני והאחרון של חג החנוכה, שחל בב' או בג' בטבת, נקרא בשם "זֹאת חֲנֻכָּה", על שם קריאת התורה של אותו יום, בה אנו קוראים את סיכום אירועי חנוכת המזבח וקרבנות שנים עשר הנשיאים, בזמן שהיו בני ישראל במדבר. שמו של היום לקוח מן המילים "זֹאת חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ". ישנם דעות שביום זה 'נמסרים […]

עשרה בטבת

תעודת זהות חודש טבת הינו החודש הרביעי בלוח השנה העברי המתחיל בחודש תשרי, והעשירי בלוח השנה התנ"כי המתחיל בניסן. שמו של החודש מגיע אף הוא, כשאר שמות החודשים, מגלות בבל, ומשמעותו היא 'משהו ששוקעים בו'(כנראה, מפאת היותו חודש חורפי, מלא גשם ובוץ). מהאירועים הבולטים בחודש זה: בתחילת החודש אנו חוגגים את הימים האחרונים של חג […]

ט"ו בשבט

רקע בתחילת מסכת "רֹאשׁ הַשָּׁנָה" שבמשנה, מוזכרים ארבעה סוגים של "רָאשֵׁי שָׁנִים", כשכל אחד מהם משמש כ"רֹאשׁ הַשָּׁנָה" לתחום אחר: א' בניסן – ראש השנה למניין שנות מלכי ישראל, ותחילת השנה התנכ"ית המתחילה בחודש ניסן. א' באלול – ראש השנה למעשר בהמה, שכל הבהמות הנולדות מיום זה והלאה, נחשבים כשייכים לשנה הבאה, בקשר להפרשת מעשר […]

שושן פורים

רקע כשחכמינו זכרונם לברכה קבעו את זמנו של חג הפורים, הם עשו חלוקה בין אותם ערים שהיו מוקפות חומה לבין הערים הפתוחות. מה שעומד בבסיס ההבדל הוא למעשה סיפור המגילה עצמה: הנס המרכזי של סיפור המגילה הוא שיום י"ג באדר – בו היתה צריכה להתבצע גזירת המן "לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת כָּל הַיְּהוּדִים" – קיבל […]

חודש אדר

תעודת זהות אדר הוא החודש השישי בלוח העברי בשנה המתחילה בחודש תשרי, והחודש השנים-עשר והאחרון בשנה התנ"כית המתחילה בחודש ניסן. שמו של החודש מגיע, כמו יתר אֶחָיו החודשים מזמן גלות בבל, ואחד מפירושיו הוא גבורה. מהאירועים הבולטים בחודש זה: בי"ג באדר חל צום "תַּעֲנִית אֶסְתֵּר", לזכר הצום שצמו כל היהודים בעקבות גזירת המן. בי"ד באדר […]

תענית אסתר

רקע היסטורי בזמן המלך אחשורוש, הצליח המן הרשע לגזור גזרה )כפי שיסופר בהמשך בהרחבה( – להשמיד ולהרוג את כל היהודים ביום י"ג באדר. מרדכי היהודי מבקש מאסתר המלכה לגשת אל המלך ולנסות לבטל את הגזרה, אך היא מהססת. לאחר שהצליח לשכנע אותה, היא מבקשת ממנו: "לֵךְ כְּנוֹס אֶת כָּל הַיְּהוּדִים הַנִּמְצְאִים בְּשׁוּשָׁן, וְצוּמוּ עָלַי, וְאַל […]

חג הפורים

חג הפורים חג הפורים נקבע על ידי מרדכי ואסתר שחיו בשושן הבירה בזמן גלות בבל לאחר חורבן בית המקדש הראשון, כ'אות זיכרון' לנס ההצלה שאירע לעם ישראל בעקבות עצתו של המן וגזירתו של המלך אחשורוש להשמיד ולהרוג את כל היהודים ביום אחד. החג נמשך יום אחד בלבד, והוא חל בי"ד באדר )הסמוך לניסן( ברוב המקומות […]

