מבוא
מעגל החיים הוא כשמו: המעגל של החיים. יש בחיים רגעים יפים ושמחים, יש רגעי עצב ואבל, ויש את חיי השגרה. בכל מצב ובכל תחנה, יש ליהדות הוראות הדרכה: איך להתנהג, מה לעשות ומה לא לעשות.
מדוע זה אכן כך? למה אלוקים ‘מתערב' לנו בכל תחנה בחיינו?
כמו בכל דבר בחיים גם זה ענין של מבט.
אהבתו הגדולה של אלוקים לבניו היא ה'מניעה' אותו לתת לנו הדרכה כיצד לנהוג בכל פרק בחיינו. הוא, כיוצר האדם, כמתכנת העולם, יודע את הטוב ביותר עבורנו, ודאג לנו לליווי צמוד בכל תחנה.
•••
מה תענה על השאלה ‘מה התאריך היום'?
תלוי היכן תישאל. בבנק או בבית הכנסת.
לוח השנה הקובע את סדר החיים היהודיים הוא הלוח העברי. בשונה מלוח השנה הלועזי הנהוג בנצרות (ואומץ על ידי רוב מדינות העולם) הבנוי על מחזוריותה השנתית של השמש, ומלוח השנה הנהוג באיסלאם הבנוי על פי מחזוריותו החודשית של הירח, הלוח העברי בנוי על שילוב בין השמש לירח: החודשים נקבעים בהתאם למחזוריות החודשית של הירח, בעוד שהשנה נקבעת על פי המחזוריות השנתית של השמש.
ההבדל המשמעותי ביותר בין הלוח העברי והלועזי, נוגע לתחילת יום חדש. בעוד שלפי הלוח הלועזי, היום מתחלף בחצות הלילה (שהוא תמיד השעה 24:00 בדיוק), בלוח העברי התחלופה מתבצעת לאחר צאת הכוכבים. לכן, כאשר אתם זוכרים את התאריך הלועזי של לידת ילדכם ומעוניינים להמירו לתאריך העברי, נסו לדעת קודם לכן את שעת הלידה: אם נולד הילד לדוגמא ביום רביעי 2.2.16 לאחר שקיעת השמש, היום בלוח העברי כבר התחלף והוא בזמן הלידה כבר יום חמישי, בתאריך העברי שלמחרת, בעוד שבלועזי אתם עדיין באותו יום ותאריך עד לחצות הלילה.
מי קבע את הלוח העברי?
בימים עברו, הלוח העברי היה משהו לא קבוע. לא היו יכולים לדעת במהלך החודש מתי יסתיים החודש ויתחיל חודש הבא. הכל היה תלוי בראיית הירח החדש, המופיע בתחילה כ'בננה' צרה וקטנה ההולכת ותופחת עד שהופכת לכדור שלם באמצע החודש, ומאז יורדת ומצטמצמת עד להיעלמותה בסוף החודש.
גם השנה לא הייתה צפויה ממש והייתה תלויה בתקופת האביב. האם תהיה זו שנה בעלת 12 חודשים או שנה מעוברת בעלת 13 חודשים? הכל היה תלוי במציאות חמימות השמש בשטח בימים ההם. הסנהדרין קבעו זאת בצירוף חישוב תקופות השנה.
מאז ימיו של אחד מגדולי חכמי ישראל, הלל הזקן (הלל השלישי), החל הלוח העברי הנהוג כיום. אין אנו תלויים בראייה פיזית של הירח או בבדיקת התבואה בבוא האביב, אלא הכל חושב ונבנה מראש. לפי החישובים שבנו עבורנו חכמי ישראל (לאור ידיעה אמיתית ומקיפה בגרמי השמים כמובן), אנו יכולים לדעת כיום את ראש החודש בעוד כמה עשרות שנים והאם תהיה זו שנה מעוברת או לא.
ברוכים הבאים
מסע רוחני מפרך עובר על הנשמה עד צאתה מן הרחם לחלל העולם.
נשמת היהודי מגיעה ממקום רוחני נשגב מאוד, מהיותה חוסה תחת אלוקים ונהנית מזיו שכינתו. עד שביום לא בהיר אחד (כך לדעתה, בינתיים), נקראת למשימה ונשלחת לעולם הזה.
הקשיים בהתאמתה למשימה גדולים מאוד. עליה לעבור תהליכים רוחניים הגורמים לה להשתנות ולהיות מותאמת לעולם גשמי וחומרי כשלנו. עליה להתחיל להתרגל לשמוע ‘זמירות‘ אחרות שלא הייתה רגילה לשמוע בהיותה בעולם רוחני עליון ונשגב.
ולא רק זה, ברדתה למטה, היא כבר לא רוחנית וחופשיה, אלא מחוברת בתוך גוף גשמי, בעל צרכים ורצונות ותאוות שלא לרצונה. עליה להתמודד עם הבית (הגוף) בו נמצאת לאורך כל שנותיה כאן בעולם.
אם כך, למה ‘מקשה‘ עליה אלוקים? לשם מה זרק את הנשמה למקום כזה?
תפקידה של הנשמה הרוחנית והקדושה, הוא להכניס קדושה ורוחניות כאן בעולם הגשמי בו אנו נמצאים. לתת לאדם בו היא שוכנת, זוויות אחרות, הלקוחות מהעולם העליון ממנו הגיעה. וככל שהאדם ימלא רצונותיה כאן בעולמנו, אושרה ושמחתה של הנשמה שבתוכו, ילכו ויגדלו. צערה הגדולה והבלתי נתפס עם ירידתה למטה, מתחלף בשמחה עצומה על היותה ממלאת את תפקידה ושליחותה כאן.
אל דאגה, היא מקבלת בסוף תמורה, נשמה שעשתה את כל המהלך כאן למטה, והצליחה (לפחות חלקית) במשימותיה להעלות ולשפר את האדם בו הייתה, מקבל את המשכורת הגדולה שלה כשהיא חוזרת הביתה – לעולמות הרוחניים, והיא מגיעה למקום רוחני נעלה יותר מהיכן שהייתה לפני שירדה – ואו-אז היא כבר שמחה על המסע שהסתיים.
״נשמה יורדת לעולם הזה וחיה שבעים-שמונים שנה, כדי לעשות טובה ליהודי פעם אחת, בגשמיות ובפרט ברוחניות״. (הבעל-שם-טוב)
