המטבח היהודי
מי לא שמע על המטבח היהודי? מאכליו המעולים והערבים קנו להם שם בכל העולם הקולינרי. אם במראהו החיצוני, הוא נראה בדיוק כמו כל מטבח אחר, איטלקי או צרפתי: הסירים נראים אותם סירים, הסכו"ם נראה אותו סכו"ם, וגם הפפריקה המתוקה דומה לזו שבמטבחים האחרים.
מה שעושה את המטבח ל'יהודי' נכלל במילה אחת: כַּשְׁרוּת.
הדבר בא לידי ביטוי בשינוי מבנה המטבח ובמוצרי המזון שבו, אך מעל לכל הוא מתבטא בהתנהלות בתוכו.
נכון אמנם שיש מאכלים 'יהודיים' כמו 'געפילטע פיש' או חמין, אך לא מקום בו מטגנים לביבות בחנוכה או אופים חלות לשבת – נקרא מטבח 'יהודי'. שמירת ה'כשרות' היא ההופכת את המטבח ל'יהודי'.
- מטיילים בחו"ל ומסעדה מציעה לכם אוכל יהודי? חשוב לוודא כי מדובר אכן באוכל שנעשה בהשגחה על פי כללי הכשרות, ולא רק במטבח המחקה את סוג המאכלים היהודיים אך אינו שומר על 'תוכן' המטבח היהודי – הכשרות.
מהי כשרות?
אלוקים אסר על היהודי לאכול דברים מסויימים. מטבח כשר הוא כזה שלא נכנסים אליו דברים אלו, והוא לא מייצר בתוכו מאכלים שלא לפי כלליו של הבורא.
שלושה סוגים באיסורים הנוגעים לכשרות:
- יש דברים האסורים תמיד באכילה. למשל, חיות ובהמות שאינם כשרות, הם בכל מקום ומצב ובכל זמן אסורים באכילה.
- יש דברים האסורים לתמיד אך נמצא כדוגמתם כאלו המותרים – כמו פירות ערלה (פירות הגדלים בעץ 'חדש' בשלוש השנים הראשונות שלו, שפירותיו אסורים באכילה) שפירות בדוגמתו ממש יכולים להיות גם מותרים באכילה (כמו פירות השנים שאחר כך וכדומה) או בשר שלא נשחט כהלכה, שבשר בדומה לו ממש )אותו חלק מבהמה דומה אלא שנשחטה( מותר באכילה.
- ויש האסורים זמנית, ובאמצעות פעולה מסוימת יותרו הם עצמם באכילה – כמו טבל (פירות או ירקות שלא הפרישו מהם אחוז קטן אותו ציוותה התורה להוציא ממנו לפני האכילה) שלאחר הפרשת התרומות והמעשרות ממנו, יותר באכילה. ולחילופין כאלו המותרים ובאמצעות פעולה מסוימת יהפכו לאסורים, כמו גוי שמבשל תבשיל ועוד.
האתגר
לא תמיד קל לשמור על הכשרות. אם אתם גרים או מטיילים בחו"ל – לא בכל מקום תוכלו למצוא מסעדה כשרה. גם בביקור בסופר המקומי לא תמיד תוכלו לצאת עם עגלה מלאה.
אך גם אם אנחנו גרים בארץ שכמעט לכל המוצרים יש הכשר, ולכל המסעדות יש השגחה, יש לשים לב לדברים הללו, היות ולפעמים אנו מגיעים מקומות שעדיין נמצאים ללא השגחה: השווקים המקומיים בהם ניתן למצוא תמיד פירות וירקות בזול, הסוּפרים שללא השגחה, השכן ששחט כבש ללא ידיעה כיצד להכשיר את הבשר, עץ התפוחים שלו, ודוגמאות נוספות. אלו יכולים להוות מכשול שצריך לשים את הלב אליו.
ובעיקר, גם לאחר שקנינו את המוצרים הכשרים ביותר, יש לנו עדיין תהליך הכנה במטבח הביתי עד שיהיה המאכל ראוי לאכילה, וגם בזה יש פרטים שחשוב לדעת, כפי שנראה בהמשך.
