המקווה
המבנה מקווה, הוא מקום בו מכונסים מים, )מלשון מקום בו נקוו מים(, לא סתם מי ברז, בתחתית הבור יש מאגר מי גשמים המכשיר את מי המקווה לטבילה. חשוב לדעת: לא כל ריכוז של כמות מים, ולא בכל מקום בו הוא נמצא, נחשבים כמקווה טהרה כשר. יש לזה דרישות הלכתיות וקריטריונים ברורים. כיום, מקוואות בנויות הן […]
טוב לדעת
האם המים נקיים? המים שבמקוואות נקיים מאוד. הם מוחלפים בתדירות גבוהה וגם עוברים חיטוי כשצריך. בכל מקווה נערכים ביקורים של משרד הבריאות הבודקים את נקיון מבנה המקווה, וכן, גם את כמות החיידקים שבמים. אכן, ישנם מקוואות לא רבות שהתחזוקה שלהם לקויה, או שהמבנה ישן ולא נחמד. לכן, לפני שאת מחליטה לאן ללכת לטבול, כדאי שתבררי […]
הדלקת נרות שבת
מה זה? הדלקת נרות השבת היא אחת המצוות שתיקנו חכמים לעשות טרם כניסת השבת. לאחר סיום ההכנות לשבת, כשכל המאכלים כבר עומדים מוכנים והבית נקי ומסודר וכולם נקיים ומצוחצחים ולבושים בבגדי שבת, מגיע זמן הדלקת הנרות. זהו בעצם הרגע בו מקבלת האישה את האורחת המיוחדת שלנו – שבת המלכה. מדוע מדליקים נרות? ישנם כמה הסברים […]
צניעות
צניעות אחד המיתוסים הגדולים ביחסה של היהדות לאישה נוגע לענין הצניעות. הנחה רווחת היא לראות את אלו הנוהגות לרוח היהדות כ'מסכנות'; כחסרות ביטוי נשי. האומנם? הצניעות היא מושג רחב ומקיף הכולל גברים ונשים כאחד. הלכות רבות בתחום הצניעות נוגעות לגברים בדיוק כמו לנשים, וכן, יש גם כאלו הנוגעות לגברים בלבד. אלא, שבגלל שאלוקים יצר את […]
הדלקת נרות שבת
מבוא זהו זה. סיימנו את מירוץ ההכנות הקדחתני עבור השבת. כל המאכלים כבר מוכנים, והבית נקי ומסודר. כולם נקיים ומצוחצחים, לבושים בבגדי שבת, וכעת הגיע הזמן לקבל את האורחת המיוחדת שלנו – שבת המלכה, על ידי הדלקת נרות שבת, המהווה את רגע הכניסה לשבת הקדושה. מדוע מדליקים נרות? ישנם כמה הסברים למנהג 'מאיר' זה: כְּבוֹד […]
כניסת שבת
מבוא השבת מתחילה 'רשמית' ביום שישי עם שקיעת השמש – זמן הנקרא "לֵיל שַׁבָּת", והיא נמשכת עד לאחר "צֵאת הַכּוֹכָבִים" של יום שבת. הזמן שלאחר מכן, עד "עֲלוֹת הַשַּׁחַר" של יום ראשון, נקרא בשם "מוֹצָאֵי שַׁבָּת". יצאתם מהבית? נמצאים בצפון? בדרום? בחוץ לארץ? – ניתן לדעת במדוייק את זמני כניסת ויציאת השבת בכל מקום בעולם. […]
ליל שבת – תפילת ערבית
קַבָּלַת שַׁבָּת החלק הראשון של תפילת ערבית בליל שבת נקרא בשם "קַבָּלַת שַׁבָּת" מהסיבה הפשוטה שהוא קטע התפילה הראשון של השבת והוא זה שלמעשה 'מקבל' אותה. בקהילות מסויימות נוהגים לומר לפני (או אחרי) "קַבָּלַת שַׁבָּת" את מגילת "שִׁיר הַשִּיׁרִים" שכתב שלמה המלך, וכן את פרק "בַּמֶּה מַדְלִיקִין" מתוך מסכת שבת העוסקת בהדלקת נרות שבת קודש. […]
סדר ליל שבת
שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם כאשר חוזרים הביתה לאחר תפילת ערבית, מאחלים לבני הבית "שַׁבַּת שָׁלוֹם". לפי המסורת היהודית, שני מלאכים מלוים את האדם בליל שבת מבית הכנסת לביתו: מלאך טוב ומלאך רע. כשהם נכנסים הביתה, אזי אם השולחן ערוך לסעודה, הנרות דולקים ובבית שוררת אווירת הקדושה של השבת – המלאך הטוב מברך "יהי רצון שכך תיראה גם […]
הקידוש
מתי ומי צריך לעשות קידוש לאחר אמירת "שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם" ו"אֵשֶׁת חַיִל" ניגשים לעריכת ה"קִדּוּשׁ". כאמור, מצוה מן התורה לזכור ולקדש את יום השבת, שנאמר "זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ". חכמינו זכרונם לברכה קבעו, שהזכירה העיקרית של השבת בכניסתה ובצאתה, תהיה על ידי אמירת ברכה על יין, בכניסת השבת ("קִדּוּשׁ") וביציאתה ("הַבְדָּלָה"). ליין יש חשיבות מיוחדת […]
סעודת שבת
הסעודה ישנו חיוב על כל אחד ואחת לאכול שלוש סעודות בשבת. סעודה אחת בליל שבת, שניה – ביום השבת לאחר תפילת שחרית ומוסף, ושלישית – לאחר תפילת מנחה של יום השבת. ההגדרה של 'סְעוּדָה' היא: אכילת לחם/חלה (או כל דבר אחר שברכתו "הַמּוֹצִיא") יחד עם עוד תבשיל כלשהו. את סעודת השבת יש להתחיל מיד לאחר […]
סדר יום השבת
יום השבת לאחר אמירת "מוֹדֶה אֲנִי", נוטלים ידיים, קמים, מתפנים ושוטפים את הפה. לאחר שמתלבשים, נוטלים ידיים שוב ואומרים את "בִּרְכוֹת הַשַּׁחַר" כמו בכל יום. פירוט רחב על הנהגות הבוקר תמצאו בהֲלִיכוֹת וְהַנְהָגוֹת יוֹמְיוֹמִיּוֹת". היות ובשבת נוהגים לישון קצת יותר מכל יום רגיל, בתי הכנסת מאחרים קצת את זמן תפילת שחרית של שבת. בכל מקרה, […]
שבתות מיוחדות
