שירותים ומקלחת
היהדות לא מסתפקת בכך שנהיה 'קדושים' רק בבית הכנסת. יש להלכה היהודית דעה גם לגבי מעשינו בבית, וכן, גם לגבי צורת ההתנהגות בחדרי השירותים והאמבטיה.
-
- לאחר הקימה יש ללכת לשירותים ולוודא שהגוף יהיה נקי מה'פסולת' שהצטברה בו במשך הלילה.
- צורת ההתנהגות בשירותים מובאת בספרי ההלכה, ובאופן כללי יש לומר שהיא צריכה להתאים לכללי הצניעות.
- יש לצחצח שיניים או לשטוף את הפה, משום שאיתו אנו עומדים להגיד דברי ברכה ותפילה.
- מתקלחים? יש לחפוף את הראש לפני הגוף, וכמו כן, ברחיצת הידיים והרגליים יש לרחוץ את הצד הימני תחילה.
בדומה לחשיבות של צד ימין, היהדות נותנת מקום של כבוד גם לראש, שהוא האיבר הגבוה ביותר בגוף – הן מבחינה 'טכנית' והן מבחינה עניינית, כי בו נמצאים המוח, כלי הראיה, השמיעה, הריח והטעם.
גזיזת ציפורניים
גם לגזיזת ציפורניים יש סדר מיוחד (בין אם עושים זאת בבוקר או בערב):
-
- מתחילים עם היד הימנית, בסדר הבא: אצבע, קמיצה, אגודל, אמה וזרת.
- לאחר מכן ממשיכים עם היד השמאלית, בסדר הבא: קמיצה, אצבע, זרת, אמה ואגודל.
- סדר מיוחד זה הוא רק בידיים. את ציפורני הרגליים ניתן לגזוז איך שרוצים.
-
- נהוג שלא לגזוז ציפורניים ביום חמישי.
- נהוג שלא לגזוז את ציפורני הידיים והרגליים באותו יום.
- את הציפורניים אין לזרוק על הרצפה, ויש להשליכן לשירותים.
כיסוי ראש
גברים וילדים מכסים את ראשיהם במשך כל שעות היום באמצעות כובע, כיפה, או כל כיסוי ראש אחר. כיסוי הראש מסייע לנו לקבל את התחושה שתמיד יש מישהו מעלינו – אלוקים, מה שמשפיע ישירות על ההתנהגות שלנו במשך כל היום.
-
- אין ללכת ללא כיסוי ראש, ואפילו לא לשבת בסלון 'סתם כך' ללא כיסוי ראש.
- רצוי מאוד לכסות את הראש גם בשעת השינה.
חובת כיסוי הראש אצל נשים אינו קשור לכיסוי הראש אצל גברים, והוא מתחיל רק לאחר חתונתן. ילדות ונערות (ורווקות בכלל) אינן מחויבות ללכת עם כיסוי ראש. כל הפרטים אודות כיסוי הראש לנשים – תוכלי לראות ב"יַהֲדוּתוֹן – חַיּיֵ הָאִשָּׁה הַיְּהוּדִיָּה".
צניעות
'להתלבש' – כולם יודעים, אך למרות שזהו אחד הדברים הכי טריוויאליים ופשוטים, קיימים כמה כללים חשובים בנושא.
היהדות מחבבת ביותר את מידת הצניעות. רגש הבושה הטבעי של האדם יחד עם התנהגות צנועה הם תכונות מעולות אותן יש לטפח.
גם כשאנו נמצאים בחדר השינה הפרטי שלנו, ואפילו כשאין אדם נוסף בחדר וגם האור כבוי, עלינו להתנהג בצניעות. אחד הדברים הבסיסיים ביותר ביהדות היא האמונה בכך שמישהו תמיד נמצא איתנו – אלוקים. הוא רואה אותנו ונמצא בתוכנו בכל רגע ורגע משעות היממה, גם אם כיבינו את האור.
מעבר לעובדה שצריך להתנהג כך כי תמיד יש מי שמסתכל עלינו, ההתנהגות בצניעות נוטעת בנו ענווה ותכונות אציליות נוספות, כך שה'בונוס' כולו שלנו.
איך מתלבשים?
בצניעות
- באופן כזה שאיברי הגוף – המכוסים בדרך כלל במשך היום – לא יהיו חשופים. ניתן לעשות זאת כשהגוף מכוסה בשמיכה וכדומה.
שני בגדים יחד
-
- אין ללבוש שני בגדים יחד (כמו: גופיה וחולצה בבת אחת, סוודר וחולצה וכדומה).
- גם כשפושטים את הבגדים נהוג שלא לפשוט שניים יחד.
בגד הפוך
- יש להקפיד שלא ללבוש בגד כשהוא הפוך, כשהתפרים נראים.
ימין תחילה
-
- כפי שכבר הזכרנו קודם, יש להתחיל עם צד ימין בכל תחום, כך גם כשמדובר על לבישת בגדים. למשל: כשלובשים חולצה, יש להכניס קודם את יד ימין ולאחר מכן את שמאל. כשלובשים מכנסיים, מכניסים קודם את רגל ימין וכן הלאה.
- לעומת זאת, כשפושטים את הבגדים יש לפשוט קודם את צד שמאל ולאחר מכן את ימין.
נעליים
-
- כשנועלים נעליים, יש לנעול תחילה את הנעל הימנית ורק לאחר מכן את הנעל השמאלית. אך כלל זה של 'ימין תחילה' שונה כשמדובר על קשירת שרוכי הנעליים. כאשר אנו קושרים את השרוכים עלינו לקשור את של נעל שמאל תחילה ורק אחר כך את של ימין.
- גם כאן, כשחולצים את הנעליים, יש לחלוץ קודם את רגל שמאל ורק לאחר מכן את ימין.
למרות שהתורה מחשיבה באופן כמעט גורף את צד ימין, היא ציוותה עלינו להניח תפילין דווקא על יד שמאל. מכאן אנו למדים שכאשר מדובר על קשירת דבר-מה, הצד השמאלי 'גובר' על הימני. לכן, כשמדובר על קשירה (כמו שרוכי הנעליים) יש לקשור תחילה את שרוך הנעל השמאלית ורק לאחר מכן את הימנית.
בגדים נאים
ישנה משמעות לא רק לַסֵּדֶר בו לובשים את הבגדים, אלא גם לסוג הבגדים. היהדות מדריכה אותנו – כמו תמיד – לבחור ב'קו האמצע', ולכן יש להימנע מללבוש בגדים יקרים מידי (כאלו שממוקמים הרבה מעל הנורמה המקובלת) – גם אם יש לנו מספיק כסף – כדי לא לפתח רגשות שליליים של גאווה.
כך גם לגבי בגדים זולים מאוד, מלוכלכים וכדומה: אין ללבוש בגדים אלו, משום שהם מביאים את האדם לידי בזיון.