מקרא מגילה

מגילת אסתר מגילת אסתר היא אחת מחמשת המגילות הכלולות בתנ"ך, המגוללת את סיפור נס ההצלה של עם ישראל בזמן מרדכי ואסתר. קריאת המגילה בחג הפורים היא אחת מהדרכים בה אנו מביעים את תודתנו לבורא העולם ואת ההכרה הברורה כי כל מאורעות המגילה הינם למעשה השתקפות של 'אצבע אלוקים' נסתרת שהובילה ב'טבעיות' לביטול הגזירה הקשה. כמו […]

יום החג

תפילת שחרית עדיף לא לאכול בבוקר החג עד לאחר שמיעת המגילה, אך אדם חלש יכול לטעום פירות, משקאות וכדומה. מתפללים תפילת שחרית כרגיל: מתעטפים בטלית ותפילין, מתחילים עם קטעי הפתיחה, ממשיכים עם "הוֹדוּ" ו"פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה" וקוראים "קְרִיאַת שְׁמַע וּבִרְכוֹתֶיהָ". בתפילת ה"עֲמִידָה" מוסיפים את הקטע "וְעַל הַנִּסִּים" לאחר ברכת "מוֹדִים". בתפילת שחרית אין אומרים "הַלֵּל" מצד […]

מנהגי חג הפורים

מנהגי חג הפורים מעבר לארבעת המצוות שעליהם הרחבנו זה עתה ובהם מחוייב כל יהודי, ישנם כמה מנהגים לא מחייבים שנכנסו במרוצת השנים ל'רפרטואר' של חג הפורים, ונהפכו כיום לחלק בלתי נפרד מההווי הפורימי. מתחפשים מי לא מכיר את המנהג ה'פורימי' – שהתפשט ברוב קהילות עם ישראל – להתחפש בפורים? ובכן, כמה סיבות לדבר: "וְנַהֲפוֹךְ הוּא": […]

חודש ניסן

תעודת זהות ניִסָן הוא החודש השביעי בלוח השנה העברי שמתחיל בחודש תִּשְׁרֵי, ובו 30 ימים. "ניסן" בתרגום לעברית פירושו ניצן, שפריחתו באביב. ניסן הוא גם מלשון נֵס, מתאים לחודש שבו נעשו ניסים לעם ישראל. בתנ"ך מוזכר ניסן בתואר הַחֹדֶשׁ הָ"רִאשׁוֹן" או "רֹאשׁ חֳדָשִׁים", כיון שבו יצאו בני ישראל מגלות מצרים. מפני חשיבותו של אירוע מרכזי […]

נקיון הבית ומה זה 'חָמֵץ'?

מבוא כבר בפורים מתחילים להרגיש את ריח האביב באוויר ואת חג הפסח הקרב ובא. להתארגנות, לנקיון ולסידור הבית לקראת החג, יש מטרה אחת: למצוא את אחרון פירורי החמץ שמתחבא במקום הכי נידח בבית. כדי לדעת אחרי מי אנחנו 'רודפים', נערוך היכרות קצרה עם ה"חָמֵץ": כל קמח של אחד מחמשת מיני ה דָּגןָ (חיטה, שעורה, שיפון, […]

איסור חמץ

מבוא מלבד העובדה שאסור לנו לאכול חמץ, ישנו איסור נוסף מן התורה והוא: שלא יישאר ברשותנו שום חמץ במשך חג הפסח, שנאמר: "שִׁבְעַת יָמִים שְׂאוֹר לֹא יִמָּצֵא בְּבָתֵּיכֶם… וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאוֹר בְּכָל גְּבוּלְךָ שִׁבְעַת יָמִים". האיסור מתחיל כשעה לפני חצות יום י"ד בניסן, והוא אסור בפסח בכל צורה שהיא: חי, מבושל, מוצק או נוזלי. […]

