מה זה פסח שני?
בזמן שבית המקדש היה קיים, היה חייב כל אחד מבני ישראל להשתתף בהקרבת "קָרְבָּן פֶּסַח" בי"ד בניסן. כל מי שלא הספיק להקריב את הקרבן באותו יום – משום שהיה 'טמא' או בגלל שהיה רחוק מירושלים – היה מקבל צ'אנס נוסף להקריב את "קָרְבָּן פֶּסַח" חודש לאחר מכן – בי"ד באייר. יום זה נקרא בשם: "פֶּסַח שֵׁנִי".
מה עושים בפסח שני?
- לא אומרים "תַּחֲנוּן": כיום, כשבית המקדש לא קיים, אנו מציינים את יום י"ד באייר כיום שמחה, ואין אומרים במהלך התפילות את קטעי ה"תַּחֲנוּן".
- אוכלים מצה: נוהגים לאכול מצה ביום זה (אך אין שום איסור לאכול חמץ).
תמיד אפשר לתקן
"פֶּסַח שֵׁנִי" מלמד אותנו הוראה חשובה ומעוררת השראה: אין דבר אבוד – תמיד אפשר לתקן!
במשמעות של ימינו, ניתן לפרש ולומר, שגם אם אדם מרגיש 'טמא' בגלל עבירות או מעשים לא רצויים, גם אם הוא מרגיש 'רחוק' מהתורה וממצוות היהדות, ואפילו אם זה כך משום שהוא מרצונו בחר שלא לקיימם – בכל זאת מצבו אינו 'אבוד', ותמיד ניתנת לו האפשרות והיכולת המעשית לחזור ולהתקרב שוב אל אלוקים.