שבתות לשבתות אחדות יש שמות מיוחדים, על שם הקריאה בתורה שקוראים באותה שבת, על שם השבוע בו השבת חלה, או על שם מאורע שהתרחש בשבת זו. להלן סקירה קצרה על שבתות אלה, לפי סדר הופעתן בלוח השנה. שַׁבַּת מְבָרְכִים השבת שלפני כל ראש חודש עברי, שבה אומרים את 'בִּרְכַּת הַחֹדֶשׁ' ומכריזים באיזה יום בשבוע יחול […]
השבת
רקע "וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם". במילים היסטוריות אלו חותמת התורה את הסיפור המופלא ביותר בתנ"ך: בריאת העולם. בבריאת העולם שהתרחשה לפני קרוב לששת אלפים שנה, ברא אלוקים את השמים והארץ, הים והיבשה, עולם הצומח על כל סוגיו ומיניו, השמש, הירח והכוכבים, עולם החי על כל ברואיו וכמובן… את בני האדם הראשונים – אדם וחוה. […]
הקודים של השבת – סל מושגים
מבוא כשמישהו אהוב מעניק לנו מתנה יקרה ומיוחדת, אנו שומרים עליה היטב ומשתמשים בה בזהירות ותשומת לב, שלא תינזק או תישבר. השבת, היא המתנה הנפלאה ביותר שקיבלנו מאת הבורא, וחשוב לדעת כיצד לשמור עליה כראוי. לפני שנתחיל בפירוט המעשי של סדר יום השבת ומה מותר ומה אסור בשבת, נסקור בקצרה כמה מושגים הקשורים לאיסורי השבת […]
ההכנות לשבת
כְּבוֹד שַׁבָּת ועֹנֶג שַׁבָּת להלן נרחיב על ההכנות לשבת: כיצד עלינו להתכונן לקראתה, מה יש לעשות ביום שישי, כיצד להכין את הבית ועוד. ישעיהו הנביא אומר "וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת – עֹנֶג, לִקְדוֹשׁ ה' – מְכֻבָּד". עלינו לחוש כי לכָבוד ולעונג לנו הוא 'לכבד' ו'לענג' את השבת. ההתעסקות בהכנות לשבת, נקיון הבית, כיבוס הבגדים, רחיצה במים חמים […]
יום שישי אחרי "חֲצוֹת"
סעודה מפאת כבוד השבת, תקנו חכמינו זכרונם לברכה להיכנס אליה כשאנו רעבים מעט, בכדי שנאכל את סעודת השבת בתיאבון, ולכן אין לערוך ביום שישי בצהריים (לאחר "חֲצוֹת" היום) סעודה גדולה החורגת מהנורמה המקובלת במשך השבוע. כשעושים ביום שישי "סְעוּדַת מִצְוָה" בזמנה (כמו למשל: סעודת ברית מילה, "פִּדְיוֹן הַבֵּן"), יש להתחיל אותה לפני "חֲצוֹת" היום. מותר […]
"שְׁנַיִם מִקְרָא וְאֶחָד תַּרְגּוּם"
מבוא בכל ערב שבת יש לקרוא באופן עצמאי את "פָּרָשַׁת הַשָּבׁוּעַ" (ה"פָּרָשָׁה" והקריאה השבועית שקוראים ביום השבת בבית הכנסת מתוך ספר התורה) יחד עם "תַּרְגּוּם אוּנְקְלוֹס" (התרגום של התורה לארמית המופיע בכל החומשים בצמוד לטקסט של התורה), בנוסף ל"קְרִיאַת הַתּוֹרָה" שתהיה למחרת בבית הכנסת. קריאה מיוחדת זו נקראת בשם "שְׁנַיִם מִקְרָא וְאֶחָד תַּרְגּוּם", משום שאנו […]
תפילות ראש חודש
מבוא רֹאשׁ חֹדֶשׁ הוּא היום המציין את תחילת החודש העברי. ראש חודש יכול לחול ביום אחד, אך לעתים קרובות הוא נפרס על שני ימים. ראש חודש חל ביום הראשון של כל חודש (לדוגמה: א' בחשון(, ולפעמים – כשיש שלושים יום בחודש – גם היום האחרון של החודש נחשב לראש חודש של החודש הבא )לדוגמה: ל' […]
נספח: הַזְּמַנִּים בַּהֲלָכָה
רקע הזמן מקבל משמעות מיוחדת ביהדות, לאור העובדה שרוב המצוות תלויות בו. ניקח לדוגמה את מצוות קריאת שמע, שיש מצווה מן התורה לקרוא אותה גם ביום וגם בלילה. כיצד ניתן 'לחתוך' ולסמן בדיוק מתי מתחיל היום ומתי נגמר הלילה? ובכן, לסוגיה זו נדרשו חכמי ישראל במשך ההיסטוריה, ולפיה ניתן לעשות חשבון מדויק ולקבוע את זמני […]
"קְרִיאַת שְׁמַע"
רקע אמירת "קְרִיאַת שְׁמַע" היא אחת מהמצוות החשובות ביותר ביהדות, ומצווה מן התורה לקרוא אותה פעמיים בכל יום, בערב ובבוקר – "בְּשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ". בספרים הקדושים מובא שיש לקרוא את קריאת שמע בצורה כזו, כאילו זו הפעם הראשונה שאנו קוראים אותה. מטבע הדברים, כל דבר שאנו עושים פעמים רבות, אנו כבר לא מתייחסים אליו במלוא שימת […]
תפילת העֲמִידָה – שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה
רקע כללי תפילת ה'עֲמִידָה', ובשמה הנפוץ: תפילת 'שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה', היא 'עמוד השדרה' וה'שיא' של התפילה. נוסח התפילה גובש במקורו בזמן בית המקדש השני על ידי אנשי כנסת הגדולה, והתפילה נקראת בשם 'עמֲיִדָה', משום שחובה להתפלל אותה בעמידה. התפילה נקראת גם בשם שְׁמוֹנהֶ עֶשְׂרֵה, משום שבמקורה היו בה שמונה עשרה ברכות. גם לאחר חורבן בית המקדש […]
חזרת התפילה (הש"ץ)
מבוא בתפילה בציבור, חוזר שליח הציבור (או כפי שנקרא בראשי תיבות: הַשַׁ"ץ) על תפילת ה'עֲמִידָה' בקול רם. חזרת הש"ץ נקבעה בכדי 'להוציא ידי חובה' גם את אותם אלו שלא בקיאים כל כך בתפילה, שיש להם קשיים בקריאה, ומעוניינים לשמוע אותה ממישהו אחר. טרם המצאת הדפוס, היתה לחזרת הש"ץ משמעות רבה משום שלא היו אז סידורים […]
