הסעודה
ישנו חיוב על כל אחד ואחת לאכול שלוש סעודות בשבת. סעודה אחת בליל שבת, שניה – ביום השבת לאחר תפילת שחרית ומוסף, ושלישית – לאחר תפילת מנחה של יום השבת.
ההגדרה של 'סְעוּדָה' היא: אכילת לחם/חלה (או כל דבר אחר שברכתו "הַמּוֹצִיא") יחד עם עוד תבשיל כלשהו.
- את סעודת השבת יש להתחיל מיד לאחר הקידוש, ובאותו מקום שבו הוא נעשה.
ראשית, ניגשים 'לִטּוֹל יָדַיִם' (לרחוץ את הידיים) לקראת הסעודה ואכילת החלה.
סדר הנְטִילָה
-
- מוודאים שהידיים יבשות ונקיות.
- לוקחים את הספל ביד ימין וממלאים אותו במים.
- מעבירים את הספל ליד שמאל ואיתה שופכים מים שלוש פעמים על יד ימין, ולאחר באמצעות יד ימין מכן שלוש פעמים נוספות על יד שמאל. סך הכל: שש 'נטילות'.
- לאחר מכן מברכים: "בָּרוּךְ אַתָּה אֲ־דֹנָי אֱ־לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְווֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל נְטִילַת יָדָיִם" ומנגבים היטב את הידיים.
- אין לדבר אחר הברכה, עד לאחר ברכת "הַמּוֹצִיא" ואכילת "כְּזַיִת" (כ 86- סמ"ק) מהחלה.
לֶחֶם מִשְׁנֶה
בכל סעודה של שבת צריך לברך "הַמּוֹצִיא" על שני כיכרות-לחם שלמים, זכר ל"מָן" שירד לעם ישראל בכמות כפולה בכל יום שישי – בזמן שהותם במדבר לאחר היציאה ממצרים – עבור יום שישי ועבור יום השבת. הכינוי ההלכתי ללחם או לחלה הנוספת שעליה מברכים "הַמּוֹצִיא" בשבת הוא "לֶחֶם מִשְׁנֶה".
עבור "לֶחֶם מִשְׁנֶה" ניתן לקחת לחם, חלות, לחמניות, פיתות וכדומה, העיקר שהמאפה יהיה שלם (לא קרוע או חתוך) וברכתו תהיה "הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ".
- אפשר שיהיה "לֶחֶם מִשְׁנֶה" לכל אחד מהסועדים, אך מספיק שבעל הבית מברך על שתי חלות, וכולם ישמעו את ברכתו וייצאו ידי חובה זו, אף שכל אחד מהם מברך "הַמּוֹצִיא" לעצמו.
סדר הברכה והחיתוך של החַלָּה
-
- לפני הברכה, בעל הבית (או כל אחד אחר) מעביר את הסכין על החלה בצורה עדינה (מבלי לחתוך עדיין) ויוצר כמין 'פַּס', בכדי לסמן לעצמו את המקום בו יחתוך את החלה.
- בעל הבית אוחז בשתי הידיים את שתי החלות, באופן כזה שהחלה – אותה הוא מעוניין לחתוך קודם – תהיה בצד ימין, קצת מתחת לחלה השמאלית.
- תוך כדי שהוא מחזיק את החלות, הוא מברך את הברכה המיוחדת על הלחם: "בָּרוּךְ אַתָּה . . הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ". שאר הנוכחים עונים "אָמֵן" אך עדיין לא מברכים בעצמם.
- לאחר מכן, הוא מניח את החלה השמאלית בצד, ומתחיל לחתוך את החלה הימנית באותו מקום בו הוא סימן 'פַּס' קודם לכן.
- היות ובעל הבית כבר בירך "הַמּוֹצִיא", הוא צריך לפרוס קודם פרוסה אחת, לטבול אותה במלח שלוש פעמים ולאכול ממנה. אחרי הטעימה (או במהלכה) פורס קודם כל לאשתו, ורק לאחר מכן ממשיך לפרוס חתיכות חלה עבור שאר הסועדים.
