זמן התפילה
תפילת שחרית היא התפילה הראשונה של היום, והארוכה מכולן.
זמן תפילת שחרית הוא החל מ'עֲלוֹת הַשַּׁחַר', אלא שעדיף להתחיל להתפלל בשעת 'הָנֵץ הַחַמָּה' ולא קודם לכן (ראה אודות זמנים אלו בהרחבה ב'נספח' לחוברת זו).
זמן התפילה נמשך גם במשך השעות הבאות לאחר הזריחה, עד 'סוֹף זְמַן תְּפִלָּה' שהוא בערך 4 עד 5 שעות מרגע הזריחה.
במקרי 'חרום', כשאדם היה עסוק מאוד ולא התפלל בזמן האמור – ניתן להתפלל שחרית עד חצות היום. בתפילה זו מקבל המתפלל 'שכר תפילה', אך לא 'שכר תפילה בזמנה'.
הזמנים המדויקים של 'הָנֵץ הַחַמָּה', 'סוֹף זְמַן תְּפִלָּה' וחצות היום, מתפרסמים בלוחות השנה ובאינטרנט.
יש לעקוב אחר הזמנים, היות והם יכולים לנוע בטווח של שעה וחצי ( ! ) בפרט בארצות בהם נהוג שעון קיץ.
תְּפִלַּת 'וָתִיקִין'
תפילת 'וָתִיקִין' היא כינוי לתפילה שמדייקים לעשות אותה בזמן הזריחה – הזמן הטוב ביותר עבור התפילה. בתפילת 'וָתִיקִין', קובעים את תחילת התפילה כחצי שעה לאחר 'עֲלוֹת הַשַּׁחַר', ומשתדלים להגיע ל'עֲמִידָה' בדיוק בשעת 'הָנֵץ הַחַמָּה'.
הכנות לתפילת שחרית
כל ההכנות הצריכות להיעשות בבוקר, עד לשעת התפילה (אופן הקימה בבוקר, אמירת "בִּרְכוֹת הַשַּׁחַר" ועוד) יפורטו ב'יַהֲדוּתוֹן – הֲלִיכוֹת וְהַנְהָגוֹת יוֹמְיוֹמִיּוֹת'.
- משהגיע זמנה של התפילה, אין לעבוד בשום עבודה, אין לאכול סעודה, אין לצאת לדרך ואפילו לא לשאול חבר מה שלומו. קודם כל צריך להתפלל.
ש. עבדתי על פרוייקט כל הלילה ו..הופ! פתאום כבר בוקר. מה אני עושה עכשיו? מתפלל והולך לישון או קודם הולך לנוח ואז מתפלל?
ת. תהיה ישר עם עצמך. האם שעה-שעתיים של שינה יספיקו לך כדי לקום ולהתפלל כמו שצריך? אם כן – לך לנוח קודם. אך אם תהיה רק יותר עייף אחר כך – עדיף להתפלל קודם. בפעם הבאה, שים לב מה השעה…
הכנת הגוף והבגדים
-
- לפני התפילה יש לוודא שהגוף נקי ושאין לנו צורך ללכת לשירותים.
- בשעת התפילה עצמה עלינו להיות לבושים בצורה מכובדת ומתאימה, כפי שמקובל בימינו להתלבש בזמן פגישה עם אדם חשוב.
ש. מותר להתפלל עם נעלי 'קרוקס'?
ת. מותר להתפלל עם כל סוגי הנעליים, אך עדיף ללבוש גם גרביים.
נְטִילַת יָדַיִם
לפני כל תפילה, יש לרחוץ את הידיים במים עבור תוספת ניקיון וטהרה (גם אם הידיים אינן מלוכלכות), פעולה שנקראת בשפה ההלכתית: "נְטִילַת יָדַיִם". בשונה משאר ה"נְטִילוֹת" (כמו "נְטִילַת יָדַיִם" לפני אכילת לחם), אין מברכים ברכה מיוחדת על "נְטִילָה" זו.
כשנמצאים במקום שאין בו מים, ניתן לנקות את הידיים עם כל דבר אחר (מגבונים וכדומה).
