רקע
ראיתם פעם אדם שמשקיע בבניית חנות יוקרה, עם הגימורים האיכותיים ביותר והסחורות המשובחות ביותר בעולם, אבל לא יושב בחנות למכור? כנראה שלא. אז זהו, שלפעמים אנחנו רק צריכים להסתכל במראה ולראות אנשים דומים לאיש ההוא.
פרנסתו של כל אדם באה מאת הבורא, אלא שהוא רוצה שאנחנו נעשה 'כלי' בדרך הטבע כדי לקבל ממנו את הברכה שהוא רוצה לתת לנו. הוא לא מעוניין שאדם ישב בבית ויחכה לברכה שתגיע מלמעלה, אלא רוצה שנשקיע עבורה, אך תמיד עלינו לזכור שהעבודה שלנו היא רק 'צינור' דרכו אלוקים נותן את הברכה והכסף, אך לא זה מה שיוצר אותו.
משום כך, רק התנהגות טובה, ישרה והוגנת בהתאם להוראות התורה, תביא את ברכתו. התחכמות יתר, הַעֲרָמָה, וכל מה שדומה להם, לא רק שלא באמת תועיל, אלא תזיק. זה רק מזכיר את האיש מחנות היוקרה שהשקיע ב'צינור' דרכו אמור לעבור השפע שלו ופשוט שכח 'לפתוח את הברז'.
הדברים לא אמורים רק לבעלי עסקים אלא גם לכל אחד מאיתנו. היום, בעידן האינטרנט ואתרי המכירות, כל אחד מוצא את עצמו מידי פעם במשא ומתן. פעם זה יכול להיות בתפקיד המוכר, ופעם בתפקיד הלקוח.
אמת ויושר
אחד הכללים הבסיסיים להצלחה במשא ומתן הוא היושר. מי מעוניין לסגור עסקה עם אדם שלמחרת ידע שרימה אותו?
"מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק" אמרה התורה. עלינו להתרחק מכל מה שקשור ונראה כשקר. לא רק מהשקר הגלוי, כי אם גם מהשקר הסמוי – מה שנקרא היום 'שקר לבן'.
בהיסטוריה היהודית אנו מוצאים הרבה 'סיפורי גבורה' שלא מתבטאים דווקא בכוח פיזי גדול אלא בהתנהגות אנושית מעוררת קנאה. בין הסיפורים ישנם כאלו על יהודים פשוטים שהלכו מרחק רב לחפש את הקונה הגוי לו מכרו דבר מה, לאחר שגילו שהוא שילם כמה פרוטות מעבר למה שהיה צריך.
התנהגות זו, גם אם לעיתים היא כלל לא מחויבת על פי ההלכה (כמו אם המוכר כבר התייאש מלקבל את הכסף) עדיין יש בה רווח ענק: היא 'מרוממת' את האדם, מעדנת אותו ומציבה אותו במקום גבוה ונעלה יותר בסולם הערכים והמידות הטובות. זוהי התנהגות של "לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין". זהו יהודי.
השאלה הראשונה שאדם נשאל כשהוא מופיע ל'דיון בענינו' בבית דין של מעלה לאחר מותו, היא "נשאת ונתת באמונה"? – האם נהגת ביושר, הגינות ואמת בשעת המשא ומתן כאן בעולם?
הלכות רבות ומגוונות מלוות את משא-ומתן המתנהל לפי התורה. הנה כמה מהם:
'נגיעות' לבעל עסק
-
- למרות הרצון העז למכור את המוצר שלנו, אין לכתוב בפרסומים שום פרט שאינו אמת או שמשתמע ממנו כך. אמנם יש לנו הרבה מקום באתר המכירות לתיאור המוצר שאנו רוצים למכור, אך לא חייבים לנצל את כולו. מה שלא נכון, פשוט לא לכתוב.
- מוכרים את הרכב הישן? מותר להבריק אותו לפני המכירה כדי למשוך את עיני הקונה, אך אסור להציג אותו כחדש כמובן.
- מוכר שסיכם עם מישהו על ביצוע עסקה, כגון, השכרת דירה או מכירת רכב וכדומה, וסגרו סכום, אין לאדם אחר לבוא ולשכנע את בעל הבית למכור או להשכיר לו ואפילו אם הוא מציע סכום גבוה יותר.
- חובה על מעסיק (כולנו כאלה. אף פעם לא לקחנו בייביסיטר או מנקה?) לשלם לעובדיו שכר באותו יום שקבעו מראש. אם העובד הוא 'שכיר יומי' עליו לשלם לו בסיום יום העבודה, וכן עובד שבועי יש לשלם לו בסוף השבוע.