תַּחֲנוּן
"אָשַׁמְנוּ, בָּגַדְנוּ" לאחר תפילת ה'עֲמִידָה', אומרים רצף של קטעי תחינה ובקשת סליחה מהבורא, והם נקראים בשם 'תַּחֲנוּן'. להלן נביא סקירה קצרה על כל קטע. נוסח ה"תַּחֲנוּן" מתחיל עם וִדּוּי' שכולל בתוכו קטע המכיל עשרים ושניים ביטויים של חטא, לפי סדר האל"ף-בי"ת, והוא נקרא "אָשׁמְַנוּ בָּגַדְנוּ". קטע זה מנוסח בגוף ראשון וברבים ("אָשַׁמְנוּ", לא "אָשַׁמְתִּי") בכדי […]
קְרִיאַת הַתּוֹרָה
רקע כללי קריאת התורה היא אחת מהתקנות העתיקות ביותר ביהדות, עוד מזמן משה רבנו, ותוכנה היא כשמה – קריאת קטע מסוים מתוך ספר התורה. התקנה הראשונית של קריאת התורה כללה "קְרִיאָה" מיוחדת עבור כל שבת, חג ומועד, וכן עבור ימי שני וחמישי, כך שלא יעברו שלושה ימים ללא קריאה בתורה. תקנה זו יכלה להתבצע גם […]
בית הכנסת
רקע בזמן שבית המקדש היה קיים, היה הוא מרכז החיים הרוחני של עם ישראל. אליו היו מגיעים כל עם ישראל שלוש פעמים בשנה, ובו היו עובדים את השם ומתפללים אליו. לאחר חורבן בית המקדש, התווספו בתי כנסת רבים שיהיו 'בית תפילה' בו יוכל העם להתאסף, להתפלל וללמוד יחד. מקור השם 'בית הכַּנְסֶֶת' מגיע מהשורש כ.נ.ס. […]
המשך התפילה
"אַשְׁרֵי" כפי שכתבנו קודם, יש לומר מזמור זה שלוש פעמים ביום. על ייחודו ותוכנו של מזמור מיוחד זה הרחבנו כבר בתפילת שחרית (ראה לעיל עמוד 61 ), וכעת זו הפעם השניה שאנו אומרים אותו במשך היום. (הפעם השלישית תהיה בתפילת מנחה). בשעת אמירת הפסוק: "פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶיךָ וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן", צריך לחשוב על כך […]
קדושת בית הכנסת
מבוא היות ובית הכנסת מהווה למעשה מעין 'בית מקדש', קדושתו היא גדולה מאוד ויש להתנהג בו בצורה מכובדת וראויה: לבית הכנסת יש להיכנס בגוף נקי, בגדים נקיים ועם כיסוי ראש (כיפה, כובע וכדומה). בבתי כנסת רבים מצויות כיפות, וניתן לחבוש אותן לפני הכניסה. אין להיכנס לבית הכנסת 'סתם' כך ללא מטרה: לא עבור תפיסת מחסה […]
תפילת מנחה
מעלת התפילה תפילת מנחה היא התפילה השניה של היום, וזמנה היא החל מחצי שעה לאחר חצות עד שקיעת השמש. במסורת היהודית מקובל שיצחק אבינו קבע תפילה זו, ואנו מקשרים אותה גם ל"קָרְבָּן הַתָּמִיד" שהוקרב בבית המקדש בשעת "בֵּין הָעַרְבַּיִם" – לפני השקיעה. לתפילת מנחה יש ייחודיות המבדילה אותה משאר התפילות של היום. בתפילת שחרית – […]
תפקידים בבית הכנסת
הרב הרב הוא המורה והמנהיג הרוחני של הקהילה ותפקידו הוא להדריך ולהורות לאנשי הקהילה את הדרך לחיים יהודיים על פי התורה. בשבת הוא ישא דרשה של דברי תורה על פרשת השבוע, בחגים הוא יְלַמֵּד את ההלכות הרלוונטיות, ובמשך חיי היומיום ינסה גם לסייע ולייעץ לחברי הקהילה. מקומו של הרב הוא בדרך כלל ליד הקיר המזרחי […]
בין מנחה לערבית
בין מנחה לערבית כפי שכבר הזכרנו קודם, בבתי כנסת רבים מתפללים את תפילת מנחה לפני שקיעת החמה, כך שלאחר תפילת מנחה, נותר זמן פנוי עד תחילתה של תפילת ערבית, ב"צֵאת הַכּוֹכָבִים". מן הנכון שכל אדם יקבע זמן לעצמו ללמוד תורה בין התפילות, ובכך הוא מקיים גם את מצות תלמוד תורה של היום, וגם את מצות […]
התפילות
מהי תפילה התפילה (מהשורש פ.ל.ל. 'לְפַלֵּל' = לקוות) היא פניית האדם לַבורא. התפילה יכולה להיות שיח ספונטני, או קבוע. תפילה בעל-פה, או על פי טקסט כתוב. ישנה תפילה שבאה מתוך רגש של שמחה או הודיה להשם, וישנה כזו הנובעת מתוך בכי, כאב או צורך דחוף. התפילה יכולה להיות בקול רם ובצעקה, ופעמים רבות היא באה […]
תפילת ערבית
זמנה והכנות לתפילה תפילת ערבית, הנקראת גם "מַעֲרִיב", מלשון עֶרֶב, היא התפילה השלישית והאחרונה במשך היום, אותה קבע יעקב אבינו, לפי המסורת היהודית, ועיקרה הוא פרשיות "קְרִיאַת שְׁמַע" ותפילת 'עֲמִידָה'. זמנה זמן התפילה הוא בלילה, מ"צֵאת הַכּוֹכָבִים" עד "עֲלוֹת הַשַּׁחַר". היות והשעות המדויקות משתנות כמעט מידי יום, יש לעקוב אחר הזמנים כפי שהם מופיעים בלוחות […]
תפילת שחרית
זמן התפילה תפילת שחרית היא התפילה הראשונה של היום, והארוכה מכולן. זמן תפילת שחרית הוא החל מ'עֲלוֹת הַשַּׁחַר', אלא שעדיף להתחיל להתפלל בשעת 'הָנֵץ הַחַמָּה' ולא קודם לכן (ראה אודות זמנים אלו בהרחבה ב'נספח' לחוברת זו). זמן התפילה נמשך גם במשך השעות הבאות לאחר הזריחה, עד 'סוֹף זְמַן תְּפִלָּה' שהוא בערך 4 עד 5 שעות […]