המצה

מהי מצה? מַצּהָ היא מאפה העשוי מבצק של אחד מחמשת מיני דגן שלא החמיץ. בתורה, מכונה המצה: "לחֶֶם ענֹיִ", כנראה בשל העובדה שהייתה מאכלם של עניים בימות השנה. המצה מסמלת מאפייני התנהגות חיוביים: ענווה: היא נשארת רזה ודקה, ולא מתנפחת כחמץ. חירות: הגדרת המושג 'חירות' היא: נאמנות לעקרונותיך מבלי להיות מושפע מהלכי הרוח של הזולת […]

שַׁבָּת הַגָּדוֹל

מבוא השבת שלפני חג הפסח נקראת "שַׁבָּת הַגָּדוֹל" משום שבה אירע לאבותינו נס גדול: בשבת האחרונה שלפני היציאה ממצרים, התבקשו בני ישראל להכין בבתיהם כבשים עבור "קָרְבָּן פֶּסַח". כשראו המִצְרִים את תכונת היהודים שאלו: "לשם מה דרושים לכם הכבשים"? ענו להם היהודים: אנו שומרים אותם כדי להקריבם כקרבן, ולאחר שחיטתם נמרח את הדם על המשקופים […]

ערב פסח

י"ד בניסן בערב פסח מזדרזים ומקדימים להתפלל תפילת שחרית, כדי לסיים את סעודת הבוקר בזמן שעדיין מותר בו לאכול חמץ. מהיום והלאה עד סוף חג הפסח, אין אומרים בתפילה את הקטע "מִזְמוֹר לְתוֹדָה" לאחר "בָּרוּךְ שֶׁאָמַר", משום שהוא עוסק ב"קָרְבָּן תּוֹדָה" שהיה מוקרב בבית המקדש יחד עם לחם-חמץ. נוהגים לא לאכול בערב החג מכל המאכלים […]

חג הפסח

חג הפסח – חג יציאת מצרים חג הפסח הוא חג יציאת מצרים, והוא הראשון מבין "שְׁלוֹשֶׁת הָרְגָלִים" – פסח, שבועות וסוכות. חג הפסח חל בין התאריכים ט"ו לכ"א בניסן, והוא נמשך 7 ימים (בחוץ-לארץ החג נמשך יום נוסף – עד לתאריך כ"ב ניסן). היום הראשון הוא חג, חמשת הימים שבאמצע קרויים "חוֹל הַמּוֹעֵד", והיום האחרון […]

שביעי של פסח

מבוא היום השביעי של פסח – כ"א בניסן, מסיים את שבעת הימים של החג ומתייחד בכך שהוא "יוֹם טוֹב", כלומר: יום חג שאסור בעשיית מלאכה – כמו היום הראשון של פסח. המספר שבע ממלא תפקיד מרכזי במועדי ישראל ובמצוות בכלל: החגים המרכזיים הם בני 7 ימים, החודש ה 7- (תשרי) עמוס בחגים, השבת היא היום […]

חודש אייר

תעודת זהות אִיּיָר הוא החודש השמיני בלוח השנה העברי המתחיל בחודש תּשִׁרְֵי. שמו של החודש לקוח – כמו רוב חודשי השנה בלוח העברי – מן השפה בה דיברו היהודים בזמן גלות בבל, ותרגומו לעברית – אוֹר. בתנ"ך אנו מוצאים שם נוסף לחודש אִיָּיר: חודש זִיו, על שם זיו ואור השמש, שבחודש זה נמצאת במלוא זוהרה […]

פסח שני

מה זה פסח שני? בזמן שבית המקדש היה קיים, היה חייב כל אחד מבני ישראל להשתתף בהקרבת "קָרְבָּן פֶּסַח" בי"ד בניסן. כל מי שלא הספיק להקריב את הקרבן באותו יום – משום שהיה 'טמא' או בגלל שהיה רחוק מירושלים – היה מקבל צ'אנס נוסף להקריב את "קָרְבָּן פֶּסַח" חודש לאחר מכן – בי"ד באייר. יום […]

