רקע
כשחכמינו זכרונם לברכה קבעו את זמנו של חג הפורים, הם עשו חלוקה בין אותם ערים שהיו מוקפות חומה לבין הערים הפתוחות.
מה שעומד בבסיס ההבדל הוא למעשה סיפור המגילה עצמה:
הנס המרכזי של סיפור המגילה הוא שיום י"ג באדר – בו היתה צריכה להתבצע גזירת המן "לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת כָּל הַיְּהוּדִים" – קיבל תפנית חדה באמצעות 'מברק בהול' ששיגר אחשורוש )לאחר שאסתר התחננה על נפשה ועל עמה( ובו הוא נותן רשות ליהודים "לְהִקָּהֵל וְלַעֲמֹד עַל נַפְשָׁם", כלומר: להתאגד יחד ולהשיב מלחמה שערה נגד האויבים הבאים עליהם להשמידם.
בערים הפתוחות, לא היה לשונאי ישראל לאן לברוח או היכן להתחבא, והיהודים השיגו אותם בקלות והרגו אותם. לאחר יום שלם של מלחמה, נחו היהודים מהקרב המתיש, וחגגו את יום המחרת – י"ד באדר, מתוך שמחה והודיה לבורא העולם על המהפך הניסי שחולל להם.
לעומת זאת, בעיר שושן הבירה, שהיתה מוקפת חומה בצורה, מצאו השונאים כל מיני מקומות מחבוא ומסתור והיהודים לא הספיקו לתפוס את כולם ביום אחד. אסתר ביקשה מאחשורוש יום נוסף עבור 'פעולת תגמול', קיבלה את מבוקשה, והיהודים הצליחו 'להשלים את המלאכה' ולהרוג את כל שונאיהם.
לאחר יומיים של קרבות, נחו היהודים במשך הלילה וחגגו את יום המחרת – ט"ו באדר, מתוך שמחה והודיה להשם על הנס שעשה להם.
זכר לכך, קבעו חכמינו זכרונם לברכה שיש לחגוג את חג הפורים ביום ט"ו באדר בכל עיר שהיתה מוקפת חומה בזמן יהושע בן-נון )בכדי לתת 'כבוד' לארץ ישראל(, ובשאר הערים שהיו פתוחות – יחגגו את פורים ביום י"ד באדר בלבד.
"שׁוּשַׁן פּוּרִים" כיום
כיום, ניתן לחלק את העולם כולו לשלושה סוגים של מקומות, כדלהלן:
-
ערים מוקפות חומה
ההגדרה: ערים מסויימות מאוד (כיום מדובר בעיקר על ירושלים) שידוע לנו בוודאות שהן היו מוקפות בחומה בצורה בזמנו של יהושע בן-נון.
- תושבי יְרוּשָׁלַיִם חוגגים ביום זה את חג הפורים באותו אופן בדיוק שחגגו אותו בכל העולם יום קודם:
- ביום י"ד באדר אין אומרים "תַּחֲנוּן" במשך כל היום, ובלילה (ערב ט"ו) קוראים את המגילה עם ברכה.
- בבוקר של יום ט"ו מתפללים שחרית ואומרים "וְעַל הַנִּסִּים".
- קוראים בתורה ולאחר מכן קוראים שוב את המגילה בברכה.
- במשך היום נותנים "מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים" ושולחים "מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת".
- לאחר תפילת מנחה עורכים סעודה חגיגית ושותים בה יין "עַד דְּלָא יָדַע".
בחו"ל – גם בערים שבוודאי היו מוקפות חומה בזמן יהושע בן-נון, לא חוגגים יום נוסף של פורים, אלא רק ביום י"ד באדר.
- ערים שהם 'ספק מוקפות חומה'
- תושבי הערים הבאות: צפת, חיפה, טבריה, לוד, עכו, יפו וחברון, נוהגים ביום זה כדלהלן:
- לאחר חג הפורים של יום י"ד, קוראים שוב את המגילה בליל ט"ו באדר אך לא מברכים את הברכות שלפניה ואת הברכה שלאחריה.
- בבוקר, מתפללים תפילת שחרית רגילה, לא קוראים בתורה ולא אומרים "וְעַל הַנִּסִּים". לאחר מכן, קוראים שוב את המגילה (בפעם הרביעית) ללא ברכה.
- במשך היום נוהגים לקיים באופן 'מינימלי' את מצוות "מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים" ו"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת", ואין צורך להרבות ב'מתנות' ו'משלוחים'.
- בסעודת הצהריים, רצוי להוסיף דבר מאכל כלשהו או קצת יין, ואין צורך לערוך סעודה חגיגית גדולה כמו אתמול.
- "עָרֵי הַפְּרָזוֹת" – כינוי לרוב הערים בארץ ובעולם שהיו 'פרוזים' )=פתוחים ופרוצים, ללא חומה(, שבהם חוגגים את חג הפורים ביום י"ד באדר.
- ב"עָרֵי הַפְּרָזוֹת", יום זה הוא למעשה 'יום רגיל', אך יש בו כמה שינויים קטנים:
- אין אומרים בתפילה את קטעי ה"תַּחֲנוּן".
- לא צמים בו (אפילו חתן ביום חופתו).
- אוכלים סעודה חגיגית ושותים בה יין.
- מי שמתכנן לנסוע מעיר 'מוקפת' לעיר 'פתוחה' או לעיר שיש בה ספק – במשך ימי החג, צריך לשאול רב כיצד עליו לנהוג בפועל, מבחינת קריאת המגילה וקיום שאר מצוות חג הפורים.
ההגדרה: ערים ספציפיות בארץ ישראל שיש לנו ספק ולא ידוע לנו האם היו מוקפות בחומה בזמן יהושע.
פורים משולש
כאשר ט"ו באדר – 'שׁוּשַׁן פּוּרִים' – חל בשבת, חג הפורים בירושלים 'משתרע' על שלושה ימים רצופים: שישי, שבת וראשון, כדלהלן:
- אנשים, ומקיימים את מצוות "מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים".
- בשבת, ט"ו באדר, אומרים בכל התפילות וב'בִּרְכַּת הַמָּזוֹן' את "וְעַל הַנִּסִּים". לאחר תפילת שחרית מוציאים שני ספרי תורה וקוראים ב'מַפְטִיר' קריאה מיוחדת ולאחר מכן את ה'הַפְטָרָה' שקראנו בשבת שעברה – פרשת 'זכור'.
- שותים יין לרוב, ובמהלך היום מקיימים את מצוות "מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת".
מיד לאחר חג הפורים, מתחילים 'לרענן את הזיכרון' ולהתחיל ללמוד את הלכות חג הפסח הקרב ובא. ניתן לקרוא אודות הלכות ומנהגי החג בחוברת "יַהֲדוּתוֹן – פֶּסַח, שָׁבוּעוֹת וְחָדְשֵׁי הַקַּיִץ".