רקע
"הוֹדוּ לַה' קִרְאוּ בִשְׁמוֹ"
בתפילה בציבור, החזן אומר "קַדִּישׁ דְּרַבָּנָן", ולאחר מכן הציבור מתחיל "הוֹדוּ".
מקטע זה והלאה, מתחיל החזן להוביל את התפילה, והוא מסיים את הקטעים בקול רם.
- כשמתפללים בציבור, יש להמתין לאחר אמירת כל קטע, עד שהחזן מסיים אותו בקול רם, ואז ממשיכים לקטע הבא.
מזמור זה – המשולב מפסוקים שונים, בעיקר מספר התהילים נאמר על ידי הלויים לפני השם, בכל יום במשך שנים רבות, מאז שהעלה דוד את הארון לעיר דוד ועד שהכניסו שלמה לבית המקדש שבנה – מקבל את הזכות להיות 'שער הפתיחה' של התפילה בציבור.
- את "הוֹדוּ" אנו אומרים בִּישִׁיבָה.
אם אינך מתמצא בנוסח התפילה, או ש'פספסת' היכן החזן אוחז, אל תתבייש לשאול את המתפללים האחרים, הם בוודאי ישמחו לעזור לך.
"מִזְמוֹר שִׁיר חֲנֻכַּת הַבַּיִת"
לאחר "הוֹדוּ" אנו אומרים את פרק ל' בתהילים שאותו חיבר דוד המלך לחנוכת הבית של בית המקדש אותו בנה בְּנוֹ – שלמה המלך.
במזמור זה אנו מביעים את בטחוננו שהתפילה שלנו תתקבל לפני הבורא. אנו יודעים כי מנת היגון והסבל שעוברים בני האדם בעולם היא זמנית בלבד והישועה תבוא לבטח, בדיוק כמו שהשמש מפציעה ומחממת לאחר הלילה הארוך וה'קודר'.
אנו חדורים בתחושה שאנו 'תלויים' בהשם לגמרי, ומבקשים ממנו שיהפוך את ה'מספד' ל'מחול' ואת העצב לשמחה.
"ה' מֶלֶךְ" וקטעים נוספים
לאחר "מִזְמוֹר שִׁיר", אנו נעמדים לקראת "בָּרוּךְ שֶׁאָמַר", מקבלים על עצמנו עול מלכות שמים ואומרים: "ה' מֶלֶךְ, ה' מָלָךְ, ה' יִמְלוֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד". לאחר מכן מסיימים עם הפסוק: "וְהָיָה ה' לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ".
- מכאן יש לעמוד עד לאחר "מִזְמוֹר לְתוֹדָה".
לאחר מכן מוסיפים כמה קטעים נוספים: "הוֹשִׁיעֵנוּ" ו"למְַנצַּחֵ בִּנְגִינוֹת מִזְמוֹר שִׁיר".
