הרב
הרב הוא המורה והמנהיג הרוחני של הקהילה ותפקידו הוא להדריך ולהורות לאנשי הקהילה את הדרך לחיים יהודיים על פי התורה. בשבת הוא ישא דרשה של דברי תורה על פרשת השבוע, בחגים הוא יְלַמֵּד את ההלכות הרלוונטיות, ובמשך חיי היומיום ינסה גם לסייע ולייעץ לחברי הקהילה.
מקומו של הרב הוא בדרך כלל ליד הקיר המזרחי של בית הכנסת סמוך לארון הקודש.
שְׁלִיחַ הַצִּבּוּר – הַחַזָּן
שְׁלִיחַ צִבּוּר' (ובראשי תיבות: שַׁ"ץ) הוא כינוי לחזן בית הכנסת, המכונה כך משום שהוא נשלח על ידי הציבור על מנת 'לייצג' אותם בתפילתם לפני בורא עולם.
מקומו של החזן בשעת התפילה הוא ליד 'עַמּוּד הַתְּפִלָּה' או על ה"בִּימָה" )תלוי במנהגים ובעדות השונות( והוא למעשה ה'מנהל' וה'מנצח' של התפילה.
בחלק מהקהילות הוא מתפלל בקול את התפילה כולה, עבור אלו שלא בקיאים בה, ובקהילות אחרות הוא מתפלל יחד עם כל הקהל אך מקריא במהלך התפילה 'קטעים נבחרים' (בעיקר את סיומי קטעי התפילה), אומר את ה'קַדִּישׁ' וחוזר על תפילת ה'עֲמִידָה' בקול.
בסגנון הדיבור המודרני של ימינו, הכינוי 'שְׁלִיחַ צִבּוּר' ניתן לכל מי שמתפלל לפני ה"עַמּוּד", ויכול הוא להיות גם נער צעיר שרק אתמול חגג 'בַּר מִצְוָה'. התואר 'חַזָּן' לעומת זאת, מיועד בדרך כלל למי שעוסק בכך כמקצוע.
ב'יַהֲדוּתוֹן' שלפניכם בחרנו להשתמש במונח 'חַזָּן' לכל אורך החוברת (למרות שלא מדובר בחזן 'מקצועי'), בכדי להקל על הקריאה ולהפוך אותה לזורמת יותר.
הבַּעַל קוֹרֵא
ה"בַּעַל קוֹרֵא" הוא אדם שקורא את 'קְרִיאַת הַתּוֹרָה' מתוך ספר התורה בקול ובמנגינה מיוחדת.
היות ובספר התורה אין סימני פיסוק וניקוד, וגם לא את 'טעמי המקרא' (הנגינה של כל מילה), דורשת הקריאה בקיאות, מומחיות ואימון, שהרוכש אותם נקרא 'בַּעַל קוֹרֵא'.
הגַּבַּאי
ה"גַּבַּאי" הוא איש הלוגיסטיקה שאחראי על ניהול ענייני בית הכנסת. הוא יקבע את זמני התפילות, ידאג לבחירת חזנים ו'בַּעֲלֵי קְרִיאָה' בתורה, ויחלק את ה'כיבודים' השונים במהלך התפילות.
בחלק מבתי הכנסת, ישנה 'וועדת גבאים' הנבחרת מקרב ה מתפללים.
