רקע
לאחר אמירת "מוֹדֶה אֲנִי" יש 'ליטול' את הידיים.
"נְטִילַת יָדַיִם" היא כינוי לשפיכת מים על הידיים באמצעות כלי.
הכלי צריך להכיל בתוכו לפחות "רְבִיעִית" (86 מ"ל) מים, ובדרך כלל משתמשים בספל בעל שתי ידיות, כך נוח יותר להעביר את הספל מיד ליד.
בעבר קראו לספל כזה בשם "נַטְלָא", ולכן פעולה זו נקראת עד היום בשם "נטְִילתַ יָדַיִם".
שימו לב!
ישנם כמה סוגים של "נְטִילַת יָדַיִם", עליהם נתעכב בהמשך, אך בכדי לא להתבלבל ביניהם, נביא כאן כמה סוגי נטילות הקיימות בסדר היום היהודי:
- נטילה-'שטיפה' – נוטלים ידיים (שפיכה אחת או יותר), ואין מברכים לאחר מכן. לדוגמה: לפני תפילה, אחרי שירותים, מקלחת, גזיזת ציפורניים ועוד.
- נטילה ללא ברכה – נוטלים ידיים שלוש פעמים על כל יד לסירוגין (ימין, שמאל, ימין) בלי ברכה. לדוגמה: מיד כשקמים בבוקר, כדי שכל מעשינו יהיו בטהרה.
- נטילה לפני "בִּרְכוֹת הַשַּׁחַר" – נוטלים ידיים לסירוגין, ומברכים אחריה "עַל נְטִילַת יָדַיִם".
- נטילה לפני אכילת לחם – נוטלים ידיים שלוש פעמים ברצף על כל יד, ומברכים לאחריה "עַל נְטִילַת יָדַיִם".
למה 'נוטלים' ידיים?
- כשבית המקדש היה קיים, היו הכהנים רוחצים את ידיהם מידי בוקר מתוך כלי – הכיור שבמקדש, לפני שהיו ניגשים לעבודתם. גם אנחנו, לפני שניגשים לעבודת הבורא ב'בית המקדש האישי' שלנו (ברכות, תפילה, לימוד, ואף שאר חיי היומיום) עלינו לטהר את ידינו.
- בשעת השינה נותרת בגוף רק 'נשמה חלקית', וחלק ממנה שב למקום ממנו היא באה בכדי לשאוב אנרגיה חיובית ליום החדש. מצב זה מאפשר לאנרגיה השלילית (ובלשון היהדות: "כֹּחוֹת הַטֻּמְאָה") 'להיתפס' בגוף ולשרות עליו. בבוקר, כשאנו מתעוררים, והנשמה פועמת בקרבנו ב'הרכב מלא', מסתלקת ה'טומאה' מכל גופנו ונשארת רק על ידינו. "נְטִילַת הַיָּדַיִם" שלנו 'מטהרת' אותן מטומאה זו.
- ייתכן גם, שבמשך הלילה נגעו הידיים באיברי הגוף המוצנעים (כמו: בית השחי, הבטן וכדומה, או חיכוך הגולגולת) שנגיעה בהם מצריכה שנטהר את הידיים. אם כן, לפני שאנו מתחילים את היום החדש וניגשים לברך ולהתפלל, עלינו 'לטהר' אותן ו'ליטול' ידיים.
- היות והידיים נמצאות ב'מצב טומאה', לכן, לפני ה'נטילה':
- אין לגעת בשום דבר (איברי הגוף, בגדים, אוכל וכדומה) למעט ידיות הספל בו נשתמש לנטילת ידיים.
- אין ללכת ארבע אמות (כשני מטרים) או יותר, ועדיף שלא לרדת כלל מהמיטה (מסיבה זו אגב, דואגים להכין ליד המיטה ספל מים וקערה לפני השינה).
איך 'נוטלים' ידיים אחרי "מוֹדֶה אֲנִי"?
מרימים את הספל ביד הימנית, מעבירים אותו ליד השמאלית ושופכים מים על היד הימנית פעם אחת, לתוך קערה ריקה.
מעבירים את הספל ליד הימנית ושופכים מים על היד השמאלית פעם אחת. כך עושים שלוש פעמים לסירוגין: שפיכה על ימין, על שמאל, ימין, שמאל, ימין, שמאל.
המים צריכים להגיע בכל שפיכה – לכל כף היד.
ש. אופס! שכחתי להכין מים ליד המיטה אתמול בלילה. מה . אני עושה עכשיו?
ת. אם אין אף אחד שיכול להביא לך ספל מים, ניתן ללכת . 'בהפסקות' לכיוון הכיור: ללכת מטר וחצי (=פחות מארבע אמות), לחכות מעט, ללכת עוד מטר וחצי, שוב לחכות, וכך הלאה, עד שתגיע לכיור. נראה קצת מוזר? בפעם הבאה אל תשכח להכין קערה עם ספל לנטילת ידיים קרוב למיטה…
ההלכה קובעת שאת "נְטִילַת יָדַיִם" – כמו דברים רבים שאנו עושים במשך היום עם הידיים או הרגליים – יש להתחיל עם צד ימין. הנהגה יהודית מובהקת זו מראה לנו את ה'כבוד' שהיהדות מעניקה לצד ימין, ובינינו, מי לא רוצה להתחיל את היום 'ברגל ימין'?…
לאחר הנטילה
המים שהצטברו בקערה לאחר הנטילה הינם 'טמאים', ויש לשפוך אותם לכיור בחדר האמבטיה או לשירותים.
אין להשתמש במי-נטילה אלו לצרכי הבית, כמו: השקיית עציצים, שטיפת כלים או רצפות וכדומה.
- לפני שהולכים יותר משני מטרים, יש לוודא שאנו עם כיסוי ראש ולבושים בציצית.