למה כשרות?
כל זה רק מביא אותנו לשאלה הגדולה, למה צריך לשמור על הכשרות? למה אלוקים רוצה שלא נוכל לאכול בשקט 'מכל הבא ליד'?
לצורך תשובה לשאלה הזו נצא ל'שיעור' קצר ביחסי גוף-נפש.
הגוף שלנו והנפש שבתוכו, אינם שתי אוטונומיות כשהאחת רק 'גרה' ליד השנייה – אלא יחידה אחת הפועלת בסנכרון מלא: הגוף משפיע על הנפש והנפש על הגוף. מצב גופני טוב נותן גם מרחב לנפש ומצב רע מקשה עליה. מצב רוח שמח נותן גם לגוף שחרור ואנרגיה, וחילופי החומרים שבו טובים יותר.
לכן, ברור שהאוכל שהופך לאחר העיכול להיות דם ובשר מבשרנו, משפיע לא רק על הגוף אלא גם על הנפש והנשמה.
זוהי אחת המטרות של אלוקים במניעת המאכלים שאינם כשרים: לשמור עלינו. אכילת המאכלים הללו יכולה לפגום בנפש שלנו – ביכולות הקוגניטיביות, ברגשות שבלבנו, ובנשמה היהודית שבתוכנו.
זוהי הסיבה לכך שהמזון הכשר הוא אחד מאבני היסוד של עמנו לאורך הדורות: מאכלים ומשקאות שאינם כשרים, פוגמים בנפש האדם ובמידות שלו, בקדושת הנפש היהודית ואהבת התורה והמצוות שלו.
משום כך יש לשים דגש מיוחד בשמירת הכשרות על הילדים שלנו. למרות החשיבה שהם לא מבינים עדיין מספיק ואין צורך להקפיד איתם על דברים של 'מה בכך' – דווקא בעניין זה ההקפדה צריכה להיות גדולה. כשהם קטנים, וגופם ונפשם נבנים – חשובה יותר השמירה על הכשרות, כך ייבנו ויגדלו בצורה הטובה ביותר.
איך שומרים על הכשרות?
כל זה רק מביא אותנו לשאלה הגדולה, למה צריך לשמור על הכשרות? למה אלוקים רוצה שלא נוכל לאכול בשקט 'מכל הבא ליד'?
לצורך תשובה לשאלה הזו נצא ל'שיעור' קצר ביחסי גוף-נפש.
הגוף שלנו והנפש שבתוכו, אינם שתי אוטונומיות כשהאחת רק 'גרה' ליד השנייה – אלא יחידה אחת הפועלת בסנכרון מלא: הגוף משפיע על הנפש והנפש על הגוף. מצב גופני טוב נותן גם מרחב לנפש ומצב רע מקשה עליה. מצב רוח שמח נותן גם לגוף שחרור ואנרגיה, וחילופי החומרים שבו טובים יותר.
לכן, ברור שהאוכל שהופך לאחר העיכול להיות דם ובשר מבשרנו, משפיע לא רק על הגוף אלא גם על הנפש והנשמה.
זוהי אחת המטרות של אלוקים במניעת המאכלים שאינם כשרים: לשמור עלינו. אכילת המאכלים הללו יכולה לפגום בנפש שלנו – ביכולות הקוגניטיביות, ברגשות שבלבנו, ובנשמה היהודית שבתוכנו.
זוהי הסיבה לכך שהמזון הכשר הוא אחד מאבני היסוד של עמנו לאורך הדורות: מאכלים ומשקאות שאינם כשרים, פוגמים בנפש האדם ובמידות שלו, בקדושת הנפש היהודית ואהבת התורה והמצוות שלו.
משום כך יש לשים דגש מיוחד בשמירת הכשרות על הילדים שלנו. למרות החשיבה שהם לא מבינים עדיין מספיק ואין צורך להקפיד איתם על דברים של 'מה בכך' – דווקא בעניין זה ההקפדה צריכה להיות גדולה. כשהם קטנים, וגופם ונפשם נבנים – חשובה יותר השמירה על הכשרות, כך ייבנו ויגדלו בצורה הטובה ביותר.
