מבוא
מצווה להסתפר בערב החג, וניתן לעשות זאת גם אחרי חצות היום.
בחג, כמו בשבת, יש איסור להדליק אש חדשה. אך היות ובחג עצמו מותר לבשל ולהעביר אש מאש קיימת (בשבת גם זה אסור!) – עדיף להשאיר עבור החג אש דולקת, בכיריים או בנר הדולק זמן רב, כדי שנוכל להעביר מהם אש חדשה.
הדלקת נרות
ברכות הדלקת הנרות לפני כניסת חג השבועות הן:
- בָּרוּךְ אַתָּה אֲ־דֹנָי אֱ־לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְווֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַדְלִיק נֵר שֶׁל יוֹם טוֹב.
- בָּרוּךְ אַתָּה אֲ־דֹנָי אֱ־לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהֶחֱיָינוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לִזְמַן הַזֶּה.
תפילת מנחה
מתפללים מנחה כמו בכל ערב חג. אומרים תחילה את ה"קָרְבָּנוֹת", "אַשְׁרֵי", תפילת ה"עֲמִידָה", ומסיימים את התפילה ב"עָלֵינוּ לשְׁבַּחֵַ".
תפילת ערבית
את תפילת ערבית של ליל החג יש להתפלל מאוחר יותר מאשר הזמן הקבוע בו מתפללים בכל ימות השנה, ולכן ממתינים עד צאת הכוכבים, על מנת להכניס את החג לאחר 49 ימים מלאים של ספירת העומר. (אם נתפלל מוקדם יותר, יֵצֵא שקיבלנו את החג כאשר הוא עדיין 'אוחז' באמצע היום ה 49- של הספירה).
מתחילים את התפילה מ"שִׁיר הַמַּעֲלוֹת", וממשיכים ב"בִּרְכּוֹת קְרִיאַת שְׁמַע" והלאה. בתפילת ה"עֲמִידָה" מתפללים את תפילת "שָׁלוֹשׁ רְגָלִים", משלבים את הקטעים הרלוונטים לחג השבועות, ומסיימים ב"עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ".
סעודת חג
חובת האכילה והשמחה בחג השבועות גדולה מזו של כל שבת, וזאת כדי להראות שיום זה הוא שמח ומקובל על כולם, היות ובו ניתנה לנו התורה.
סדר ה"קִּדּוּשׁ": לוקחים את הכוס ביד ימין ומעבירים לשמאל. באמצעות יד שמאל אנו מניחים את בסיס הכוס על אמצע כף יד ימין, כאשר ארבעת האצבעות הגבוהות 'מחזיקות' את צדו של הכוס, והאגודל תומך מן הצד.
לפני תחילת הקידוש יש להביט בנרות החג הדולקים על השולחן ובשעת ברכת "בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן" יש להביט ביין שבכוס. לאחר מכן אומרים ברכה מיוחדת לכבוד החג: "אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ מִכָּל עָם וְרוֹמְמָנוּ מִכָּל לָשׁוֹן". הנוסח המלא מופיע בסידור ב"קִדּוּשׁ לְשָׁלוֹשׁ רְגָלִים". בסיום הקידוש מברכים את ברכת "שֶׁהֶחֱיָינוּ" לכבוד החג החדש, ושותים את היין.
לאחר הקידוש "נוֹטְלִים" את הידיים עבור אכילת לחם:
לוקחים את הספל ביד ימין וממלאים בו מים. מעבירים אותו ליד שמאל, ואיתה שופכים 3 שפיכות על יד ימין, ולאחר מכן 3 שפיכות נוספות על יד שמאל. לאחר מכן, מברכים: "בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹקֵנוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְווֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל נְטִילַת יָדָיִם", ומנגבים היטב את הידיים.
מברכים "הַמּוֹצִיא" על שתי חלות שלימות ולאחר מכן סועדים את סעודת החג.
בסיום הסעודה מברכים "בִּרְכַּת הַמָּזוֹן" ומוסיפים בו: "יַעֲלֶה וְיָבוֹא" ו"הָרַחֲמָן" המיוחד לחג.
ליל חג השבועות
בליל חג השבועות נוהגים להישאר ערים כל הלילה וללמוד תורה. המקור למנהג זה נובע מן העובדה שבלילה שלפני קבלת התורה בהר סיני נרדמו בני ישראל וישנו שינה כה חזקה וערבה עד שאלוקים היה צריך 'להעיר אותם בכוח' על ידי הקולות והברקים. כדי לכפר על כך, קיבלו היהודים על עצמם שלא לישון בלילה זה אלא לעסוק בתורה.
הגברים נוהגים ללמוד ליקוט מיוחד המיועד לליל חג השבועות. ליקוט זה נמצא בחוברת הנקראת בשם "תִּקּוּן לֵיל שָׁבוּעוֹת", והוא כולל:
- התחלות וסיומים של כל פרשה מה"תּוֹרָה", כולל קטעים מיוחדים שקשורים לחג השבועות (יציאת מצרים, עשרת הדברות ועוד).
- התחלה וסוף של כל ספר מה"נְּבִיאִים" וה"כְּתוּבִים" .
- התחלה וסוף של כל מסכת מ"שִׁשָּהׁ סִדְרֵי מִשְׁנָה".
- קטעים מספר ה"זֹהַר".
- רשימת כל 613 ("תרי"ג") המצוות.
ניתן להשיג את ה'תִּקּוּן' בכל חנויות הספרים והיודאיקה.
במשך החג צריך לקבל איזושהי החלטה טובה שקשורה בהתחזקות והוספה בלימוד התורה.
מעט לפני "עֲלוֹת הַשַּׁחַר" (בארץ ישראל בערך בשעה 3:30 לפנות בוקר, אך יש לבדוק את השעה המדויקת בלוחות השנה) נוהגים לטבול ארבע טבילות במקווה.
עדיף לישון מעט לפני שמתפללים שחרית (ולא להתפלל מיד בתום הלימוד בלילה), כדי שנוכל אחר כך להתפלל בכוונה.