הטלית
מה זה הטלית? לפני ש'נקפוץ' למים העמוקים של תוכן קטעי התפילה, הבה נערוך היכרות עם 'אביזרי התפילה' – התפילין והטלית. הטלית היא בגד מיוחד המשמש לקיום מצות "צִיצִית". מצווה זו היא מן התורה, ולפיה כל אדם שיש לו בגד עם ארבע פינות, צריך לקשור בצורה מיוחדת בכל פינה קבוצת חוטים (='פְּתִילוֹת'), מחומרים מיוחדים, שייצורם וקשירתם […]
סדר תפילת שחרית
קטעי פתיחה להלן נערוך היכרות עם תפילת שחרית, נלמד איך עלינו להתנהג בכל שלב, ונבין את משמעות קטעי התפילה השונים. תפילת שחרית כוללת: קטעי פתיחה ופרשיות הקורבנות. "הוֹדוּ" ו"פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה". "קְרִיאַת שְׁמַע" וברכותיה. תפילת ה'עֲמִידָה' – תפילת שמונה עשרה. כשמתפללים בציבור: חֲזָרַת הַשַּ"ׁץ – חזרה על תפילת ה"עֲמִידָה", בקול, על-ידי החזן. קטעי ה'תַּחֲנוּן'. קריאת התורה, […]
קדיש
רקע הקדיש הוא קטע תפילה חשוב ומרכזי בעולם היהדות, הכתוב בשפה הארמית ופותח במילים: "יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵיהּ רַבָּא". הקדיש הוא אחד מן הדברים שנאמרים רק ב"מִנְיָן", בנוכחות עשרה אנשים מגיל בר מצווה ומעלה. חוץ מעובדת היותו תפילה עיקרית בלוויית המת או בימי זיכרון לנפטר, משמש אותנו הקדיש גם בשעת התפילה. הוא שזור לאורך התפילה בכמה […]
תחילת התפילה בציבור
רקע "הוֹדוּ לַה' קִרְאוּ בִשְׁמוֹ" בתפילה בציבור, החזן אומר "קַדִּישׁ דְּרַבָּנָן", ולאחר מכן הציבור מתחיל "הוֹדוּ". מקטע זה והלאה, מתחיל החזן להוביל את התפילה, והוא מסיים את הקטעים בקול רם. כשמתפללים בציבור, יש להמתין לאחר אמירת כל קטע, עד שהחזן מסיים אותו בקול רם, ואז ממשיכים לקטע הבא. מזמור זה – המשולב מפסוקים שונים, בעיקר […]
פסוקי דזמרה
רקע "פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה" (ובעברית: פסוקים של זמרה) הוא כינוי ללקט פרקי תהילים ופסוקים נוספים, שתוכנם הוא שבח ותהילה לבורא העולם, הנאמרים בנימה של שיר וזמרה. לפני קטעי התפילה המרכזיים – "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל" ותפילת ה"עֲמִידָה", בהן אנו מבקשים מהבורא בקשות עבור עצמנו, עַמֵּנוּ והעולם כולו – אנו פותחים קודם בקטעי תפילה שבהם אנו משבחים ומהללים את […]
ברכות "קְרִיאַת שְׁמַע"
"בָּרְכוּ" באמירת "בָּרְכוּ" אנו פותחים את החלק הבא של תפילת שחרית, הנקראת: "בִּרְכוֹת קְרִיאַת שְׁמַע". ברכה קצרה זו נאמרת רק תוך כדי תפילה בציבור, בתפילות שחרית וערבית, ובעמידה. לפני שאנו מתחילים את חלקה השני של תפילת שחרית, אנו מחכים רגע, לוקחים 'פסק זמן' קצר מרצף התפילה ומתרכזים שוב בעובדה שאנו למעשה מדברים עם הבורא. זו […]
עולם ההשגחה וההכשרים
מבוא רוב המאכלים הנמכרים בארץ, מסומנים על ידי כשרות כזו או אחרת. "בהשגחת הרב…", "בהשגחת בד"צ…", "בהשגחת הרבנות המקומית…" בעיר או במועצה, או "כשר למהדרין בהכשר הרבנות…". מהו ההכשר? כיצד ולמה הוא ניתן, ועבור מה זה טוב? ההכשר: תו-תקן הכשר הוא כמו תו-תקן. משמעותו של ההכשר היא שגורם מוסמך מפקח על כשרות המוצר. בישראל, הרבנות […]
הבית שלנו
מבוא הבית שלנו הוא מרכז חיינו: בו אנו גדלים ומתפתחים, מגדלים ומחנכים את ילדינו, ומנהלים את רוב חיינו האישיים. עצם הדבר שיש לנו בית בו אנו חיים, חשוב עד כדי כך שחכמינו זיכרונם לברכה אמרו ש"כל אדם שאין לו בית אינו אדם". מכאן גם החשיבות הגדולה בניהול נכון של הבית שלנו. אחד הדברים החשובים ביותר […]
דם
רקע אחד האיסורים המופיעים בתורה, הוא האיסור שלא לשתות דם. מעורר חלחלה? אז זהו, שפעם הדבר היה נפוץ מאוד ומקובל בכל העולם. אך גם היום האיסור אקטואלי ומעשי ויש לו השלכות לחיי היומיום שלנו. דוגמה? בבקשה: מליחת הבשר לפני האכילה. לאחר שנשחט בעל חי כשר על ידי שוחט מומחה, אסור עדיין לאכול את הבשר. הוא […]
סימני הזיהוי של בית יהודי
מבוא בית יהודי, הוא לא רק כזה שבתוכו גר אדם שנולד לאם יהודיה או התגייר כהלכה, אלא בית עם אלמנטים מסויימים היוצרים את 'יהדותו', מעבר להתנהלות בתוכו. להלן כמה סימני זיהוי מרכזיים שרוכזו כאן בקצרה, ועל חלקם נרחיב בהמשך החוברת. חשוב לציין, כי מעבר לסממנים החיצוניים, הדבר החשוב ביותר הוא ההתנהלות שלכם בתוכו: שמירת המצוות, […]
מצוות התלויות בארץ
