עֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה
עשרת הימים הראשונים של השנה, החל מראש השנה ועד לאחר יום הכיפורים, הינם ימים מיוחדים שנועדו לכל לראש – לקיים את מצוות התשובה.
החיוב לעשות תשובה קיים אמנם במשך כל השנה כולה, אולם בימים אלו ישנה קירבה מיוחדת של השם אלינו – וכשאדם עושה תשובה – מיד היא מתקבלת.
שבעת ימי השבוע שבין ראש השנה ליום הכיפורים מְכֻוָּנִים כנגד כל שבעת ימי השבוע של השנה שעברה, ובכל יום יש לעשות תשובה על אותו יום. לדוגמה: ביום ראשון יש לעשות תשובה על כל ימי ראשון של השנה החולפת. ביום שני – על כל ימי שני וכן הלאה.
בעשרת ימי תשובה יש להרבות בלימוד תורה, בעשיית מצוות ובנתינת צדקה. יש ללמוד בימים אלו מתוך ספרים העוסקים במצוות התשובה שיסייעו לנו לשוב בתשובה שלימה ולתקן את חטאי העבר.
על מהות מצוות התשובה ועל איך עושים תשובה , ראה בהרחבה לעיל בעמוד 16 .
התפילות
בעשרת ימי תשובה (הכוללים גם את שני ימי ראש השנה ואת יום הכיפורים) מוסיפים בתפילות ה׳עֲמִידָה׳ של שחרית מנחה וערבית שינויים אלו:
- בברכה הראשונה, ״מָגֵן אַבְרָהָם״ מוסיפים: ״זָכְרֵנוּ לְחַיִּים, מֶלֶךְ חָפֵץ בַּחַיִּים, וְכָתְבֵנוּ בְּסֵפֶר הַחַיִּים לְמַעַנְךָ אֱלֹקִים חַיִּים״.
- בברכה השניה, ״אַתָּה גִּבּוֹר״ אומרים: ״מִי כָמוֹךָ אָב הָרַחֲמָן, זוֹכֵר יְצוּרָיו לְחַיִּים בְּרַחֲמִים״.
- בברכה השלישית, ״אַתָּה קָדוֹשׁ״ משנים ומסיימים את הברכה במילים ״הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ״ במקום ״הָאֵ-ל הַקָּדוֹשׁ״.
- בסיום ברכת ״הָשִׁיבָה שׁוֹפְטֵינוּ״ אומרים ״הַמֶּלֶךְ הַמִּשְׁפָּט״ במקום ״מֶלֶךְ אוֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט״.
- לאחר ברכת ״מוֹדִים״ מוסיפים: ״וּכְתוֹב לְחַיִּים טוֹבִים כָּל בְּנֵי בְרִיתֶךָ״.
- בסיום ברכת ״שִׂים שָׁלוֹם״ אומרים: ״וּבְסֵפֶר חַיִּים בְּרָכָה וְשָׁלוֹם . . לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם״.
- לקראת סיום ה״עֲמִידָה״, וכן בסיום הקדישים השונים, משנים ואומרים ״עֹשֶׂה הַשָּלׁוֹם״ במקום ״עֹשֶׂה שָׁלוֹם״.
הנוסח המדויק של הוספות אלו מופיע בסידור, וליד כל תוספת מצוין בראשי תיבות: עשי״ת – עשרת ימי תשובה. או ש״ת – שבת תשובה.
- כמו כן, מוסיפים עוד שתי קטעים, במהלך התפילה:
- בתפילת שחרית אומרים ״שִׁיר הַמַּעֲלוֹת מִמַּעֲמַקִּים״ לפני ״בָּרְכוּ״.
- בתפילות שחרית ומנחה מוסיפים את תפילת ״אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ״, לאחר תפילת ה׳עֲמִידָה׳, בסיום אמירת ה׳תַּחֲנוּן׳.
שבת תשובה
השבת שחלה במהלך עשרת ימי תשובה נקראת על שם הימים שבה היא חלה: ׳שַׁבָּת תְּשׁוּבָה׳ או ׳שַׁבָּת שׁוּבָה׳. בשבת זו מפטירים אחר קריאת התורה את הפטרת ״שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה׳ אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲוֹנֶךָ״ מתוך ספר ״הוֹשֵׁעַ״.
- בערב שבת נוהגים להדליק נר גדול (רצוי משעווה) בכדי שידלק במשך כל השבת, והוא נקרא בשם ״נֵר שֶׁל תְּשׁוּבָה״.
- יש לזכור ולהוסיף בשבת את ההוספות שמוסיפים בתפילות של עשרת ימי תשובה.
- בתפילת ״מָגֵן אָבוֹת״ שבליל שבת יש לומר ״הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ״ במקום ״הָאֵ-ל הַקָּדוֹשׁ״.
- בשבת זו נושא הרב דרשה בבית הכנסת וקורא לחזרה בתשובה ולהתעלוּת בעבודת השם.