לאחר ש'נטלנו' את הידיים, יש להקפיד לשמור עליהן נקיות במשך כל זמן התפילה.
צדקה
מה יותר טוב מלהתחיל את הבוקר עם עשיית טוב וחסד?
לפני תפילת שחרית זהו הזמן הטוב ביותר לתת צדקה, לעני או לנזקק, וכך נהוג במסורת היהודית מדורי דורות.
לפי המסורת, ישנם 'קטגורים' המנסים למנוע מהאדם להיכנס ל'היכל הבורא' ולהתפלל לפניו. נתינת הצדקה 'מסלקת' את אותם 'גורמים עוינים', ופותחת לאדם המתפלל את 'שערי השמים' לרווחה.
כיום, בכל בית כנסת ניתן למצוא קופת צדקה בה אפשר לשים מטבע, או שטר-כסף לצדקה.
מקווה
ה'מִקְוֶה' הוא מאגר מים לא שאובים (כמו מֵי גשמים), שנועד עבור קיום מצוות הטבילה, בכדי להיטהר.
בדומה ל'נְטִילַת יָדַיִם', גם הטבילה במקווה נועדה בכדי להגיע לתפילה במצב נקי וטהור ככל האפשר.
ישנם אנשים הטובלים במקווה בכל בוקר לפני תפילת שחרית.
מעניין לציין, שבטבילה – בשונה מ'נְטִילַת יָדַיִם' לדוגמה – כל הגוף 'משתתף' במצווה, וכל כולו נמצא מתחת למים (גם המילה "טְבִילָה" מזכירה לנו את המילה 'בִּטּוּל'), עובדה שמצביעה על מצב נפשי של ענווה וביטול מוחלט להשם – הכנה מצויינת לתפילה!
טעימה
אין לאכול או לשתות שום דבר עד לאחר התפילה, חוץ ממים. אך אם אדם הוא חולה או תשוש, ואפילו אם לא יוכל להתפלל כראוי אם לא יאכל לפני כן, יכול לאכול לפי הצורך לפני התפילה אפילו פרוסת עוגה (או כל מאכל שברכתו "בּוֹרֵא מִינֵי מְזוֹנוֹת", וכל שכן מאכל שברכתו "שהכל", "בורא פרי העץ", או "בורא פרי האדמה") ולשתות כוס קפה וכדומה, כדי שיוכל להתפלל ב'כוונה' ובריכוז הנדרש.
עדיף 'לאכול בשביל להתפלל' מאשר 'להתפלל בשביל לאכול'!
לימוד והתבוננות
רובנו זוכרים את התפילה הראשונה שלנו, כילדים. היתה זו תפילה מלאת כנות, תום ורגש של קירבה להשם. חשנו בכל ליבנו שאנחנו ממש מדברים עם אבא שבשמים.
השגרה, מטִבעה, מטשטשת את הרגש ומערפלת אותו. התפילה, עם הזמן, עלולה להפוך לשגרתית ונטולת כל 'כוונה' וחיות.
לכן, לפני התפילה יש 'לרענן' את הידיעה וההרגשה שאנו הולכים לעמוד לפני מלך מלכי המלכים, הקדוש ברוך הוא. לכבודו צריך להתכונן לפחות כפי שמתכוננים לפגישה עם מלך, נשיא או שר חשוב.
ההכנה הטובה ביותר לתפילה היא לימוד תורה, ובפרט תורת החסידות. מומלץ ללמוד לפני התפילה פרק אחד מסֵפר ה"תַּנְיָא".
הלימוד מזכיר לנו שוב את עובדת נוכחותו של הבורא בתוך חיינו, ומכין אותנו כראוי לתפילה.
כמו כן, לאחר הלימוד עדיף גם לחשוב ולהרהר במה שלמדנו זה עתה. הדבר מאפשר לנו להזין את הידע השכלי לתוך מערכת הרגשות, בכדי שנוכל לחוש את קרבת הבורא, ולא רק לדעת זאת.
אם ניסיתם לעשות זאת פעם, בטח שמתם לב שתחושות אלו מלוות אותנו, ומשפיעות על צורת ההתנהגות שלנו במשך כל היום כולו!