מבוא מצוות התלויות בארץ – כמקביל למצוות שהן מסוג חובת הגוף, הן שורה של מצוות הקשורות לעבודת הקרקע ולגידוליה, נוהגות רק בארץ ישראל. מצוות אלו מטרתן היא להודות לבורא עולם על היבול שנתן, כמו כן, מטרתן היא פריסת רשת ביטחון כלכלית לשכבות החלשות, בלי לגרום לעניים לחזר על הפתחים ולהתבזות בבקשת צדקה. תרומות, מעשרות, ערלה […]
לימוד תורה וקיום מצוות בבית
לימוד תורה בית המקדש שבירושלים נחרב לפני כאלפיים שנה, ומאז אנו אבלים על חורבנו ומתפללים לבניינו מחדש. עד אז, יש לנו אפשרות לבנות את 'בית המקדש הפרטי' שלנו. בית מקדש הוא מקום בו שורה השכינה, וכמו אז בירושלים, כן עתה הוא בבית הפרטי שלנו: אם נעשה בו מצוות ומעשים טובים ונלמד בו תורה– נהפוך אותו […]
הפרשת חלה
הפרשת חלה כאשר אופים מאפה כלשהו (שעשוי מחמשת מידי דגן) מכמות של 1.666 ק"ג קמח ומעלה, צריכים "לְהַפְרִישׁ חַלָּה" עם ברכה. בזמן שבית המקדש היה קיים, היו לוקחים חלק מן העיסה ומביאים אותו לכהנים. כיום, לוקחים חתיכה מן העיסה (בגודל קרוב לקופסת ג רים), ומברכים: "בָּרוּךְ אַתָּה אֲ-דֹנָי אֱ-לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ […]
האווירה בבית
מבוא האווירה בבית היא הדבר החשוב יותר מכל מה שיש בו. ארבעת הקירות הם כמו ה'מסגרת', בני האדם שבתוכם הם השחקנים, האווירה היא הבסיס. יש בתים גדולים ויפים המלאים כל טוב, אך כשאנו נכנסים לתוכם אנו מרגישים אי-נוחות. האווירה בהם עצובה וחסרת חיים. יש בתים עלובים, המטים ליפול, אך כבר ברגע הכניסה אליהם אנו חשים […]
מאכלי סכנה
מאכלי סכנה עד כאן נכתבו בעיקר דברים שאין לאכול אותם מפני מצווה כזו או אחרת. כעת נפרט רשימה של דברים שאלוקים מזהיר אותנו מלאכול אותם רק בגלל הסכנה שבהם: ביצה, שום או בצל קלופים שעבר עליהם הלילה, אסורים באכילה. אם נשאר אפילו מעט מקליפתם או אפילו השיער שבראש השום או הבצל – מותרים. כמו כן, […]
"עשה לך רב"
מבוא לכל משפחה יש את מעגל האנשים הסובבים אותה: החשמלאי, האינסטלטור, רופא המשפחה, סוכן הביטוח וכדומה. משפחה יהודית מתהדרת באישיות נוספת הנמצאת ברשימת אנשי הקשר: הרב. במשך החיים מתעוררות לנו שאלות בנושאי הלכה, השקפה, אמונה, זוגיות, חינוך הילדים ועוד. תמיד טוב שיהיה אדם שנוכל להתייעץ איתו ולקבל חוות דעת נוספת, ולפעמים רק בשביל לקבל מילה […]
חינוך הילדים
חינוך – המשימה שלנו חינוך ילדינו הוא הנושא החשוב מכל: הוא יקבע את העתיד; הוא יחרוץ את דינו של הדור הבא; הוא, ולא דבר אחר, יעצב את דמותו של העם היהודי בשנים הבאות. ניסיונות רבים עוברים על הדור שלנו. להיות יהודי בעולם המודרני זו משימה לא פשוטה, לחנך את הדור הבא ללכת בדרכי האבות כאשר […]
המזוזה
רקע אחד מסימני ההיכר הבולטים ביותר של בית יהודי, הוא המזוזה הקבועה בפתח הבית. מצוות מזוזה מופיעה בספר דברים: "וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹקֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ. וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה עַל לְבָבֶךָ . . וּכְתַבְתָּם עַל מְזֻזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ". הציווי הוא לכתוב את "הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה" – אותם דברים שמצווה השם את עם ישראל […]
קביעת המזוזה
בכל פתח – מזוזה לאחר שאנו יודעים מהי המזוזה, מה כתוב בה, מהן סגולותיה והיכן רוכשים אותה, נעבור למה שנוגע לקביעת המזוזה בפועל. בכל פתח מחדרי הבית צריכה להיות קבועה מזוזה – מלבד חדרי אמבטיה ושירותים וכן חדרים שאין בהם 4 מטר מרובע. כך שאם יש לנו לדוגמה ארבעה חדרי שינה, סלון ומרפסת, נצטרך 6 […]
בדיקת מזוזות
מבוא מידי תקופה יש להוציא את המזוזות ממקומן ולשלוח אותן ל'סופר סת"ם' על מנת שיבדוק את כשרותן. ממש כמו רכב שצריך לעבור 'טֶסְט' מידי שנה… הסופר מוודא שהקלף במצב טוב – לא רטוב או שחור, שכל האותיות נשארו שלמות – אף אות לא 'נוגעת' בחברתה ולא איבדה את צורתה המקורית, ועוד. באופן כללי יש לבדוק […]
מהלכות מזוזה
סוגי מבנים בעת שעוברים על פני המזוזה, בכניסה או ביציאה, טוב לגעת בה כדי לזכור ולהחדיר ללב את דברי האמונה הכלולים בה. כדי להיות חייב במזוזה, על המבנה להיות 'מבנה קבע' ולא ארעי כמו סוכה או אהל זמני. מחסן המשמש רק לאיחסון ונכנסים לשם לעיתים רחוקות. מקלטים – כשמיועדים למקלט בלבד – פטורים ממזוזה, אך […]
עוברים דירה
סביבת המגורים לסביבת המגורים, השפעה גדולה על איכות חיינו. לכן, כשאנו מחפשים היכן לגור, לא נבדוק רק אם אנחנו קרובים לבריכה העירונית או לבית הספר של הילדים, אלא גם את סביבת המגורים. אנו לא צריכים רק לדאוג לשכנים נחמדים כאלו שנוכל לשתות איתם כוס קפה ביום חופש, או כאלו שיוכלו להיות בייביסיטר ב'שעת חירום', אלא […]
