רקע
באופן 'רשמי' ישנן שלוש תפילות בכל יום חול: שחרית, מנחה וערבית. בנוסף לכך, אנו מוסיפים בלילה לפני שהולכים לישון תפילה קטנה נוספת המכונה בשם "קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁעַל הַמִּטָּה".
תפילה זו מורכבת ממזמורים ומקטעי תפילה שונים, שבמרכזם – קריאת שלוש הפרשיות של "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל".
- "קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁעַל הַמִּטָּה" מכונה כך משום שיש לומר אותה בסמיכות לזמן בו הולכים לישון, אך אין צורך לקרוא אותה ממש 'על המיטה'.
חשבון נפש
כל איש עסקים מתחיל יודע שמידי פעם עליו לעצור את מרוץ החיים ולבדוק האם הוא אכן מרוויח מכל ה'בלגן' של העסק; האם לאחר כל ההשקעה והמאמץ הוא נשאר עם רווח או חלילה עם הפסד, האם הוא צועד בדרך הנכונה, מהן נקודות התורפה שבהן הוא יכול ליפול, וכיצד אפשר לשפר ולמנף את העסק.
הקשר שלנו עם בורא העולם צריך להתנהל אף הוא כמו 'עסק זעיר'. עלינו לבדוק בסוף כל יום, האם אנחנו ב'רווח' נפשי-רוחני או חלילה ב'הפסד'. האם התקדמנו היום בקשר שלנו עם אלוקים, האם עשינו היום מספיק מצוות ומעשים טובים, האם המעשים הדיבורים והמחשבות שלנו היו כפי שצריכים להיות וכדומה.
וכמו ב'ביזנס', צריך גם להפיק לקחים: בסוף היום, לפני שאנו קוראים את "קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁעַל הַמִּטָּה", כשאנו עושים את 'חשבון הנפש' הזה על היום שחלף, צריך להסיק מסקנות: אם היו כמה 'הפסדים' הרי שעלינו לתת עליהם את הדעת ולחשוב כיצד ניתן להשתפר כדי שהמחר ייראה אחרת. אם היום הסתיים ב'רווח' של כוחות הטוב והקדושה – מצוין! תמיד יש לזכור, שגם אם היום היה טוב – מחר צריך להיות עוד יותר טוב!
סדר קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁעַל הַמִּטָּה
הנה סקירה קצרה על קטעי התפילה:
על חלק מהקטעים להלן לא התעכבנו, משום שכבר התייחסנו אליהם בצורה מקיפה וכוללת בחוברת "יַהֲדוּתוֹן – בֵּית הַכְּנֶסֶת וְהַתְּפִלּוֹת", ראו שם בהרחבה.
"רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם"
אין מתאים יותר לתפילת סוף היום מלפתוח אותה בקטע בו אנו מביעים סליחה לכל מי שפגע בנו או הכעיס אותנו במשך היום. קורה שמישהו הרגיז אותנו, קורה גם שכעסנו עליו מאוד באותו רגע, אך עם זאת, אנו רוצים ללכת לישון בשלוה, ומתוך רגש של אהבה לכל יצוריו של בורא העולם.
אנו 'מצהירים' בפני רבונו של עולם שאנו מוחלים וסולחים לכל מי שהכעיס אותנו, בכל צורה שהיא, ומבקשים מבורא העולם שלא יעניש אף אחד בגללנו. אנו מתפללים להשם שיתן לנו כוח לבל נחטא עוד, ומה שכבר עשינו – שיימחק על ידי רחמים, וללא צורך בייסורים.
"הַשְׁכִּיבֵנוּ אָבִינוּ לְשָׁלוֹם"
בקטע תפילה זה בה אנו מבקשים מהשם שיגן וישמור עלינו במשך הלילה.
פרשיות "קְרִיאַת שְׁמַע"
שלוש הפרשיות של "קְרִיאַת שְׁמַע" הן עמוד השדרה של תפילת- לילה זו. את הפרשיות הללו, העוסקות בקבלת עול מלכות שמים, אנו קוראים פעמיים ביום – בתפילת שחרית ובתפילת ערבית. מפאת חשיבותן ומרכזיותן בעולם היהודי, ראוי ביותר לסיים איתן את היום.
