מנהגי חג הפורים
מעבר לארבעת המצוות שעליהם הרחבנו זה עתה ובהם מחוייב כל יהודי, ישנם כמה מנהגים לא מחייבים שנכנסו במרוצת השנים ל'רפרטואר' של חג הפורים, ונהפכו כיום לחלק בלתי נפרד מההווי הפורימי.
מתחפשים
מי לא מכיר את המנהג ה'פורימי' – שהתפשט ברוב קהילות עם ישראל – להתחפש בפורים?
ובכן, כמה סיבות לדבר:
- "וְנַהֲפוֹךְ הוּא": כמו שבזמן פורים, קרה נס וכל הגזירה 'התהפכה' מרע לטוב, מסַכָּנת כליון ליום של ניצחון, מצרה לרווחה ומיגון לשמחה, כך אנו נוהגים 'להפוך את זהותנו' ולהתחפש.
- היות ושמו של הקדוש ברוך הוא 'מסתתר' ו'מתחבא' במגילת אסתר, אנו נוהגים להתחפש ולהסתיר את פרצופנו האמיתי.
- זכר לכך ש"לֹא הִגִּידָה אֶסְתֵּר אֶת עַמָּהּ וְאֶת מוֹלַדְתָּהּ" כשהגיעה לפני המלך אחשורוש, כך אנו גם 'מסתתרים' תחת זהות שאולה.
- היות וביום זה יש מצוה לחלק "מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים", נוהגים להתחפש כדי שגם אותם עניים יוכלו לבקש צדקה מבלי להתבייש מאנשים שמכירים אותם.
מעניקים "דְּמֵי פּוּרִים"
כמו בחנוכה, גם בפורים נוהגים לחלק לילדים "דְּמֵי פּוּרִים" – סכום כסף כלשהו – במהלך היום.
היות וחג הפורים מצטיין בהענקה ונתינה לשני, וביום זה אנו מתנהגים ברוח הכלל ש"כָּל הַפּוֹשֵׁט יָד – נוֹתְנִים לוֹ", לכן מחלקים כסף גם לילדים.
רצוי לעודד אותם להרבות בנתינת צדקה ולאפשר להם לתת צדקה בפועל, על ידי הכסף אותו הם קיבלו.
אוכלים 'אוזני המן'
נוהגים בקהילות עם ישראל לאכול מאפה מיוחד לכבוד חג הפורים, הנקרא בשם 'אוזן המן', מאכל העשוי בבסיסו מכיסני- בצק פריכים ממולאים בפרג, ולו שלוש קצוות.
ישנם כמה הסברים מעניינים אודות המקור למנהג 'טעים' זה:
- שמו המקורי של המאכל הגיע משפת האידיש: "מָאן" – פרג, "טַאשׁ" – כיס. היות והיה נהוג לאכול אותו בחג הפורים, התגלגל הדבר ומ"מָאן" נהיה "הָמָן", ובעברית תרגמו את ה'כיס' לאוזן מפני הצורה המשולשת והמיוחדת שלו.
- ייתכן שצורתו המשולשת של מאפה זה נעוצה בדמות הכובע המשולש והמאיים אותו נהגו לחבוש קציני צבא במזרח אירופה, שהיו אכזריים ורעים כמו המן הרשע.