זה כשר?עולם הכשרות
המטבח היהודי מי לא שמע על המטבח היהודי? מאכליו המעולים והערבים קנו להם שם בכל העולם הקולינרי. אם במראהו החיצוני, הוא נראה בדיוק כמו כל מטבח אחר, איטלקי או צרפתי: הסירים נראים אותם סירים, הסכו"ם נראה אותו סכו"ם, וגם הפפריקה המתוקה דומה לזו שבמטבחים האחרים. מה שעושה את המטבח ל'יהודי' נכלל במילה אחת: כַּשְׁרוּת. הדבר […]
טבילת כלים
רקע אלוקים מבקש מאתנו שאנחנו, עמו הנבחר, נהיה קדושים ומובדלים משאר אומות העולם, ולכן מצוות רבות יוצרות את ה'מחיצה' שמפרידה בינינו ובינם. אם הדברים נכונים כלפי התנהגויות, לבוש חיצוני וכדומה, כל-שכן שהם נכונים כלפי המאכלים והכלים אתנו אנו באים במגע בזמן האוכל, הלא הם כלי האכילה, ההגשה וכדומה. כל הכלים הנוגעים במאכל, הנמצאים בבעלותינו, שיוצרו […]
בעלי חיים
מה כשר ומה לא? התורה נותנת לנו כללים ברורים בקשר למזון אותו אנחנו יכולים לאכול. בעלי החיים נחלקים ל 4- סוגים באופן כללי: חיות, עופות, דגים ורמשים. היות ובימינו, אנו רוכשים את רוב הבשר, העופות והדגים, לאחר כל התהליכים, כשהם מוכנים לאכילה, יש לוודא שעל אריזת המזון מוטבעת חותמת של כשרות. בארץ, לדוגמה, רוב מוצרי […]
חרקים ותולעים
רקע כפי שהזכרנו בפרק הקודם, יש איסור לאכול את הרוב המוחלט של עולם השרצים, הזוחלים, הרמשים, החרקים והתולעים לסוגיהם ומיניהם, כשהתורה מחלקת אותם לשלוש קבוצות עיקריות: אלו שבמים, לדוגמה: תולעים שנמצאים בחלל הבטן של דגים, טפילים שנמצאים על עור דגים וכדומה. אלו שבארץ, לדוגמה: נמלים, תולעים שנמצאים בפירות וירקות, כנימות שחיים על קליפות של פרות […]
מאכלים הקשורים לגויים
מהות האיסור חכמינו זיכרונם לברכה אסרו לאכול כמה סוגי מאכלים שהוכנו על ידי אנשים שאינם יהודים: פת שנאפתה על ידי גוי. תבשיל שהתבשל על ידי גוי. חלב שנחלב על ידי גוי. יין של גוי. מדוע אסור? הסיבה לאיסור נגזרת משני איסורים אחרים המפורשים בתורה: האיסור לאכול דברים טמאים או אסורים. – כתוצאה מאיסור זה נגזר […]
מבוא
מבוא מעגל החיים הוא כשמו: המעגל של החיים. יש בחיים רגעים יפים ושמחים, יש רגעי עצב ואבל, ויש את חיי השגרה. בכל מצב ובכל תחנה, יש ליהדות הוראות הדרכה: איך להתנהג, מה לעשות ומה לא לעשות. מדוע זה אכן כך? למה אלוקים ‘מתערב' לנו בכל תחנה בחיינו? כמו בכל דבר בחיים גם זה ענין של […]
הריון
מבוא ההתרגשות שלכם בוודאי גדולה. הרגע נודע לכם על נשמה חדשה שהולכת להגיע לביתכם. מרגע זה ואילך, למשך החודשים הקרובים עד הלידה בשעה טובה, אתם נכנסים לתקופה חדשה, מרגשת ומשמחת. מעבר לפתיחת תיק מעקב הריון, שמירה על הבריאות והמאכלים, וכל שאר הדברים הנוגעים להריון תקין ובריא, יש ליהדות כמה עצות והוראות בשבילכם. למענכם ולמען ילדכם […]
הלידה
מבוא תשעה חודשים חיכיתם ליום הזה, והנה הוא בא. זהו יום גדול עבורכם ועבור תינוקכם. היום בו בחר אלוקים להפקיד בידכם אוצר יקר. היום בו החליט אלוקים שהעולם יחסר בלא ילדכם. אם רק נתבונן בתהליך הלידה, נראה את גדולתו של הבורא… למה התינוק בוכה כשהוא נולד? נשמה של יהודי, קדושה ורוחנית מאוד וטוב לה בעולמות […]
קריאת שם
מבוא בעולם המודרני השוויוני מקובל המושג של ‘אפליה מתקנת׳. קריאת שמה של הנולדת היא כמו אפליה מתקנת. את שמה קוראים בבית הכנסת בהזדמנות הראשונה שלאחר הלידה (כיצד? בעמוד הבא) – בעוד שאת שמו של הנולד נקרא רק בברית לאחר שמונה ימים. שמה ייקרא כשהיא נמה את שנתה בבית – בעוד שמו ייקרא בטקס הכאוב (מבחינתו) […]
זבד הבת
מבוא זֶבֶד הבת הוא טקס יהודי הנהוג בעדות שונות, בו נערכת סעודת הודיה על הולדת בת במשפחה. לעיתים נערך הטקס סמוך לזמן הלידה, ואז גם מוכרז בו שמה הפרטי של הבת החדשה, בדומה לטקס ברית מילה. שם הטקס המילה "זֶבֶד״ שפירושה מתנה, היא מילה במקרא, המופיעה בספר בראשית: "וַתֹּאמֶר לֵאָה: זְבָדַנִי אֱלֹ־הִים אֹתִי זֶבֶד טוֹב״. […]
ברית מילה
מבוא יכולת האירגון שלנו מגיעה לידי ביטוי דווקא לקראת טקס ברית מילה. בשונה משאר השמחות אליהם ניתן להתארגן זמן רב מראש, לברית המילה יש בדיוק שמונה ימי הכנה. את רוב הדברים נוכל לארגן רק מרגע הלידה – שכמעט אף פעם לא נדע בדיוק מתי היא תקרה. וכל זה בנוסף להתרגשות ולהתעסקות עם התינוק החדש ועם […]
פדיון הבן