- את החלה יש להעביר לכל הנוכחים בצורה מכובדת, מבלי לזרוק את הפרוסות על השולחן.
- כשמגישים למישהו פרוסת חלה, יש להניח אותה על השולחן לפניו ולא לתת לו אותה ישירות ביד, היות והגשה ביד היא הצורה בה מגישים אוכל לאנשים האבלים על יקיריהם.
- כל מי שקיבל פרוסת חלה, מברך כעת בעצמו: "בָּרוּךְ אַתָּה . . הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ", ולאחר מכן יש לאכול לפחות 'כְּזַיִת' מן החלה.
שבת במטבח
כל כלי ואביזרי המטבח שבהם עושים פעולות האסורות בשבת – הינם בגדר "מֻקְצֶה" ואין לגעת או להשתמש בהם בשבת (כמו: מחבת, נייר אפיה, סירים חשמליים, מסחטת מיץ, מגרדת וכדומה).
בישול וחימום
-
- אין להדליק, לכבות, להגדיל או להקטין אש בשבת.
- אין לבשל, לאפות, לטגן או לצלות מאכלים על ידי חום אש או כל מקור חום אחר (פלטת שבת וכדומה).
- אין להניח על האש או על ה'פלטה' – אפילו לזמן קצר ביותר – שום מאכל, אפילו אם הוא התבשל כבר לפני שבת.
- גפרורים ומצית הינם "מֻקְצֶה".
- מותר להניח מאכל יבש (בלי שום רוטב) שהתבשל לפני שבת, על גבי סיר חם העומד על האש (או מונח על הפלטה) מלפני
שבת.
- אין לפתוח את ברז המים החמים שמקורם ב'דוד-שמש', משום שלאחר יציאת המים החמים, נכנסים מים קרים במקומם ועוברים תהליך מהיר של 'בישול' (האסור בשבת).
כמו כן, כשמערכת החשמל פעילה, מצטרף איסור נוסף של הפעלת גוף החימום.
- משום כך יש להיזהר כשפותחים ברז מים באמצעות ידית בודדת המשמשת לפתיחת מים קרים וחמים, משום שסטיה קלה של הידית 'לצד האדום' גורמת לזרימת מים חמים, ועל ידי זה לכניסת מים חדשים ש'יתבשלו' בדוד.
הכנת אוכל
-
- מותר לקלף מלפפון, תפוח – וכל פרי או ירק שניתן לאכול אותו עם הקליפה – באמצעות מקלף. בצל, תפוז – וכל פרי או ירק שלא אוכלים אותו עם הקליפה – יש לקלף באמצעות סכין.
- אין לחתוך בשבת ירקות לחתיכות קטנות מאוד (עבור סלט ירקות למשל), אלא לחתוך אותם באופן שיהיו חתיכות קצת גדולות.
- אין לגרד ירקות )או פירות( במגרדת או בקוצץ ירקות.
- אין לסחוט פירות או ירקות, גם לא במסחטה רגילה (לא חשמלית(.
- מותר לסחוט לימון על הסלט, בתנאי שעומדים לאכול אותו מיד לאחר מכן.
- אין לרסק קרח כדי שיהפוך למים, אבל מותר לשים קרח בתוך מים או משקאות אחרים.
אריזות מזון ובקבוקי שתייה
מותר לפתוח שקיות, אריזות מזון וקופסאות שימורים בשבת, אך עם שימת לב, כדלהלן:
-
- כאשר פותחים שקית מזון, יש להיזהר שלא לקרוע את האותיות המודפסות על האריזה.