'נגיעות' לעובד / לקוח
-
- יש להקפיד על הזמנים בעבודה. העברתם כרטיס בבוקר? זוהי למעשה אמירה למעסיק ש"אני כאן לשירותך, ועושה את מה שהטלת עלי". רוצים לטייל קצת בחצר? חכו להפסקה. לגלוש להנאתכם? כשתחזרו הביתה (כמובן שיש מקרים שתנאי העבודה אחרים).
- גם כלקוחות 'פשוטים' בחנות עלינו לשמור על יושר. קורה, שכשחוזרים הביתה מהחנות שמים לב לפתע שקיבלנו עודף גדול יותר ממה שהיינו אמורים לקבל. עלינו לעשות מאמצים כדי להחזיר את היתרה למוכר.
- אין לקנות או למכור סחורה שקיים אפילו רק חשש שהיא גנובה או שנלקחה מבעליה שלא כדין. לכן, אין לקנות מאדם חשוד – לפי המראה שלו או לפי המחיר הזול. כמו כן, ישנן בעיות הלכתיות בקניית חפצים, כלים או מכוניות במכירות פומביות של רשויות בארץ, ולכן יש להתייעץ עם רב לפני כן.
- אין לברר מחירים של חפצים או נכסים העומדים למכירה או להשכרה, או מחיר עבודה וכדומה – כשלא באמת מעוניינים בהם. אך אם מציינים במפורש שהשאלה היא למטרת התעניינות בלבד – מותר. כמו כן, אם שואלים לצורך השוואת מחירים לביצוע קנייה – מותר.
- מסתובבים ב'סוּפֶּר' רעבים ופתאום מציעים לכם 'טעימות' ממעדן חדש תוצרת אנגליה. לָקַחַת? אם אתם אכן מתעניינים במאכל האנגלי, מותר לכם לטעום ממנו (אם הוא כשר כמובן), אך אם המטרה שלכם היא רק להשקיט את הרעב- אין לטעום. החברה שמטעימה אתכם, לא נותנת 'טעימות' כשֵׁרוּת ללקוחות ה'סופר', אלא כשיווק למוצר שלהם.
"יְהִי מָמוֹן חֲבֵרְךָ חָבִיב עָלֶיךָ כְּשֶׁלְּךָ" (פרקי אבות). את הכסף שלך אתה בוודאי אוהב, ומאוד. אתה שומר עליו שלא יפחת ועושה כמעט הכל כדי להגדילו. יש להתייחס לכסף של החבר כאילו הוא שלך, ומה שאתה לא עושה בשלך, אל תעשה גם בשלו.
ריבית
ריבית היא רווח מהכסף שלנו, מבלי שאנו עושים איתו כלום. לדוגמה, אדם שנותן לחברו בהלוואה סכום של אלף שקל לתקופה של חודש, ובתמורה הוא משלם לו, בזמן הפירעון, אלף ומאה שקלים.
התורה אוסרת עלינו להלוות או ללוות בריבית (ואפילו להיות שותף להלוואה באמצעות ערבות וכדומה). היא אף מביעה ביטויים חריפים מאוד על המלווים בריבית.
הלכות ריבית הן רבות ומגוונות ולא ניתן להתייחס כאן לכולן. בכל מקרה של נתינה או קבלה של סכום מעל הנצרך, או אפילו רק של טובת הנאה, כדאי להתייעץ עם רב המומחה בנושא ריבית.
ריבית בבנק
אחד הפרטים המורכבים בנושא, הוא הבנקים, הבורסה וקופות הגמל ודומיהם, שתנאי בסיסי ביכולת הניהול, בכדאיות וברווחיות שלהם הוא הריבית. איזה בנק יפתח את שעריו בבוקר אם לא יקבל ריבית על האוברדרפט או דמי ניהול על החסכונות שלנו?
הפיתרון ההלכתי שנמצא לכך, בא בדמות חוזה "הֶתֵּר עִסְקָה", חוזה עליו חתומים בעלי הבנק, קופת הגמל וכו' בו הם מצהירים שכל העסקאות שינהלו יהיו בצורת שותפות ולא בצורת הלוואות.
כל הבנקים וקופות הגמל בישראל, חתומים על 'היתרי-עסקה' ומתנהלים בהתאם. ללא היתר זה, לא תהיה לנו היכולת לפתוח חשבון בנק, ולא למנהליו לנהל אותו.
נוסח 'היתר עסקה' מורכב מפרטים והלכות רבות ואין זה המקום להיכנס לנבכי ההסכם. אם תרצו לראות את פרטי ההסכם, חפשו אותו באינטרנט או על הקיר בבנק שלכם.
ש. אני גר בחו"ל, האם מותר לי לפתוח חשבון בבנק מקומי . שברור שלא חתום על שום חוזה 'היתר עסקה'?
ת. כן. כל איסור התורה הוא רק בהלוואות בין יהודים. אין שום . בעיה להלוות לגוי בריבית או ללוות ממנו.
