תפילת שחרית
מתחילים תפילת שחרית כמו בכל שבת. "קָרְבָּנוֹת", "פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה" ו"קְרִיאַת שְׁמַע". בתפילת ה"עֲמִידָה" מתפללים את תפילת "שָׁלוֹשׁ רְגָלִים", ולאחר מכן אומרים "הַלֵּל" שלם.
ל"קְרִיאַת הַתּוֹרָה" מוציאים שני ספרי תורה. בספר הראשון עולים לתורה 5 אנשים, ובו קוראים את פרשת "מַתַּן תּוֹרָה" ו"עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת" מתוך פרשת "יִתְרוֹ".
קריאת עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת
במרכזה של "קְרִיאַת הַתּוֹרָה", קוראים את סיפור מעמד הר סיני וקבלת "עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת" מהאלוקים. פסוקים אלו נקראים במנגינה מיוחדת, ועל הציבור כולו לעמוד על רגליו ולהפנות את הפנים לכיוון בימת הקריאה. נהוג לכבד בעלייה זו את הרב של בית הכנסת או הקהילה.
בספר השני, עולה אדם אחד ל"מַפְטִיר" ובו קוראים קטע שעוסק בקרבנות החג מתוך פרשת "פִּנְחָס".
ה"הַפְטָרָה" של החג לקוחה מספר "יְחֶזְקֵאל", ונקראת "מַעֲשֵׂה הַמֶּרְכָּבָה" – תיאור שמיימי ו'סודי' המתאר את המתרחש בשמיים ואת דרכי ההנהגה של האלוקים.
הזכרת נשמות
לאחר קריאת התורה אומרים תפילה מיוחדת לזכר נשמת קרובים שהלכו לעולמם והיא נקראת בשם: "יִזְכּוֹר". כל מי ששני הוריו עדיין בחיים יוצא מבית הכנסת, ובפנים נשארים רק מי שיתום מאב, מאם, או משניהם. תוכן התפילה הוא, שאלוקים 'יזכור' את נשמת הנפטר/ת, שנשמתו/ה תיכנס לגן עדן, ואנו ניתן צדקה לעילוי נשמתם לאחר החג.
תפילת מוסף
מתפללים תפילת "מוּסָף לְשָׁלוֹשׁ רְגָלִים", ומשלבים בתוכה את הקטעים הרלוונטיים לחג השבועות.
בתפילת "מוּסָף", נוהגים הכוהנים לברך את הציבור ב"בִּרְכַּת כֹּהֲנִים". בחגים מוסיפים במהלך ברכת הכוהנים תפילה נוספת – שתוכנה הוא שיהיו כל חלומותינו לטובה – המתחילה במילים "רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם". תפילה זו נאמרת על ידי הציבור תוך כדי שהכוהנים 'מנגנים' את המילים: "וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם", בסיום "בִּרְכַּת כֹּהֲנִים".
לאחר תפילת "מוּסָף", אומרים "עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ" וְ"שֵׁשׁ זְכִירוֹת" ומסיימים את התפילה. לאחריה, נוהגים לומר את פרקי ה"תהילים" כפי שהם מחולקים לימי החודש.
סעודות החג
נוהגים לאכול בסעודת החג מאכלי חלב, אך היות ומצווה לאכול גם בשר, לכן אנו עושים שתי ארוחות: ארוחה חלבית, ולאחרי הפסקה מוחלטת של שעה שלמה ארוחה בשרית.
סדר ה"קִּדּוּשׁ":
החזקת הכוס – כבכל קידוש. אומרים את הפסוק "אֵלֶּה מוֹעֲדֵי ה' מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אוֹתָם בְּמוֹעֲדָם", ממשיכים עם "סַבְרִי מָרָנָן" וברכת "בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן" ושותים את היין.
בסעודה החלבית אנו יכולים לאכול מיני מזונות וכדומה, מבלי צורך "לִטּוֹל יָדַיִם" ולאכול חלה. לאחר הסעודה מברכים "בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה" – "עַל הַמִּחְיָה", מנקים את השולחן, ועושים הפסקה של שעה בין הסעודות.
לסעודה הבשרית והעיקרית, אנו "נוֹטְלִים יָדַיִם" לקראת הסעודה, בדיוק כפי שנהגנו בליל החג.
מברכים "הַמּוֹצִיא" על שתי חלות שלימות. לאחר מכן סועדים את סעודת החג ובסיומה מברכים את "בִּרְכַּת הַמָּזוֹן" ומוסיפים "יַעֲלֶה וְיָבוֹא" ו"הָרַחֲמָן" עבור החג.
תפילת מנחה
מתפללים את תחילת תפילת מנחה כמו בכל שבת, אך ללא קריאת התורה.
אומרים "קָרְבָּנוֹת" ולאחר מכן "אַשְׁרֵי" ו"וּבָא לְצִיּוֹן". בתפילת ה"עֲמִידָה" אומרים את "תְּפִילַת שָׁלוֹשׁ רְגָלִים", ומסיימים עם "עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ".
תפילת ערבית
מתפללים תפילת ערבית כמו בכל יום חול, אך בתפילת ה"עֲמִידָה" מוסיפים "אַתָּה חוֹנַנְתָּנוּ". לאחר מכן, מסיימים את התפילה ב"עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ".
הבדלה
לאחר תפילת ערבית, חוזרים איש לביתו ועורכים "הַבְדָּלָה".
נוסח ה"הַבְדָּלָה" הוא כמו בכל מוצאי שבת: מתחילים באמירת "הִנֵּה אֵ-ל יְשׁוּעָתִי" וממשיכים הלאה עד ל"הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל".
השוני הוא, שב"הַבְדָּלָה" זו לא מברכים את ברכת ה"בְּשָׂמִים" ואת "מְאוֹרֵי הָאֵשׁ", ולכן אין צורך בבשמים ובנר.
