מבוא
היות ובית הכנסת מהווה למעשה מעין 'בית מקדש', קדושתו היא גדולה מאוד ויש להתנהג בו בצורה מכובדת וראויה:
- לבית הכנסת יש להיכנס בגוף נקי, בגדים נקיים ועם כיסוי ראש (כיפה, כובע וכדומה). בבתי כנסת רבים מצויות כיפות, וניתן לחבוש אותן לפני הכניסה.
- אין להיכנס לבית הכנסת 'סתם' כך ללא מטרה: לא עבור תפיסת מחסה כשיורד גשם, וגם לא בכדי ליהנות מהמזגן בימי הקיץ הלוהטים. אך אם בכל זאת אנו צריכים להיכנס בשביל לחפש דבר מה, יש להתיישב ולומר לפחות פסוק או ענין תורני אחד (פסוק מסֵפר ה"תְּהִלִּים" וכדומה).
- יש להקפיד על נקיון בית הכנסת, ולהרים מן הרצפה ניירות, לכלוכים וכדומה.
- בבית הכנסת אין לשבת רגל על רגל, אין לעשן ואין לרוץ. אין נכנסים אליו עם אופניים, גם אם יש חשש שייגנבו. כמו כן, לא עושים בו 'שוק' למכירת מוצרים וכדומה.
- אכילה ושתיה בבית הכנסת מותרת רק בזמן שיעורי תורה או בעת שמחה של מצווה.
- אין לישון בבית הכנסת.
- יש לכבות או להשתיק את הפלאפון בעת הכניסה לבית הכנסת שלא יפריע בתפילה וכן כדי לא להפריע למתפללים האחרים.
- אין לדבר בבית הכנסת דברים שאינם קשורים לתפילה או ללימוד, אפילו שלא בזמן התפילה או קריאת התורה.
- הורים שמביאים את ילדיהם לבית הכנסת צריכים להושיב אותם לצידם ולדאוג שיתנהגו בהתאם לקדושת המקום. אין להביא ילדים קטנים שמתרוצצים הלוך ושוב, כדי לא להפריע לשאר המתפללים.
- גם היציאה מבית הכנסת צריכה להיעשות בצורה מכובדת ולכן אין לרוץ או לצאת ממנו במהירות, אלא בצורה רגועה ונינוחה.
קדושת הספרים
גם בספרי הקודש השונים הנמצאים בבית הכנסת – סידורים, חומשים וכדומה – אנו נוהגים כבוד ושומרים על קדושתם. הנה כמה דברים שצריך לשים לב אליהם:
- אין לשבת על כסאות או ספסלים שעליהם מונחים ספרי קודש.
- יש להניח את הספרים עם ה'פנים' כלפי מעלה. אם נתקלתם בספר המונח הפוך, יש להופכו ולדאוג שיהיה מונח כראוי.
- אין לאחסן או 'להחביא' ניירות ודברים אחרים בתוך הספרים.
גניזה
אסור לזרוק לַפח ספרי קודש שיצאו מכלל שימוש, אלא להניחם ב'גְּנִיזָה'.
'גְּנִיזָה' הוא כינוי ל'מתקן איסוף' מיוחד שלתוכו מכניסים את כל דברי הקודש שיצאו משימוש: ספרי קודש ישנים, ספרי תורה או תפילין בלויים, מזוזות פסולות וכדומה. כשהמתקן מתמלא, נלקחת כל התכולה לקבורה באדמה. כיום, נמצא מתקן 'גְּנִיזָה' כזה לצד רוב בתי הכנסת.