סְפִירַת הָעֹמֶר

למה סופרים? מצוה מן התורה לספור 49 ימים, המתחילים מיומו השני של חג הפסח (בתאריך ט"ז בניסן) ומסתיימים בערב חג השבועות (ה' בסיון). מעמד "מַתַּן תּוֹרָה" שהתקיים בחג השבועות – בו הופיע אלוקים ונתן לעם ישראל את "עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת" – הוא הסיבה העיקרית בגינה נגאלו בני ישראל ממצרים. מטרת השחרור היתה כדי שהיהודים יקבלו את […]

ל"ג בעומר

מבוא היום ה 33- של ספירת העומר נקרא בשם: "לַ"ג בָּעֹמֶר" (הערך המספרי של ל"ג הוא 33 ) והוא חל בי"ח באייר. יום זה הוא יום פטירתו של רשב"י – רבי שמעון בר (בן) יוחאי, מחבר ספר ה"זֹהַר" הקדוש ואבי תורת הקבלה. כמו כן, ביום זה הסתיימה המגיפה שהכתה בתלמידיו של רבי עקיבא. רבי שמעון […]

על החג

מבוא חג השבועות הוא חג מתן תורה, והוא השני מבין "שְׁלוֹשֶׁת הָרְגָלִים" – פסח, שבועות וסוכות. הוא החג היחיד שאין לו תאריך מוגדר, אלא הוא מתקיים בסיום שבעת השבועות של "סְפִירַת הָעֹמֶר". בלוח העברי הנהוג כיום, שהוא קבוע, חג השבועות יוצא תמיד בו' בסיון. חג זה שונה גם משני ה"רְגָלִים" האחרים בכך שהוא נחוג יום […]

מנהגי החג

קישוטי פרחים מכיוון שחג השבועות הוא חג הקציר, ישנם הנוהגים לקשט את הבית ואת בית-הכנסת בפרחים ובפירות. סיבה נוספת לכך היא מה שסיפרו לנו חכמינו, שלקראת מתן תורה התכסה הר סיני – שהיה הר שומם עד למתן תורה – בעשבים, בעצים ובפריחה ירוקה. חשוב לסיים את סידור הפרחים עוד בערב החג, כדי לשמור על קדושת […]

ערב החג

מבוא מצווה להסתפר בערב החג, וניתן לעשות זאת גם אחרי חצות היום. בחג, כמו בשבת, יש איסור להדליק אש חדשה. אך היות ובחג עצמו מותר לבשל ולהעביר אש מאש קיימת (בשבת גם זה אסור!) – עדיף להשאיר עבור החג אש דולקת, בכיריים או בנר הדולק זמן רב, כדי שנוכל להעביר מהם אש חדשה. הדלקת נרות […]

יום החג

תפילת שחרית מתחילים תפילת שחרית כמו בכל שבת. "קָרְבָּנוֹת", "פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה" ו"קְרִיאַת שְׁמַע". בתפילת ה"עֲמִידָה" מתפללים את תפילת "שָׁלוֹשׁ רְגָלִים", ולאחר מכן אומרים "הַלֵּל" שלם. ל"קְרִיאַת הַתּוֹרָה" מוציאים שני ספרי תורה. בספר הראשון עולים לתורה 5 אנשים, ובו קוראים את פרשת "מַתַּן תּוֹרָה" ו"עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת" מתוך פרשת "יִתְרוֹ". קריאת עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת במרכזה של "קְרִיאַת הַתּוֹרָה", […]