רקע שלושים יום עברו מאז היום המאושר בו חבקתם לראשונה את הבן הבכור שלכם. שלכם? לא ממש. בכורו של אדם, ‘אומץ׳ על ידי אלוקים והוא נחשב שלו במידה מסויימת, אם אתם רוצים שהתינוק שילדתם יהיה שלכם, עליכם לפדותו מאלוקים, תנו לו סכום כסף בתמורה לבנכם, ואז יהיה שלכם. פדיון הבן הוא טקס הנחגג עם בוא […]
תספורת – גיל 3
רקע מנהג יהודי עתיק הנהוג בקהילות רבות הוא לעשות ׳תספורת׳ ראשונה לילד בגיל 3 שנים, תספורת הנקראת גם בשם ׳חלקה׳ (-תספורת בערבית). במשך שלושת השנים הראשונות לחיי הילד לא גוזזים אפילו מעט משערות ראשו. ביום הולדתו השלישי (לפי הלוח העברי כמובן…), מתכנסים בני המשפחה וידידים קרובים וגוזזים לו משערות ראשו במספריים. באותו יום מספרים את […]
יום הולדת
רקע האם יש סיבה לכך שנולדתי דווקא ביום הזה? כמה חבל שלא נולדתי יומיים קודם. שאלות מוכרות? התשובה מבחינת היהדות ברורה: היום הכי טוב לך ולעולם בו היית צריך להיוולד, הוא בדיוק היום בו נולדת. אין אקראיות ואין טעויות. היום בו ירדה נשמתך לעולם הזה, תוכנן על ידי אלוקים להיות היום בו צריך אותך כאן. […]
בת מצווה
משמעותו ביום הולדתה השתיים-עשרה של ילדה, היא הופכת לבוגרת יותר ומודעת ואחראית למעשיה. לכן זהו היום בו מטיל עליה אלוקים את מחויבותה במצוות המוטלות על אישה. כתוצאה מכך שבנות פטורות מרוב המצוות המעשיות, תופסים ההכנות וההתרגשות עם התקרב בוא יום הבת מצווה, הרבה פחות מקום והתרגשות בהוויה היהודית, אך אין בזה כדי לזלזל חלילה בחשיבותו […]
בר מצווה
רקע בר מצווה הוא היום בו מגיע הילד לגיל 13 (לפי הלוח העברי). זהו היום בן הוא נעשה בן מצוות [תירגום מארמית של המילים בר מצווה]. הוא היום בו הוא הופך להיות מחובר וקשור למצוות ובו מטיל עליו אלוקים את הזכות והחובה לקיים את מצוותיו. זה קורה ביום הולדתו ה 13- של הילד, כי אז […]
חתונה
רקע כבר חודשים שאתה חושב איך תציע לאחת שלך נישואין אחרי כמה שנות היכרות. היא תסכים? האמת היא, שעוד לפני שנולדתם, גם את וגם אתה, כבר החליטו עבורכם שתינשאו. מי? לא במשרד הפנים. בשמיים. אלוקים בורא נשמה המחולקת לשניים, כשחצי אחד יורד לגופו של הזכר וחצי שני לגופה של הנקבה. הם חיים את חייהם בנפרד, […]
אהבה
האם יש אהבה ממבט ראשון? התורה סבורה שאהבה תלויה בעשייה. אהבה היא אינה הבזק פתאומי הנוצר מעצמו, אלא רגש מתפתח לאורך זמן על ידי השקעה ועבודה משותפת. המסר הזה בולט בסיפור הנישואין הראשון המסופר בתורה של יצחק ורבקה: "וייקח את רבקה ותהי לו לאישה – ויאהבה" (בראשית כד,סז), שימו לב לדקדוק המדהים של הפסוק במיקום […]
הכנות לחתונה
מבוא לו חתונה הייתה רק מסיבה כמו מסיבת סיום של התיכון, היה די בהכנות מעשיות ולוגיסטיות לאירוע. אלא שבפועל, החתונה היא שמחת הכניסה לחיים חדשים ואחרים. היא מסיבה המציינת את שינוי הסטטוס (גם בפייסבוק) ל'נשוי' או 'נשואה'. לכן, התעסקות גדולה מידי באירוע שאינו אלא מבוא לחיים האמיתיים, תחטא למטרה. החברים מצפים? מנסים להרשים? חבל על […]
יום החתונה
מבוא יום החתונה הוא בוודאי יום עמוס, מרגש (ומלחיץ…). אך למרות זאת, יש לזכור שזהו יום חשוב מאין כמותו מבחינה רוחנית ויש לנצלו כראוי. ליום זה אף השפעה רוחנית על חיי הנישואין העתידיים. זוהי הסיבה לכך שביום זה יש להרבות במעשים טובים ובמצוות. יש לתת צדקה, להתפלל לאלוקים, לקרוא פרקים מספר התהילים ככל שניתן והחתן […]
החופה
משמעותה החופה היא הטקס שנעשה תחת הבד עם ארבעת הכלונסאות ה'חופה' על החתן והכלה. שם מתבצע הליך הנישואין, וכל שמחת החתונה שאחריה היא ביטוי לאושר והשמחה ממה שהתרחש זה עתה תחת החופה. הרגעים שתחת החופה בעת הנישואין הם רגעים מיוחדים, בהם שורה אלוקים במקום. זוהי ההזדמנות שלכם(וגם של כל הנוכחים) לבקש עבור חייכם המשותפים העתידיים […]
עד 120
מבוא החיים כמעגל. רגעים שמחים של לידה, גדילה איטית והתרגשות, מלווים את משפחתו של התינוק ההולך והופך לילד, לנער ולבוגר. הגלגל ממשיך להתגלגל, והבוגר, נושא אישה, מוליד את ילדיו, שהולכים וגדלים גם הם, וגלגל החיים אינו עוצר לרגע. גלגל החיים של יקירך, הסתיים זה עתה. הגלגל שלך ממשיך הלאה ומתגלגל קדימה. אתה נמצא כעת ברגעים […]
הפטירה
הפטירה יציאת הנשמה לא כל אחד ‘זוכה' שבני משפחתו סובבים את מיטתו טרם מותו. תאונות דרכים, פיגועי טרור, שבץ מוחי או התקפי לב קטלניים, לא משאירים זמן לבני המשפחה להיפרד מיקירם ולשהות לידו ברגעיו האחרונים עלי אדמות. האם זו ‘זכות'? במובנים מסוימים כן. לרגעים אלו משמעות מיוחדת עבור החולה, ובניצול נכון שלהם הוא יכול לסיים […]
קבורה יהודית
