תעודת זהות
חודש סיון הוא החודש התשיעי בלוח השנה העברי שמתחיל בתשרי, ומתייחד בכך שבו אירע מעמד הר סיני וקבלת התורה בו' בסיון, הוא חג השבועות.
בלוח השנה המקראי – המתייחס לחודש ניסן כאל "הַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן" – חודש סיון הוא החודש השלישי.
חכמינו זכרונם לברכה מציינים, כי המספר 3 מאפיין מאוד את מעמד נתינת התורה לעם ישראל על ידי משה רבינו, שאירע בחודש זה:
- אלוקים העניק לעמו "תּוֹרָה מְשֻׁלּשֶֶׁת": התנ"ך מחולק ל 3- חלקים – תורה, נביאים וכתובים.
- התורה המשולשת ניתנה ל"עַם מְשׁלֻּשָׁ": עם ישראל, שגם הוא נחלק ל 3- סוגים – כהנים, לויים וישראלים.
- והיא נמסרה ב"חֹדֶשׁ השְַּלׁיִשִׁי": כאמור – חודש סיון, השלישי מניסן.
- "עלַ י דְֵי שְׁליִשִׁי": התורה הועברה על ידי משה רבינו, שהיה הבן השלישי במשפחתו, אחרי אהרן ומרים.
שבת מברכים
השבת שלפני כל ראש חודש, קרויה בשם "שַׁבָּת מְבָרְכִים", משום שבה אנו אומרים תפילה מיוחדת המוקדשת לחודש החָדש הקרב ובא, ובה מבקשים ברכה מאלוקים שיהיה זה חודש של חיים, שלום, שמחה וישועה. בשונה מכל שבת אחרת – ב"שַׁבָּת מְבָרְכִים" של חודש סיון אומרים לפני תפילת "מוּסָף" את הקטע "אָב הָרַחֲמִים", (תפילת אזכרה לקדושים שנהרגו ב'מסעי הצלב', ורבים מהם נהרגו בפרעות שאירעו בתקופה זאת בשנה).
אין אומרים את קטעי ה"תַּחֲנוּן" בתפילה, מתחילת החודש ועד לתאריך י"ב סיון.
שְׁלֹשֶׁת יְמֵי הַהַגְבָּלָה
כהכנה לקראת מעמד הר סיני, ציוה אלוקים את משה להכין את עם ישראל לקבלת התורה. זה היה בג' בסיון, ומשה הורה לעם להתכונן היטב כי בעוד שלושה ימים ירד אלוקים על הר סיני וייתן להם את התורה.
שלושת ימי הכנה אלו נקראים בשם: "שְׁלֹשֶׁת יְמֵי הַהַגְבָּלָה", על שם האיסורים וה'הגבלות' שנצטוו אז: לא להתקרב להר סיני בשלושת ימים אלו ולטהר את עצמם מכל טומאה.
כיום חלים ימים אלה בתאריכים ג'-ד'-ה' של חודש סיון. הם קרויים "יְמֵי הַהַגְבָּלָה" על שם ימים אלו בעבר, אך אין תקפים בהם האיסורים שנהגו אז.
כמו בכל ימי "ספירת העומר", עדיין אין מסתפרים עד לערב חג השבועות עצמו. לעומת זאת, מותר לערוך חתונות בשלושת ימים אלו.