אִסְרוּ חַג

אִסְרוּ חַג בחוץ לארץ חוגגים את חג השבועות יומיים – גם בז' בסיון, הנקרא "יוֹם טוֹב שֵׁנִי שֶׁל גָּלֻיּוֹת", וחלים בו כל דיני החג. בארץ ישראל, יום ז' בסיון קרוי: "אִסְרוּ חַג" – וכך הוא גם שמו של היום המגיע לאחר כל אחד מ"שְׁלוֹשֶׁת הָרְגָלִים": פסח שבועות וסוכות. חכמינו עודדו להמשיך את שמחת החג גם […]

חודש סיון

תעודת זהות חודש סיון הוא החודש התשיעי בלוח השנה העברי שמתחיל בתשרי, ומתייחד בכך שבו אירע מעמד הר סיני וקבלת התורה בו' בסיון, הוא חג השבועות. בלוח השנה המקראי – המתייחס לחודש ניסן כאל "הַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן" – חודש סיון הוא החודש השלישי. חכמינו זכרונם לברכה מציינים, כי המספר 3 מאפיין מאוד את מעמד נתינת התורה […]

חודש תמוז

תעודת זהות תמוז, בלוח השנה העברי, הוא שמו של החודש העשירי מראש השנה, המתחילה בתשרי, והחודש הרביעי בשנה המקראית, המתחילה בחודש ניסן. מאירועי החודש: שבעה עשר בתמוז – יום צום המציין את היום שבו הובקעה חומת ירושלים לפני חורבן בית המקדש השני. חלקו הראשון של 'שלושת השבועות' – הימים שמתחילים אחרי שבעה עשר בתמוז עד […]

שלושת השבועות

מבוא הימים שבין שבעה עשר בתמוז לתשעה באב מכונים ימי "בין המצרים" (על פי לשון הפסוק במגילת איכה – קינת החורבן – "כל רודפיה השיגוה בין המצרים"). תקופה זו נקראת גם 'שלושת השבועות', משום שהיא נמשכת על פני עשרים ואחד ימים. בהיסטוריה היהודית, ימים אלו רוויים בצרות ואסונות. בשלוש השבתות שבימי בין המצרים, הפטרת השבת […]

חודש אב

תעודת זהות אָב הוא החודש האחד-עשר בלוח העברי המתחיל בחודש תשרי, והחודש החמישי בשנה המתחילה בחודש ניסן. חודש אב הוא תמיד חודש מלא בן 30 ימים. שמו של החודש הובא, כשמות שאר החודשים, מגלות בבל. מקורו במילה האכדית אבו ('קנים'). על פי החוקרים, בחודש זה נהגו לקצור את הקנים לצרכים שונים. גם בבית המקדש היה […]

ט"ו באב

רקע היום החמישה עשר בחודש אב (ט"ו באב) נחשב במסורת כיום שמח במיוחד, "לא היו ימים טובים לישראל כחמישה-עשר באב וכיום הכיפורים" – אמרו חז"ל. המשנה אף מתארת את המנהג שהיה נהוג ביום זה שבו היו הבנות לובשות בגדי לבן, והיו יוצאות לרקוד בכרמים שם עמדו הבנים וחיפשו להם נשים לשאת. חכמינו כתבו סיבות מסוימות […]

הזווית הנשית של המצוות

הזווית הנשית של המצוות בורא עולם העניק לנו 613 מצוות. 248 מהן הן מצוות עשה (פעולות שעלינו לבצע) ו 365- מהן הן מצוות לא תעשה (פעולות שנאסר עלינו לבצען). כיום, מתוך כל המצוות, יש באפשרותינו לקיים ולשמור רק על 207 מצוות. עשה ולא תעשה ביחד. למה? בימינו, שאין לנו את בית המקדש שבירושלים, יורדים לנו […]