מבוא מצווה גדולה לקבור את המת באדמה – ממנה נוצר בבריאת העולם ולשם עליו לשוב. קבורה יהודית חשובה מאוד בעבור הנפטר ונשמתו, ויש לה כללים חשובים כשכבודו של המת עובר בהם כקו יסודי. מהי קבורה יהודית? לקבורה יהודית כמה דברים חשובים: קבורת גוף הנפטר בשלמות. קבורה לאחר עשיית ה'טהרה'. קבורה ב'תכריכים'. קבורת גוף הנפטר בשלמות […]
הלוויה
מבוא ההלוויה היא הטקס בה מלווים קרוביו ומכריו של הנפטר את גופתו למנוחת עולמים. הלוויה יכולה להתחיל מהבית שלכם, שם יתכנסו המלווים ומשם תצאו לבית הקברות. היא יכולה גם להתחיל מאולם ההספדים בבית הקברות. יש לקחת בחשבון שלוויה שיוצאת מהבית כרוכה במעט יותר לוגיסטיקה – כגון הובלת הגופה בצורה מכובדת מהבית לבית הקברות, וכן הטרחה […]
קדיש
סוגי הקדיש ישנם שני סוגים של קדיש אותם עליך להכיר (ישנם סוגים נוספים אך אינם שייכים לאֶבל ישירות, אלא למי שמוביל את התפילות בבית הכנסת): קדיש הנקרא "קדיש יתום" (או ‘יהא שלמא'), אותו אומרים האבלים בכל פעם לאחר שקראו פסוקים מהתנ"ך (לדוגמא, במהלך הלוויה כשקוראים פסוקי תורה, אומרים לאחריהם את הקדיש הזה). לחץ כאן לנוסח […]
אבלות
מבוא אבלות, היא התקופה שלאחר פטירת יקירכם המתחילה לאחר הקבורה, לה הלכות ומנהגים שונים. תקופה זו נחלקת לשלבים: 'השבעה' – שבעת הימים הראשונים נקראים "שבעה" ובהם יש פרטים רבים המהווים כללי התנהגות לתקופה זו. הם מסמלים את היותך אַבֶל ומצטער על מות יקירך, ראו בהרחבה בהמשך. 'השלושים' – שלושים הימים הראשונים שלאחר הקבורה, נקראים ה'שלושים'. […]
השבעה
מבוא לאחר הקבורה מתחילים ימי השבעה. שבעה ימים בהם חלים עליך מנהגים מסוימים. אם לא היית נוכח בקבורה, אך אתה נמצא בסביבה, שבעת הימים מתחילים לאחר שקיבלת את המידע שהסתיימה הקבורה. אם אתה נמצא במקום רחוק ואין בכוונתך לבוא ללוויה, חלים עליך דיני האבלות מיד כששמעת על מות יקירך. שבעה ימים אלו לא יהיו שגרתיים […]
‘המצבה'
המצבה מצבה היא לוח אבן – עליה מציינים את שם הנפטר, תאריך לידתו ותאריך פטירתו ולעתים מוסיפים כמה מילים המייחדות את האדם הנפטר. הקמת מצבה הקמת מצבה על מקום הקבורה, חשובה גם לנפטר וגם לאלו שנשארו כאן. כדאי להקים את המצבה לאחר ימי ה'שבעה'. אם לא הספקתם עד סיום ה'שבעה' יש להקימה בהקדם האפשרי. הכנת […]
שלושים
השלושים עם סיום השבעה, ‘פג תוקפם' של חלק גדול מכללי ההתנהגות שחלו עליך, ונשארים לך רק כמה מהם – עד לסיום ימי ה'שלושים' (מהם נשארו לך כעת רק 23 ימים). אם אחד מחגי ישראל (ראש השנה, יום כיפור, חג הסוכות, חג הפסח, חג השבועות) יוצא בתוך ה'שלושים', ה'שלושים' מסתיימים עם כניסת החג, ולאחריה אתה מתנהג […]
יב חודש
מבוא שלב האבלות האחרון שלך לאחר מות אחד מהוריך הוא האבלות עד לסיום שניים עשר החודשים הראשונים מיום קבורתם. בחודשים אלו נשארים עליך רק כמה כללי אבלות בודדים. הסיבה להארכה זו היא כבודם של הוריך. באֶבל המתמשך לאחר מותם, אתה מגלה את תחושת חסרונם בליבך ומגדיל את כבודם. אמנם בדרך כלל בסיום שניים עשר חודשים […]
העליה לקבר
מבוא כדאי ללכת מפעם לפעם לבקר בקברי בני המשפחה (למעט בשנה הראשונה, ראה בהמשך). זה גורם להם הנאה שמתפללים עבור נשמתם, וכן זהו מקום טוב לקרובים להתפלל עבור בקשותיהם אצל נשמת המת, שיבקש עבורם אצל אבינו שבשמים. אין ללכת לבקר בבית הקברות בשבת ובחג. אם לא ביקרת בבית קברות יהודי במשך 30 הימים האחרונים, יש […]
יזכור
רקע "יזכור" היא תפילה קצרה בה אנו מבקשים מאלוקים שיזכור את נשמות יקירינו וינצרם עם נשמות גדולי האומה בזכות מעשינו הטובים. את ה"יזכור" אנו אומרים ארבע פעמים במהלך השנה: ביום הכיפורים. בחג שמיני עצרת. בחג שביעי של פסח, (בחוץ לארץ: בחג אחרון של פסח). בחג השבועות: (בחוץ לארץ שחוגגים יומיים את החג מזכירים ביום השני). […]
אזכרה
מבוא יום הפטירה הוא היום בו התאריך העברי זהה לתאריך בו נפטר אדם, יום זה נקרא אזכרה (-יארצייט). אדם שנפטר באדר בשנה רגילה ובשנה שאחר כך היא מעוברת, עורכים את האזכרה בחודש אדר הראשון. ביום הפטירה, יש כמה כללי התנהגות: בבית אין להשתתף בשמחת חתונה ובסעודת מצווה ביום זה. ביום זה נוהגים ללמוד משניות לעילוי […]
תחיית המתים
מה זה? תחיית-המתים, היא התקופה בה יקומו מתי עם ישראל לתחיה לאחר בוא המשיח. תקופה זו היא אולי התופעה המופלאה ביותר שבחזון אחרית-הימים. תארו לכם: לפגוש מחדש אהובים שנלקחו מאתנו, לראות פנים מול פנים דמויות מן העבר, שהכרנו רק מתמונות ומסיפורים. יהיה עלינו לצבוט את עצמנו שעה שיעמדו מולנו חיים אבות האומה או אישים דגולים […]