רקע
כפי שהזכרנו בפרק הקודם, יש איסור לאכול את הרוב המוחלט של עולם השרצים, הזוחלים, הרמשים, החרקים והתולעים לסוגיהם ומיניהם, כשהתורה מחלקת אותם לשלוש קבוצות עיקריות:
אלו שבמים, לדוגמה: תולעים שנמצאים בחלל הבטן של דגים, טפילים שנמצאים על עור דגים וכדומה.
אלו שבארץ, לדוגמה: נמלים, תולעים שנמצאים בפירות וירקות, כנימות שחיים על קליפות של פרות הדר וכדומה.
אלו שבאוויר, לדוגמה: זבובים, יתושים, דבורים וכדומה.
למרבית הקוראים אין 'מאכלים' אלו ערבים וטעימים לחך, בלשון המעטה, אך עדיין איסור אכילת התולעים רלוונטי ביותר כיום, משום שהם 'מסתובבים' להם בתוך מוצרי מזון רבים שאנו קונים: ירקות, פירות, דגים, קמח ועוד. עלינו לבדוק כראוי את המוצרים לפני האכילה, ולנקוט באמצעי זהירות כדי לא להכניס לפינו מאכלי איסור, גם אם הדבר נעשה בשגגה – שלא במודע.
- האיסור הוא על חרקים או תולעים שניתן לראותם בעין רגילה, ואין צורך באמצעים טכנולוגיים (כמו מיקרוסקופ וכדומה)בכדי להבחין בהם. כך שאם אם אנו מבחינים בנקודה שחורה, לדוגמה, ודרך זכוכית מגדלת ניתן להבחין שזהו יצור חי – המזון הנגוע אסור (משום שהצלחנו להבחין באותה נקודה שחורה דרך העין הרגילה שלנו).
חשוב לדעת!
האיסור של אכילת שרצים, תולעים וכדומה, חמור בהרבה מעבירות שאנו מחשיבים כ'קו אדום'. אכילת צרעה לדוגמה, חמורה פי שש מאכילת חזיר!
בירקות ופירות
כיום, כשבדרך כלל אנו קונים את הפירות והירקות בחנות הירקות, או במכולת השכונתית וכדומה, אין לנו מה לחשוש מהמצאותם של תולעים כאלו שנמצאים בפרי מעת הגידול, כי הסחורה שבחנות מגיעה בדרך כלל ממגדלים מסחריים שמרססים את היבול – מה שמונע מהחרקים להגיע לגידולים בעת גדילתם.
אלא, שלעיתים הפירות או הירקות שוהים תקופה ארוכה לאחר הקטיף בתנאי אחסון בלתי ראויים, והם מתליעים. ועל אף שחרקים אלו מותרים – בכל זאת אנו חוששים שמא יצאו מהפרי בו התפתחו וחזרו חזרה לתוכו, ואז הם אסורים באכילה.
לכן, יש לבדוק פירות וירקות שיש לנו בהם חשש שמא יש בהם תולעים וכדומה. לדוגמה אם רואים בהם חור קטן או נקודה שחורה לא שגרתית.
אמנם, אדם המגדל פירות וירקות בחצר ביתו, שאלו אינם עוברים הליכי טיפול מקצועיים, יהיה חייב לבדוק בעצמו היטב ירקות המועדים לנגיעות, כגון ירקות עלים, תאנים, תות שדה ועוד.
- סוגי פירות וירקות שמועדים להיות מקום מועדף על חרקים, כגון ירקות עלים בהם החרקים נפוצים הרבה יותר, אין לאוכלם לפני בדיקה. והיות שהבדיקה והניקיון בהם לא תמיד פשוטים, מומלץ לצרוך ירקות עלים הגדלים בשיטת הגידול הנקראת 'גוש קטיף' – גידול המתבצע בחממות אטומות המונעות כל אפשרות של קיום חרקים. אמנם, גם הגדלים בשיטה זו צריכים שטיפה בזרם מים לפני השימוש כי לעיתים נדבקים אליה לאחר הגדילה חרקים שונים, ואלו יורדים באמצעות זרם המים.
- רוצה לדעת איך בודקים פירות או ירקות אם יש בהם תולעים או חרקים? כדאי להתייעץ עם רב המתמחה בנושא, כל מקרה לגופו.
ש. הכנתי סלט ירקות ובטעות הכנסתי בצל ירוק שלא נבדק . מחרקים, האם מותר לי לאכול את הסלט?
ת. יש לבדוק את מה שנשאר מאותה חבילה. אם היא נגועה . – אין לאכול את הסלט. אם ניתן, יש לבדוק גם את הבצל שהכנסת לסלט )כגון אם טרם ערבבתי אותו(. אמנם, אם לא ניתן לבדוק ומדובר בירק שמוחזק כנגוע )כמו בצל ירוק שעליו שאלת( אין לאכול את הסלט.
