צהריים
אדם שהלך לישון מנוחת צהריים, ונח לפחות כחצי שעה, צריך 'ליטול ידיים' כשהוא קם כמו 'נטילת הידיים' בבוקר כשקמים משנת הלילה: שלוש פעמים על כל יד לסירוגין, וללא ברכה.
- בשונה מהלילה, אין צורך להכין ליד המיטה כלי עם מים.
דווקא עכשיו, באמצע היום, צריך לפנות זמן ולהתפלל את תפילת מנחה – אודות חשיבותה וזמנה תוכלו למצוא בתפילת מנחה – בֵּית הַכְּנֶסֶת וְהַתְּפִלּוֹת.
לבריאות
הבריאות שלנו היא לא רק מפתח חשוב לאיכות חיים טובה, אלא גם גורם מרכזי ביהדות.
התורה מצווה עלינו: "וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לְנַפְשֹׁתֵיכֶם". עלינו לשמור על בריאותנו, ומאוד. רק כך נוכל למלא את התפקיד לשמו הגענו לעולם. לולא זאת, הקשיים הגופניים והנפשיים יקשו עלינו למלא את הייעוד שלצורכו אנו כאן. איך נוכל לרוץ לדבר מצווה עם אנו לא עושים מפעם לפעם פעילות גופנית מינימלית? איך נוכל ללמוד תורה בצלילות הדעת ובהתמדה אם לא אכלנו כמו שצריך ביומיים האחרונים?
מעבר לכך, הגוף שלנו – הוא בעצם בכלל לא שלנו. גופו של היהודי הוא של אלוקים, הגוף 'הופקד' בידינו לכמה עשרות שנים, ועלינו לשמור עליו מכל משמר, ולמנוע ממנו כל נזק אפשרי, בדיוק כפי שאנו אמורים לשמור באדיקות על כל חפץ שאינו שלנו ורק נמצא למשמרת ברשותנו.
הלכות רבות בחיי היומיום מוקדשות ונגזרות מכלל בסיסי זה של שמירת הבריאות, לדוגמה: נטילת 'מים אחרונים' לאחר הסעודה;
איסור אכילת בשר ודגים יחד ועוד ועוד. הלכות אלו מובאות ברובן בחוברות ה'יהדותון' בהקשר המתאים להן.
הנה כמה 'נגיעות' של בריאות:
- לאכול בכל בוקר פת שחרית.
- לישון כ 8- שעות ביממה.
- לא להימנע מלהתפנות כשחשים צורך.
- לעשות התעמלות גופנית שתשמור על גוף בריא.
זה כשר?
השמירה על כשרות המזון היא אחת מאבני היסוד של עמנו לאורך הדורות, ויש לשמר את המסורת בנושא זה בכל הכוח! מזון כשר משפיע לא רק על הגוף כי אם גם על הנפש; היא נהיית עדינה ומזוככת יותר, ויש לה יותר יכולות 'לתפוס' ולהבין דברים שקשורים לקדושה ולאלוקות.
למה צריך לשמור על כשרות? מה מותר ומה אסור לאכול? מה עומד מאחורי האיסור של בשר בחלב? החלטנו להפוך את המטבח לכשר, איך 'מכשירים' אותו? מה זה "עָרְלָה"? מה ההבדל בין כל הבד"צים בארץ? למה צריך להטביל את הכלים לפני השימוש בהם? מה זה "מַעֲשֵׂר" ואיך מפרישים אותו? איך מכינים אורז כהלכה?
על כל זה בהרחבה תקראו בהַבַּיִת הַיְּהוּדִי בפרק הַכַּשְׁרוּת.
קניית מוצרים כשרים
מעבר לאותם דברים שאנו צריכים להקפיד עליהם בתוך הבית, נתעכב כאן על פרט קטן מתוך כל 'עולם הכשרות' הרחב: קניות.
כשאנו הולכים לקניות ב'סופר', יש לקנות רק מוצרי מזון עם כשרות מקובלת. על כל מוצר מופיע סמל של גוף הכשרות המאשר כי אכן בדק את המוצר מתחילת קו הייצור שלו ועד סופו.
לפעמים מוצר יכול להֵרָאות לנו כ'כשר' בכל מאת האחוזים; מה כבר יכול להיות 'לא כשר' בטונה בקופסת שימורים? אך מסתבר שלא את הכל אנחנו יודעים… בכל מוצר יכולות להיות בעיות ומורכבויות שונות שרק המתמחים בנושא בקיאים בהם, כשחלקם קשורים לרכיבי המוצר עצמו וחלקם לתהליך העשייה.
לדוגמה: בימים עברו, כשהעולם היה מפותח פחות, נושא הכשרות לא היה מורכב כל כך, משום שעוד לא הכירו את היכולת לפרק חומרים מסוימים מן הטבע. האם לאברהם אבינו היה 'לחם ללא גלוטן' על השולחן? הרמב"ם השתמש בצבעי מאכל? כך שכל מוצר היה בדיוק מה שהוא ללא תוספות ומורכבויות, והיה קל יותר לפקח על כשרותו.
בימינו, כשהטכנולוגיה והידע המדָעִי גדֵלים, תודה לאלוקים, גם המורכבות גדֵלה. לעיתים, כדי לתת כשרות למוצר מסוים המיוצר בארץ, צריך לבקר במפעלי תעשיה בכמה יבשות נוספות: חומר גלם אחד מיוצר במפעל במדינה זו ואחר ביבשת אחרת. גוף הכשרות מחויב לשלוח נציג מטעמו כדי לבדוק את חומרי הגלם לפני שהוא מאשר את כשרות המוצר.
לכן עלינו לחפש את סמל גוף הכשרות שעליו אנו סומכים לפני ביצוע הקנייה.
גם קניית בשר, עופות, דגים, פירות, ירקות וכל דבר מאכל אחר שעתיד להיכנס לתוך הפה, צריכה להיות במקום כשר. אלא, שבדברים אלו, סמל הכשרות לא מופיע בדרך כלל על המוצרים עצמם כמובן, אלא על כללות החנות.
- אין לסמוך על המילה 'כשר' כאשר היא מופיעה ללא גוף כשרות שעומד מאחוריה. יש לוודא שאכן יש גוף כשרות שמאשר שהמוצר 'כשר'.
גם כשסיימנו את מלאכת קניית המוצרים 'בשלום' ועל כל מוצר מתנוסס בגאווה סמל גוף הכשרות שפיקח עליו, במקרים מסוימים עדיין ממתינה לנו עבודה בעת הכנת האוכל עוד לפני שהוא מגיע לצלחת, כדי שיהיה כשר 'כמו שצריך', ועל כך ראו בהרחבה בחוברת "יַהֲדוּתוֹן – הַבַּיִת הַיְּהוּדִי".