בקשת סליחה
על עבירות של ״בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ״ נאמר כי אין יום הכיפורים מכפר עליהם, אלא אם כן האדם התפייס והשלים עם החבר הפגוע.
במשך עשרת ימי תשובה יש לבדוק כי כל היחסים עם חברינו הינם תקינים ואין בלב אף אחד מידידינו רגש של טינה או כעס עלינו. יש לבקש סליחה ומחילה מכל האנשים שייתכן ופגענו או זלזלנו בהם במשך השנה החולפת.
גם כשחבר בא לבקש מאיתנו סליחה, עלינו להשתדל לסלוח לו ולא לסרב לבקשתו.
כַּפָּרוֹת
בעשרת ימי תשובה נוהגים לעשות את מנהג ה׳כַּפָּרוֹת׳: מנהג המבטא את רצוננו שהשם יסלח לנו על כל החטאים ונישאר נקיים מעוון, תמורת כסף או תרנגול שניתֵּן ׳במקומנו׳ ויהווה ׳כפרה׳ עבורנו.
- ניתן לערוך את ה״כַּפָּרוֹת״ במשך כל עשרת ימי תשובה, אך הזמן המובחר והמתאים ביותר לכך הוא בערב יום הכיפורים – ט׳ בתשרי – לפנות בוקר.
על פי תורת הקבלה, הזמן של אשמורת הבוקר הוא מיוחד משום ש״חוּט שֶׁל חֶסֶד (של הקב״ה) גּוֹבֵר בָּעוֹלָם״.
סדר ה׳כַּפָּרוֹת׳
לוקחים תרנגול אחד עבור כל אחד מבני הבית. לזכר לוקחים תרנגול ולנקבה – תרנגולת.
- אשה הרה צריכה לקחת שלושה עופות לכפרות: שתי נקבות ואחד זכר. אחת בשביל עצמה, ועוד שניים בגלל אי הודאות לגבי מין העובר.
מחזיקים את התרנגול ביד ימין ואומרים את פסוקי ה׳כַּפָּרוֹת׳ המתחילים במילים ״בְּנֵי אָדָם יֹשְׁבֵי חֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת״. הפסוקים מופיעים בסידורים או בתחילת המחזור ליום הכיפורים.
לאחר פסוקים אלו מסובבים את ה׳כפרה׳ שלוש פעמים מעל הראש ואומרים תוך כדי כך: ״זֶה חֲלִיפָתִי, זֶה תְּמוּרָתִי, זֶה כַּפָּרָתִי״. ולאחר מכן ממשיכים: ״זֶה הַתַּרְנְגוֹל יֵלֵךְ לְמִיתָה וַאֲנִי אֵלֵךְ לְחַיִּים טוֹבִים אֲרֻכִּים וּלְשָׁלוֹם״.
לאחר מכן חוזרים ואומרים שוב ״בְּנֵי אָדָם״ ובאמירת ״זֶה חֲלִיפָתִי, זֶה תְּמוּרָתִי, זֶה כַּפָּרָתִי״ מסובבים שלוש פעמים את התרנגול מעל הראש. כך עושים גם בפעם השלישית, כשסך הכל מסובבים את התרנגול תשע פעמים.
- אין חובה על כל אחד בעצמו לסובב את התרנגול מעל הראש. גם מישהו אחר יכול לעזור בכך.
בקהילות רבות נוהגים להביא את התרנגולים לשחיטה בו במקום, מיד לאחר ה׳כַּפָּרוֹת׳, על-ידי שוחט מוסמך, ובפיקוח רבני.
מצווה לכסות את הדם בעפר ולברך: ״בָּרוּךְ אַתָּה . . אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל כִּסּוּי הַדָּם בֶּעָפָר״.
לאחר מכן, העופות עוברים ניקוי ו׳הכשרה׳, ומועברים למשפחות נזקקות.
את מנהג ה׳כַּפָּרוֹת׳ עושים כיום בכל עיר בארץ , ובתי כנסת רבים מארגנים טקס ׳כַּפָּרוֹת׳ משותף בכדי להקטין את ההוצאות והטרחה.
לבירור מקום עריכת ה׳כַּפָּרוֹת׳ הקרוב לביתך , ניתן לפנות למשרדי המועצה הדתית המקומית.
׳כַּפָּרוֹת׳ על כסף
ניתן לעשות את מנהג ה׳כַּפָּרוֹת׳ גם עם כסף. נהוג לקחת סכום סמלי, הנקרא בשם ׳פִּדְיוֹן כַּפָּרוֹת׳.
אומרים את פסוקי ה׳כַּפָּרוֹת׳, ומסובבים את הכסף מעל הראש שלוש פעמים, כמו במנהג ה׳מקורי׳, אך במקום: ״זֶה הַתַּרְנְגוֹל יֵלֵךְ לְמִיתָה״, אומרים: ״זֶה הַכֶּסֶף יֵלֵךְ לִצְדָקָה״.
לאחר עריכת ה׳כַּפָּרוֹת׳, מעבירים את הכסף לעניים או למוסדות צדקה.