עיקר הבית

עיקר הבית אחד הדברים החשובים שבידיה של האישה הוא נושא כשרות האוכל במטבח. היא, שמבלה במטבח שעות רבות בהכנת והזנת בני משפחתה, ממונה בדרך ממילא גם על שמירת הכשרות בבית. כמובן שתפקיד השומר על מערכת הכשרות הביתית הוא לא 'שלה' אלא מתוקף היותה מי שמבצעת את מטלות הבישולים, אך בבתים בהם הגבר הוא ממלא את […]

הזווית הנשית של התפילה

תפילות היום בנוגע לשלושת תפילות היום: שחרית, מנחה וערבית, הרי שלא את כל התפילות את מחוייבת להתפלל ולא את כל הטקסט שלהן. אם את נוהגת ליטול ידיים לפני התפילה, אל תשכחי להוריד את הטבעות. הם מהוות חציצה ופוסלות את הנטילה. נטלת בטעות עם הטבעות? כדאי שתיטלי שוב בלעדיהם. ואל תשכחי אותן אחר כך ליד הכיור… […]

הזווית הנשית של לימוד התורה

הזווית הנשית של לימוד התורה התורה ניתנה בטקס מתן תורה בהר סיני לכל בני ובנות העם היהודי. יתירה מזו, כשלימד משה את התורה שקיבל בהר סיני, עשה זאת קודם לנשים ורק לאחר מכן לגברים. ולא בגלל שכך בחר, אלא בגלל ציווי ישיר מאלוקים. מכאן שהתורה שייכת לכולנו. אלא שלמרות זאת, לימוד תורה באופן אינטנסיבי, כפי […]

האישה היהודיה

מבוא בידייך חוברת קטנה וחשובה: המדריך לאישה היהודייה. חוברת אחת, יחידה ובודדת בסדרת 'יהדותון', מיוחדת עבורך – בעוד שלבני המין השני מיועדים כמה חוברות. ולא, זו לא (רק…) תוצאה מכך שלגברים צריך להסביר עד הפרטים הקטנים, וגם לא תוצאה מאפליה חלילה, אלא בדיוק להפך. כמות הדרישות של אלוקים ממך קטן פי כמה מהדרישות שלו מן […]

הפרשת חלה

מקורה הפרשת חלה היא טקס קצר אותו אנו מבצעים כשאנו מכינים עיסת בצק )ממנו מכינים חלה(. בטקס אנו מפרישים חתיכת בצק מן העיסה כולה ואומרים את נוסח ההפרשה – כפי שיפורט בהמשך. לחמים, פיתות, חלות, לחמניות, עוגות, עוגיות וכדומה. מקור המצווה היא מן התורה: "וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. דַּבּרֵ אֶל-בּנְיֵ ישִׂרְָאֵל, ואְָמַרְתָּ אֲלהֵםֶ. בּבְאֲֹכםֶ, אֶל-האָָרֶץ, […]

טהרת המשפחה

מה זה? טהרת המשפחה היא מאבני היסוד המרכזיים והחשובים ביותר ביהדות, המוטל )בעיקר( עלייך. באמצעות טהרת המשפחה תוכלי לפעול רבות למען ילדייך, בעלך ואושרם. 'טהרת המשפחה' שמה של תכנית אלוקית לכל מה שנוגע להתנהלות היהודית סביב מחזוריותה של האישה והיחסים האינטימיים שבינה לבין בעלה. ההתנהלות לאורו היא לב-לבה של ההוויה והמשפחה היהודית. ובקצרה: חלק ממחויבויותיו […]

שלבי הטהרה

השלב הראשון – המתנת חמישה ימים על מנת להתחיל את הליך הטהרה, צריך תחילה להמתין חמישה ימים מאז הופעת הדימום. במידה והדימום פסק פחות מחמישה ימים, עדיין תהליך הטהרה יתחיל רק בסיום היום החמישי לפני השקיעה כמפורט בעמוד הבא. איך סופרים? רושמים מתי קבלת את המחזור, באיזה יום ובאיזו שעה. יום תחילת המחזור נחשב כאחד […]