- היות ויש בעיה ליצור 'כלי' בשבת, עדיף להימנע מלפתוח קופסת שימורים בשבת. אך גם אם לא פתחתם אותה לפני שבת, ניתן להפוך את הקופסה למצב 'בלתי שמיש' על ידי כך שעושים חור בצד התחתון ופותחים את הקופסה מהצד העליון. לאחר מכן יש לרוקן את תכולתה ולא להשתמש בה.
- מותר לפתוח בקבוקי שתייה רגילה, בקבוקי בירה או בקבוקי יין הסגורים עם שעם.
הכנת השולחן לסעודה
-
- אין לחתוך מפה חד פעמית בשבת.
- מותר לקפל מפיונים בצורה רגילה, אך אין לקפל קיפולים מיוחדים.
- אין למיין ערימת סכו"ם – סכינים לחוד, מזלגות לחוד וכדומה – כדי שיהיו מסודרים, אך מותר לקחת מתוך הערימה את הכלים הנחוצים – רק באם צריכים אותם כעת עבור הסעודה.
במשך הסעודה
-
- מותר למחוא כפיים תוך כדי שירה, אך אין לעשות זאת בתור 'תשואות' לדובר וכדומה.
- אין להוציא ולמיין ("לִבְרוֹר") 'פסולת' מתוך אוכל בשבת (לדוגמה: עצמות, גרעינים, חתיכת פרי רקוב וכדומה).
- אין לברור מאכל שלא מעוניינים בו – מתוך מאכל אחר (לדוגמה: אדם שלא אוהב בצל, לא יוציא את חתיכות הבצל מתוך סלט ירקות).
- דגים או עופות: כאשר מכינים אותם להגשה, יש להוציא את ה'בשר' מהעצמות ולא את העצמות מה'בשר', אך תוך כדי האכילה – הדבר מותר.
מהלך הסעודה
מצווה לכבד ו'לענג' את השבת על ידי אכילת מאכלים משובחים וטעימים ושתיית משקאות ערבים. נוהגים להרבות לכבוד השבת בעיקר בדגים, בשר ויין.
- מי שעשה קידוש, יכול לשתות יין בצורה חופשית במשך הסעודה, ואינו צריך לברך עליו שוב "בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן" היות והוא כבר בירך את הברכה בקידוש. אך מי שלא עשה קידוש, עליו לברך "בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן" למרות שנמצאים כבר 'בתוך' הסעודה.
במשך סעודת השבת נוהגים לשיר 'זְמִירוֹת שַׁבָּת' – כינוי לפיוטים ו'זמירות' שחוברו על ידי גדולי תורה ומקובלים. בפיוטים אלו באים לידי ביטוי קדושת השבת ושבח לבורא העולם ש'הנחיל' ונתן לעם ישראל את יום השבת, ומודגשת האמונה בבורא העולם שברא את עולמו בשישה ימים ו'שָׁבַת' ביום השביעי.
ישנם כמה פיוטים מיוחדים עבור סעודות השבת, אותם כתב הָאֲרִ"י זַ"ל – רבי יצחק לוריא, מגדולי חכמי הקבלה שחי במאה ה 16- בצפת. פיוטים אלו עוסקים בפן הנסתר והעלום של השבת, ומספקים הצצה מופלאה אל 'מאחורי הקלעים' של יום קדוש ונשגב זה, כפי שהוא מתואר במילים ארמיות (השפה שבה שוחחו ולמדו המקובלים) הכוללות מונחים רבים מעולם הקבלה.
בסעודת ליל שבת נוהגים לשיר את הפיוט: "אֲזַמֵּר בִּשְׁבָחִין".
במשך זמן הסעודה, מעלים נושאי שיחה הקשורים ל'פָּרָשַׁת הַשָּבׁוּעַ' (ה'פָּרָשָׁה' אותה קוראים בתורה ביום השבת), ומעשירים את הידע בעולם ההלכה והתורה.
