מהי מצה?
מַצּהָ היא מאפה העשוי מבצק של אחד מחמשת מיני דגן שלא החמיץ.
בתורה, מכונה המצה: "לחֶֶם ענֹיִ", כנראה בשל העובדה שהייתה מאכלם של עניים בימות השנה.
המצה מסמלת מאפייני התנהגות חיוביים:
ענווה: היא נשארת רזה ודקה, ולא מתנפחת כחמץ.
חירות: הגדרת המושג 'חירות' היא: נאמנות לעקרונותיך מבלי להיות מושפע מהלכי הרוח של הזולת וסולם הערכים שלו. כך גם המצה: שומרת על צורתה המקורית, ובניגוד ללחם איננה 'מושפעת' מן השמרים.
כחלק מההכנות לחג הפסח יש לאפות "מַצָּה שְׁמוּרָה" שאותה נאכל במשך ימי חג הפסח. היא נקראת כך מכיוון שכל תהליך הקצירה, הטחינה והאפיה נעשה תחת 'שמירה' קפדנית.
אחת ממצוות הפסח העיקריות היא אכילת מצה בליל הסדר. יציאת מצרים נעשתה במהירות ובחיפזון. בני ישראל לא הספיקו להתפיח את הבצק שברשותם ובמקום לחם אפו מצות. באכילת המצה, אנו מזכירים לעצמנו וממחישים את נס הגאולה ממצרים.
יש להשתדל ולדאוג שכל יהודי, אנשים נשים וטף, יאכלו לפחות כמות של "כְּזַיִת" מצה ("כְּזַיִת" – כְּמוֹ זַיִת. מידת נפח עתיקה השווה לנפח של פרי הזית, ובימינו: 27 גרם, קרוב לנפח של קופסת גפרורים רגילה). חלק חשוב של המצווה הוא לאכול – לפחות בליל הסדר – דווקא "מַצָּה שְׁמוּרָה" עגולה, שנעשתה בעבודת יד, ולא באמצעות מכונה.
ביקור במאפיית מצות
אם לא ביקרתם אף פעם במאפיית מצות, כאן תוכלו 'להיכנס' ו'לסייר' בתוכה באופן וירטואלי. באפיית "מַצָּה שְׁמוּרָה" ישנן הקפדות וזהירויות רבות, וחשוב שנדע להעריך את העבודה הרבה שהושקעה בה.
-
- הכנה מקדימה: אחת מן ההקפדות החמורות ביותר באפיית מצות, היא שמירת מרחק בין הקמח והמים עד ליצירת הבצק. האיש שאחראי על ערבוב הקמח והמים עומד עם קערה גדולה בין שני תאים סגורים, שלהם אשנבים קטנים. הקמח – כמו המים – נמצא בתא נפרד בו יושב אדם שתפקידו לשקול ולמדוד את הכמות המדוייקת עבור הבצק.
- לשם מצת מצוה: לפני כל פעולה שנעשית במסגרת אפיית המצות, אומרים האנשים: "לְשֵׁם מַצּוֹת מִצְוָה".
- ערבוב: האיש האחראי על ערבוב הבצק מכריז: 'קמח', ו'איש הקמח' שופך את הקמח לקערה מבעד לאשנב שבתא. לאחר מכן מכריז האחראי: 'מים', ו'איש המים' שופך את המים לתוך הקערה. מרגע זה, המצה צריכה להיות אפויה ומוכנה בתוך פחות מ 18- דקות! המערבב מתחיל בעבודתו מיד, ללא שהות ובמהירות, עד לקבלת בצק פריך ולא מעובד.
- לישה: ה'לש' מקבל את הבצק מידי המערבב ומעבד אותו בזריזות עד שיהיה מוכן לעריכה. ברוב המאפיות מותקן מוט עזר מפלדה שמחובר לציר בקצה השולחן ובעזרתו מפעילים לחץ על הבצק על מנת שיתגבש וייהפך לראוי לאפייה. מלאכה זה הינה אחת העבודות הקשות ביותר מבחינה פיזית באפיית מצות עבודת יד.
- חלוקה לעיסות: 'מחלק העיסות' מקבל את הבצק המעובד, חותך ממנו פרוסות בעזרת סכין חדה ומעבירם לידיהם של ה'מגלגלים'.
- יצירת צורה: ה'מגלגלים' הראשונים משטחים את חתיכת הבצק בכף ידם ובאצבעותיהם לצורת עיגול, על ידי דחיקה ומתיחה.
- שיטוח: המגלגלים האחרים מְשטחים שנית את הבצק, בעזרת מערוך מפלדה או מעץ, ומגדילים את העיגול באופן משמעותי.
- גימור: ה'גומרים' מְדַקְּקִים את הבצק ומשווים לו את צורתה הסופית של המצה על ידי מערוך מיוחד. זהו מקצוע הדורש מיומנות רבה והתוצאה הסופית של המצות מושפעת רבות מטיב עבודתם.
- חירור: כדי שהמצות לא יתנפחו בתנור, מחוררים אותם באמצעות גלגלת מיוחדת העשוייה מברזל או פלסטיק, ולאחר מכן 'מלבישים' את המצות המחוררות על מקל עץ ארוך.
- אפייה: האופה לוקח את המקל ומכניס את המצות בתנועות סיבוביות לתוך התנור. זמן האפייה הוא מספר שניות בלבד! לאחר מכן הוא מוציא את המצות בעזרת מוט מיוחד שבקצהו פלטת ברזל שטוחה, ומניח אותם על רשת ברזל כדי שיצטננו.
גם עבודה זו דורשת מיומנות רבה, הן עקב החום הרב ששורר בקרבת התנור והן עקב הזריזות והערנות הנדרשת בעבודה זו: עליו להוציא את המצות ברגע המדויק שבו הם נאפו די צרכן ובמקביל להקפיד לא להשהות את המצות המחוררות שממתינות להיכנס לתנור – וכל זה בתוך 18 דקות מרגע ערבוב המים והקמח ב'תחנה' הראשונה.