רקע
סיימנו את התפילה ואת ארוחת הבוקר, והגיע הזמן לצאת לעבודה.
גם בזמנים בהם אנו לא נמצאים בבית הכנסת או לומדים תורה – זמנים שהם לכאורה רגעי 'חופש', בתוך השגרה, בדרך לעבודה, בעבודה, במשא ומתן, ביחסי האנוש – יש ליהדות מה לומר לנו. מטבע הדברים, ההנהגה על פי התורה לא מתמקדת רק בקשר שבין האדם לבוראו אלא 'משדרגת' את המעמד האישי בעיני האדם עצמו וכמובן בעיני הסביבה והחברה – בין אדם לחברו.
היהדות מעודדת את האדם לדאוג ולעמול לפרנסתו ולפרנסת בני ביתו. רבים מגדולי חכמי ישראל לאורך הדורות היו עמלי-כפיים שעסקו בסוגים שונים של עבודות, מסנדלרוּת ועד נַפָּחוּת, ולאו דווקא בתפקידי היי-טק מכובדים.
על חשיבותה של המלאכה בנוסף ללימוד התורה כבר אמרו לנו חכמינו זכרונם לברכה במסכת אבות: "כָּל תּוֹרָה שֶׁאֵין עִמָּהּ מְלָאכָה, סוֹפָהּ בְּטֵלָה וְגוֹרֶרֶת עָוֹן".
עם זאת, תמיד צריך שיהיו גם אלו שכל חייהם ספונים באוהלה של תורה, יומם ולילה, כדי שיהוו מקור הוראה והשראה לעם כולו.
יציאה מן הבית
כשאנחנו יוצאים מהבית, כדאי להניח את היד הימנית על המזוזה הקבועה בפתח. יש הנוהגים, מחביבות המצווה, לנשק את אצבעות היד שנגעו במזוזה.
מעבר להיותה התזכורת לכך שבורא העולם שומר עלינו גם ביציאתנו מהבית, היא גם מזכירה ומסמלת לנו את האמונה בבורא העולם ומצוותיו – מה שיכול לסייע לנו לשמור על עצמנו מחוץ לבית מבחינה יהודית ומוסרית, שנתנהג כפי שאלוקים רוצה שנתנהג.
אודות מצוות מזוזה, תוכלו לקרוא בהרחבה בחוברת "יַהֲדוּתוֹן – הַבַּיִת הַיְּהוּדִי".
נסיעה בתחבורה ציבורית
הנסיעה בתחבורה ציבורית מזמנת לנו לא רק כאבי ראש, אלא גם מצוות:
- ישנה מצווה כזו שאין לנו כמעט אפשרות לבצע אותה במקום אחר: "מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם, וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן". אם אנו יושבים באוטובוס או ברכבת ועולה אדם מבוגר שאין לו מקום לשבת, עלינו להציע לו בשמחה לשבת במקום שלנו. רצוי אפילו עם חיוך על הפנים.
לא כדאי 'להיתפס' על המילה "זָקֵן": אם רואים אישה בהריון, אישה המלווה בילד קטן, אדם עם מוגבלות או כל אדם אחר שקשה לו לעמוד, מצווה עלינו לפנות לו את מקומנו.
- כשנוסעים בתחבורה ציבורית ואין עלינו את עול הנהיגה, זמננו וראשנו פנויים יותר. יש לנו את האפשרות לקיים את מצוות לימוד התורה – "בְּלֶכְתְּךָ בַּדֶּרֶךְ" – בקריאת פרקי תהילים, בלימוד משניות או כל דבר אחר.
יש לכם סמארט-פון? קיימות היום אפליקציות רבות שיוכלו לעזור לכם לקיים את מצוות לימוד התורה בדרכים.
נסיעה ברכב פרטי
רבים מאיתנו נוסעים למקום העבודה ברכב פרטי. גם במקרה כזה, ישנן כמה מצוות שאנו יכולים לקיים במשך הנסיעה:
- "וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לְנַפְשֹׁתֵיכֶם" – עלינו לנהוג בזהירות ובערנות תוך כדי ציות מוחלט לתמרורים ולחוקי התנועה (איך אומרת הפרסומת? 'מישהו מחכה לך בבית').
- "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" – יש לנו מקום פנוי ברכב? ניקח איתנו טרמפ אדם לא חשוד המעוניין לנסוע לכיוון אליו אנו נוסעים (אומרים, שכשאדם עולה לשמים לא שואלים אותו "איזה רכב היה לך", אלא "כמה אנשים לקחת בו")…
- לימוד תורה – כמו בתחבורה ציבורית, גם ברכב אנו יכולים לקיים את מצוות לימוד תורה בדרך באמצעות אמירת קטעי תורה ותפילה הזכורים לנו בעל פה, או באמצעות מערכת השמע שברכב. כיום ישנן כמה תחנות רדיו המשדרות דברי תורה במהלך היום, וכמו כן ניתן לרכוש דיסקים של שיעורי תורה מכל הסוגים בחנויות או באמצעות האינטרנט.
שמירה בדרך
הנה כמה טיפים לנסיעה בטוחה (מעבר לציות לחוקי התנועה, אי שימוש באלכוהול, וכדומה):
- מומלץ מאוד שבכל רכב יהיו ספרי קודש. עדיפות ל: תהילים, חומש, תניא וסידור תפילה. כדאי להשתמש בהם מפעם לפעם, זה יגביר את שמירתו של אלוקים עליכם במהלך הנסיעה.
ניתן להשיג בחנויות תשמישי קדושה את ספר ה"חִתַּ"ת" )המכיל בתוכו את חמשת חומשי תורה, ספר התהילים, ספר התניא, וסידור(. הספר הינו קטן יחסית ונכנס בקלות לתא הכפפות וכדומה.
- בנוסף, מומלץ שתהיה ברכב גם 'קופת צדקה'. הקופה יכולה להיות גם 'קופסונת' קטנטנה, ולפני הנסיעה כדאי לשים מטבע או כמה בקופה. למצוות הצדקה יש 'ותק' בהצלת חיים.
- בנסיעה ארוכה בשעות החשיכה, כשהכל מסביב חשוך וחדגוני, חשוב לעצור פעם בשעה-שעתיים להתרעננות.