החוויה המרוממת של סעודות השבת, נחרטת בצורה חזקה בתוך הלב היהודי שלנו. מעבר לַמַּעֲלָה הנפלאה של סעודה זו – בה מתכנסים כל בני המשפחה, יושבים יחד, מדברים אחד עם השני בנחת, שרים ושמחים – בכוחן של סעודות השבת לרומם אותנו קצת 'מעל הקרקע', לתת לנו 'טעימה' של קדושה והתעלות רוחנית, וכמו כן להוות מקור-אור וחיות רעננה לכל ימי השבוע.
קינוחים
-
- אבטיח או מלון: מותר להוריד מהם את הגרעינים, רק כשעומדים לאכול את הפירות מיד לאחר מכן.
- מותר להוציא גרעינים מפירות (כמו: משמש, שזיף, אפרסק וכדומה), אך לאחר שיצא הגרעין אין לשחק איתו או להשתמש בו.
- אין לחתוך או לשבור עוגות, עוגיות וכל מאכל אחר שכתובים עליו אותיות או מילים (כמו שם החברה וכדומה), ואפילו לא לאכול עוגיה כזו ב'ביס' אחד.
- נוהגים להימנע מלאכול בשבת גרעינים או אגוזים שיש להם קליפה (כמו: גרעיני חמניה, גרעיני אבטיח, פיסטוק, אגוזי מלך, פקאן ועוד).
- כאשר פותחים עטיפה של שלגון או גלידה, יש להיזהר שלא שלא לקרוע את האותיות המודפסות עליה.
-
- כשאוכלים מנה אחרונה, כמו גלידה או פירות, יש לברך עליהם לפני האכילה ("שֶׁהַכֹּל נִהְיָה בִּדְבָרוֹ" על גלידה וכדומה, ו"בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ/הָאֲדָמָה" על פירות או ירקות), משום שהקינוח נחשב לחלק נפרד מן הארוחה וברכת "הַמּוֹצִיא" שברכנו בתחילתה אינה כוללת אותו. ליתר פירוט אודות הברכות השונות, ראו בהרחבה בהֲלִיכוֹת וְהַנְהָגוֹת יוֹמְיוֹמִיּוֹת".
בִּרְכַּת הַמָּזוֹן
פירוט נרחב תמצאו ב'בִּרְכַּת הַמָּזוֹן' הֲלִיכוֹת וְהַנְהָגוֹת יוֹמְיוֹמִיּוֹת.
לפני 'בִּרְכַּת הַמָּזוֹן' נוהגים לומר בשבת שני פרקי תהלים שונים: "שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב ה' אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן" ו"לִבְנֵי קֹרַח מִזְמוֹר שִׁיר" בנוסף לקטע אותו אומרים בכל יום חול: "אֲבָרְכָה אֶת ה'".
נוהגים 'ליטול' את קצות האצבעות במים ששופכים מתוך כלי אל כלי, ולהעביר אותם על השפתיים. נוהג זה נקרא בשם: 'מַיִם אַחֲרוֹנִים'.
-
-
- אם ישנם בסעודה שלושה גברים מעל גיל 'בַּר מִצְוָה' ( 13 ), אומרים את נוסח ה'זִמּוּן' שמופיע לפני "בִּרְכַּת הַמָּזוֹן", (ואם ישנם עשרה (או יותר) – ישנו 'זימון' מיוחד המתאים להם), שהוא למעשה ה'פתיח' של הברכה.
-
- לאחר מכן מברכים את 'ברכת המזון' בו אנו מודים לאלוקים על האוכל הטעים שאכלנו. נוסח 'בִּרְכַּת הַמָּזוֹן' מופיע בסידור או ב'ברכון'.
- בשבת יש להוסיף שני קטעים במהלך "בִּרְכַּת הַמָּזוֹן":
-
- "רְצֵה וְהַחֲלִיצֵנוּ . . בַּעַל הַיְשׁוּעוֹת וּבַעַל הַנֶּחָמוֹת".