בדגים
ישנם מינים שונים של תולעים הנדבקים לדגים מסויימים בהיותם במים או בבריכת הדגים. את התולעים האלו אסור לאכול ולכן צריך לבדוק את הדג לפני האכילה ולנקותו מתולעים.
גם בדגים, כמו בפירות וירקות, יש כאלו המועדפים יותר על ידי התולעים )כמו דגי הקרפיון(, והם צריכים בדיקה יסודית יותר משאר הדגים.
לכן, אם אתם רוצים לקנות דגים כשרים, יש להקפיד לקנות דגים טריים אך ורק ממקום בעל תעודת כשרות טובה, או לחילופין דגים קפואים שיש עליהם חותמת כשרות טובה, ואז מישהו אחר כבר עשה עבורכם את הבדיקה…
בקמח
הקמח בו אנו משתמשים בבית, עובר דרך ארוכה עד שמגיע למטבח שלנו. כבר בתהליך העשייה והאריזה שלו הוא עובר דרך צנרת ארוכה ומפותלת – מקום המהווה כר פורה לתולעים מסוגים שונים.
הקמח אמנם עובר הליך ניפוי לפני שהוא נכנס לאריזות הקמח שאנו קונים בחנות, אך אחסון לא נאות של האריזות, או לחות גדולה במקום בו הן נמצאות, יכול לגרום לכך שבין ניפוי המוצר עד לשימוש הפרטי בבית יתפתחו התולעים והחרקים בתוך הקמח.
לכן, גם אם קניתם קמח מנופה באריזה, עליכם לנפות אותו שוב טרם השימוש בו.
גם אם אתם בעצמכם ניפיתם את הקמח ולא השתמשתם בו בתוך 24 שעות, יש לנפותו שוב לפני השימוש. אלא אם כן שמתם אותו בקירור, אז ניתן להשתמש בו עד כשבוע ללא ניפוי. אם שמתם במקפיא – ניתן להשתמש בו מתי שתרצו, ללא הגבלת זמן.
- קניתם חבילת קמח ולא תשתמשו בה כל כך מהר? כדאי לשמור אותה בהקפאה. הקור מונע התפתחות חרקים.
ניפוי הקמח
כדי לנפות קמח צריך קודם כל נפה טובה שתדע לעשות את העבודה. אם יעברו דרכה גם התולעים, מה הרווחנו?
ש. איזו נפה היא הטובה ביותר לניפוי קמח?
ת. הנפה הטובה ביותר היא זו הנקראת נפת משי.
הדבר המשמעותי ביותר בכל נפה, הוא גודל החורים שבה. במילים אחרות ובשפה המקצועית, בודקים כמה חורים יש לכל 'אינטש' (כ 2.5- ס"מ רבוע) – מה שנקרא 'מֶש'. זאת אומרת, שנפה בעלת 50 חורים לאינטש נקראת ' 50 מֶש'.
הנפה המספיקה לניפוי קמח היא הנפה בעלת 50 מֶש. אמנם, ככל שהנפה צפופה יותר, הניפוי יהיה טוב ואיכותי יותר. ואם מדובר לניפוי שרוצים שישמר לאורך זמן, הרי זה כבר הכרח. בנפה של 40 מש יש חורים גדולים לפי ערך המאפשרים לתולעים קטנים מאוד (שאינם אוסרים את הקמח באכילה מחמת גודלם הקטנטן) ולביצים שלהם לחדור פנימה – מה שיתפתח ככל הנראה בעתיד לתולעים אסורים.
איך מנפים קמח?
- חובה לנקות את הנפה היטיב לפני שמנפים בה שוב.
- בדיקה מדגמית אינה מספיקה בניפוי קמח. יש לבדוק את כל הקמח שברצוננו להשתמש בו.
- יש לשים לב שלא נופל קמח שלא מנופה לתוך הקמח המנופה. זה יכול לקרות לנו תוך כדי נענוע הנפה.
- מאפה שהוכן מקמח שלא עבר ניפוי – אם נשאר קצת מאותו הקמח, יש לבדקו ולראות אם יש בו תולעים. אם נמצא שם תולעים כדאי להימנע מאכילת המאפה. אם לא נותר כלל קמח, כיוון שהקמח אין בו בדרך כלל תולעים ואינו מוחזק כנגוע, מותר לאכול את המאפה.
- כיום ניתן לקנות נפה חשמלית: מאוד נח לשימוש, עושה את העבודה ביעילות ולא נותן לקמח הלא מנופה לחדור פנימה.
הידעתם? גם באורז מופיעים לפעמים חרקים. לכן, לפני שנבשל את האורז יש לבדוק היטב אחד אחד שאין בתוכם תולעים. התולעים באורז דומים מאוד לאורז עצמו ולכן חשוב לעשות זאת בהקפדה.
