הדלקת נרות
היום השני של ראש השנה נחשב כחג בפני עצמו, ולכן נוהגות הנשים להדליק נרות גם בליל היום השני. כאמור, יש להדליק נרות רק לאחר ׳צֵאת הַכּוֹכָבִים׳ של היום הראשון, ומברכים את אותן ברכות כפי שברכנו ביום הראשון – כולל ברכת ״שֶׁהֶחֱיָנוּ״.
לפני הדלקת הנרות יש להניח על השולחן פרי חדש, או ללבוש בגד חדש, ולחשוב עליו בעת ברכת ״שֶׁהֶחֱיָנוּ״.
- את הפרי יש להשאיר על השולחן עד לאחר הקידוש.
- גם אם אין פרי או בגד חדש, מברכים בכל זאת ברכת ״שֶׁהֶחֱיָנוּ״.
חשוב לזכור: את הנרות יש להדליק מאש הדולקת מערב החג!
תפילת ערבית
מתפללים תפילת ערבית כמו בלילה הראשון של ראש השנה ובסיומה מאחלים ׳חַג שָׂמֵחַ׳.
סעודת החג
מקדשים על היין כמו בלילה הראשון, ובברכת “שֶׁהֶחֱיָנוּ" יש לחשוב על הפרי החדש שהונח על השולחן לפני הדלקת הנרות. כך, גם הנשים שבירכו “שֶׁהֶחֱיָנוּ" בשעת הדלקת הנרות, וגם הגברים שמברכים “שֶׁהֶחֱיָנוּ" בשעת הקידוש – יוכלו לראות את הפרי מולם ולחשוב עליו (או על בגד חדש) בשעת הברכה.
כשחל הלילה השני של ראש השנה במוצאי שבת, מוסיפים בקידוש את ברכת “מְאוֹרֵי הָאֵשׁ" ויש להביט בנרות הדולקים בשעת הברכה.
הנוסח המלא מופיע במחזור.
לאחר הקידוש – לפני 'נְטִילַת יָדַיִם' – מברכים “בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ" או “בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה" על הפרי החדש שמונח על השולחן ואוכלים ממנו.
לאחר מכן 'נוֹטְלִים יָדַיִם', מברכים “הַמּוֹצִיא" על שתי חלות שלמות, טובלים את פרוסת החלה בדבש וסועדים את סעודת החג.
בסיום הסעודה מברכים 'בִּרְכַּת הַמָּזוֹן' עם ההוספות עבור ראש השנה.
קריאת שמע
אומרים את נוסח ״קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁעַל הַמִּטָּה״ כמו בכל שבת וחג.