- "הָרַחֲמָן הוּא יַנְחִילֵנוּ לְיוֹם שֶׁכֻּלּוֹ שַׁבָּת וּמְנוּחָה לְחַיֵּי הָעוֹלָמִים".
- במהלך ברכת המזון ישנם שינויים קלים נוספים הנאמרים רק בשבת וחג, כגון רענו/רוענו, מגדיל/מגדול.
לאחר הסעודה
-
- אין להזיז את מגש הנרות כשהם עדיין דולקים. אך אם שמתם על המגש ביום שישי חפץ שאינו 'מֻקְצֶה' (כמו ספר קודש), אזי ניתן להזיז אותו רק לאחר שהנרות יכבו.
- קיבלתם זר פרחים לשבת? האגרטל אינו "מֻקְצֶה" ומותר להזיז אותו.
- אין לקפל את המפה על פי סימוני הקפלים, אלא לקפל ברישול קצת.
- אם נשפכו מים על השולחן, אפשר להניח עליהם נייר סופג או מטלית, מתוך זהירות שלא לסחוט. לאחר מכן אפשר לפנותם מעל השולחן.
- אין לשטוף את הרצפה במים, אך מותר לטאטא אותה במטאטא.
הדחת כלים
-
- מותר להדיח כלים בשבת, בתנאי שמשתמשים בהם לאחר מכן – במשך השבת, ולכן: בליל שבת מותר לשטוף את הכלים המשומשים היות ויש בהם צורך לסעודת היום, אך אין לשטוף כלים לאחר הסעודה האחרונה של שבת, ויש להמתין עד מוצאי שבת.
- כשמדיחים כלים, אין להשתמש בשום דבר שניתן לסחוט אותו, כמו: בד, ספוג וכדומה. ניתן להשיג 'תלתליות' או מברשות פלסטיק המיוחדות לניקוי כלים בשבת.
- אין להשתמש בסבון מוצק או במשחת סבון, אלא רק בסבון נוזלי.
- כאשר מנגבים כלים, צריכים להיזהר שלא לסחוט את המטלית או המגבת.
שבת שלום
לפני שהולכים לישון, אומרים "קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁעַל הַמִּטָּה" בנוסח מקוצר משאר ימי השבוע:
מתחילים עם אמירת החצי הראשון של תפילת "הַשְׁכִּיבֵנוּ אָבִינוּ לְשָׁלוֹם", ממשיכים עם "קְרִיאַת שְׁמַע", "יַעְלְזוּ חֲסִידִים", "יֹשֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן", מדלגים על קטעי ה"תַּחֲנוּן", אומרים את "אָנָּא בְּכֹחַ" ו"שִׁיר לַמַּעֲלוֹת" ומסיימים עם "גָּד גְּדוּד".
רחצה ונקיון הגוף
-
- אין לצחצח שיניים בשבת עם משחת שיניים ומברשת, אך ניתן לשטוף את הפה עם מי-פה וכדומה.
- אין להתרחץ במים חמים.
- אדם שסובל מחום ומוכרח להתקלח, יכול לעשות זאת במים קרים, אך לא לרחוץ את כל הגוף בבת אחת, אלא רק חֵלֶק, ולאחר מכן את החלק השני (יד, רגל וכן הלאה).
- אין להשתמש בסבון מוצק, אלא רק בסבון נוזלי.
- אין להשתמש בספוג.
- אסור להסתפר, להתגלח או לגזוז ציפורניים.
בליל שבת נוהגים לאחל אחד לשני 'שַׁבַּת שָׁלוֹם' ולא 'לַיְלָה טוֹב' כמו בכל יום חול, משום שהשבת מקרינה אור רוחני מיוחד, ואין בה מושג של 'לילה', חושך או אפלה.
מצוה לכבד את השבת גם בכך שישנים קצת מעבר למה שרגילים לישון בכל לילה. דבר זה נרמז בשם "שַׁבָּת" – ראשי תיבות: שֵׁינָה בְּשַׁבּתָ – תַּעֲנוּג.