- בסיום פרשת "וַיֹּאמֶר" יש לחזור שוב על שלוש המילים האחרונות "אֲנִי ה' אֱלֹקֵיכֶם" כדי להשלים את מספר המילים של כל "קְרִיאַת שְׁמַע" ל 248- , כנגד 248 (רמ"ח) איברי האדם. זוהי 'סגולה' שבורא העולם ישמור על כל האיברים שלנו בזמן השינה. אם כן, בפועל יש לומר זאת כך: "אֲניִ ה' אֱלֹקֵיכםֶ אֲשׁרֶ הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹקִים, אֲנִי ה' אֱלֹקֵיכֶם, אֲנִי ה' אֱלֹקֵיכֶם, אֱמֶת"
"יַעְלְזוּ חֲסִידִים"
לאחר שלוש הפרשיות של "קְרִיאַת שְׁמַע", אנו אומרים כמה פסוקים מן התנ"ך המדברים על השמירה שאנו מקבלים בלילה מבורא העולם.
"הִנֵּה מִטָּתוֹ שֶׁלִּשְׁלֹמֹה, שִׁשִּיׁם גִּבּוֹרִים סָבִיב לָהּ מִגִּבּוֹרֵי יִשְׂרָאֵל"; חכמינו זכרונם לברכה מלמדים אותנו ששישים הגיבורים שהיו סביב מיטתו של המלך שלמה היו רק 'חיקוי זול' לגיבורים האמיתיים, הלוא הם חכמי ישראל שמומחים ב'מלחמתה של תורה' ובקיאים בשישים המסכתות של התלמוד. כוח תורתם הוא זה שהגן ושמר על שלמה ועל שאר העם.
"יֹשֵׁב בְּסֵתֶר"
ממשיכים עם תשעה פסוקים מפרק צ"א שבתהילים.
במזמור זה מבטא דוד המלך – בשם כל עם ישראל – ביטחון גדול בבורא העולם, מתוך הרגשה ברורה שהוא זה ששומר עלינו ומעניק לנו את ההגנה הדרושה בכל שעות היממה.
השמירה שאנו זקוקים לה היא לא רק מפני חוליות טרור או שודדים, אלא גם מפני "פַּחַד לָיְלָה" – חלומות וחזיונות לילה מבעיתים ומעוררי חלחלה. בשעות היום קל יותר להתמודד איתם, פשוט מסיחים את הדעת ועוברים להתרכז ב'פרוייקט' הבא, אך בלילה, כשאנו במצב של חוסר תזוזה ובפרט בשעת חלום – אנו צריכים לבקש שמירה מיוחדת לבל 'יְבַהֲלוּנוּ' אותן מחשבות זרות ומזרות אימה.
בפסוקים אלו אף רמוז אותו 'כוח נסתר' ששומר עלינו – התורה והמצוות שלמדנו וקיימנו במשך היום; הם עומדים כשומרי ראש חזקים ואיתנים במשך כל שעות הלילה, ולא נותנים לכוחות הטומאה לעבור את 'מפתן התת-מודע' שלנו.
"תַּחֲנוּן"
על פי היהדות, היממה מתחילה מרגע שקיעת השמש ועד לשקיעתה ביום המחרת. לכן, בלילות בהם אומרים "תַּחֲנוּן" ביום המחרת, אנו אומרים כאן את קטעי ה"תַּחֲנוּן", בהם אנו מתחננים לבורא העולם שיסלח לנו על חטאינו.
בלילות שביום שלמחרתם אין אומרים "תַּחֲנוּן" (כמו לדוגמה: ליל ראש חודש), אין אומרים כאן את קטעי ה"תַּחֲנוּן". את פרק נ"א בתהילים: "לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד" אומרים, למעט לילות שבת וחגים.
קטעי סיום
ממשיכים באמירת התפילה המיוחדת: "אָנּאָ בּכְח", אומרים את פרק נ"א בתהילים: "לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד", בו מבטא דוד המלך את תחושת החרטה של ה'חוזר בתשובה', לאחר מכן ממשיכים עם פרק קכ"א בתהילים: "שִׁיר לַמַּעֲלוֹת, אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים, מֵאַיןִ יבָוֹא עזֶרְִי" ובו הפסוק שמתאים לנו לשעות הלילה: "הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל"; אין לנו מה לדאוג, אלוקים לעולם אינו 'עייף' או 'מותש', הוא הרבה מעבר לקריטריונים הגופניים שאנו מכירים, ולכן בו אנו בוטחים ומאמינים.
לסיום אנו אומרים לקט פסוקים מהתנ"ך, כשעל רובם אנו חוזרים שלוש פעמים. מילות הסיום הם: "בְּיָדְךָ אַפְקִיד רוּחִי, פָּדִיתָה אוֹתִי ה' אֵ-ל אֱמֶת". אנו מודעים לכך שאנו מפקידים את נשמתנו אצל בורא העולם, ומתפללים שנקבל אותה למחרת היום.