בשרי וחלבי
אחת המצוות הבסיסיות בעולם הכשרות היא ההפרדה בין חלב(י) ובשר(י).
הנה ההגדרות למאכל 'בשרי', 'חלבי' או 'פרווה' (=לא חלבי ולא בשרי):
בשרי – מאכלים העשויים מבשר (עוף או בקר) וכן מוצרים המעורב בהם בשר או אחד מרכיביו (לדוגמה: שווארמה, סטייק, כנפיים, פסטה בולונז, קציצות ברוטב בקר וכדומ).
חלבי – מאכלים המיוצרים מחלב, וכן מוצרים שמעורב בהם חלב או אחד מרכיביו (לדוגמה: חלב, גבינות רכות וקשות, גלידות ועוגות חלביות, שוקולד חלבי וכדומה).
פרווה – מאכלים 'ניטרליים' או כאלה העשויים ממאכלים שאינם חלביים או בשריים (לדוגמה: כל סוגי הפירות והירקות, כל סוגי הדגים, ביצים, אורז וכדומה. וכן, שאר מוצרי המזון התעשייתיים כגון: פסטות, קרקרים, עוגות ועוגיות, חטיפים, שוקולד מריר וכדומה).
כללי היסוד
התורה מציינת את מצוות ההפרדה בין בשר לחלב שלוש פעמים, ומכך אנו למדים שלושה כללים:
- אין לאכול מאכל שיש בו חלב ובשר יחד.
- אין לבשל מאכל שיש בו חלב ובשר יחד, ללא קשר לאכילתם.
- אין ליהנות ממאכל של חלב ובשר שהתבשלו יחד, לדוגמה: למכור מאכל כזה (ולא משנה מי הכין אותו) ולקבל תמורתו כסף או כל טובת הנאה אחרת כגון שלא ליתתו לאכילה לחיות-בית. מאכל כזה יש לזרוק או להשמיד.
למה אסור בשר בחלב?
- כמו כל מצווה, אנו מקיימים אותה כי כך רוצה השם.
- בימים עברו, היו רובם של הגויים עובדי עבודה זרה והיו נוהגים לבשל בחגיהם ובהזדמנויות נוספות בשר בחלב. כדי להרחיקנו מחוקותיהם, אסר עלינו אלוקים את הבשר בחלב.
- את העולם ברא אלוקים בסדר מסודר. הבשר והחלב מסמלים בעולם שתי גישות שונות לחלוטין והשילוב והעירוב ביניהן אינו טוב לאדם ולעולם.
- אמנם, לכמה דעות אין לאיסור זה טעם ברור, והוא מסוג המצוות שאין להן טעם מובן בשכל בני אדם.
תכל'ס, מה זה אומר לנו?
- כפי שאמרנו קודם, הכלל הראשון הוא שאין לאכול מאכל שיש בו חלב ובשר יחד.
- הכלל השני הוא שאין לבשל בשר וחלב יחד. האיסור הוא על בישול, אפייה, טיגון ואפילו כבישה יחד.
- אין לחמם או לאפות באותו תנור מאכלים חלביים ובשריים יחד (גם לא בזה אחר זה), ויש לייחד את התנור (או אחד התאים) לחלבי או לבשרי.
- גם לגבי מיקרוגל: אין לחמם בו חלבי ובשרי (גם לא בזה אחר זה, אלא אם כן מכסים את האוכל ב 2- עטיפו (נייר כסף) וסגורות היטב).
- אין לבשל חלב ובשר יחד גם אם לא מתכוונים לאכול אותו. יש לך עוזרת גויה בבית? ניתן להכין לה תבשילים רבים אחרים… (אך אם יש לה סיר מיוחד עבורה, מותר לה להכין בשביל עצמה מה שהיא רוצה).
- אין לבשל מאכל חלבי בסיר בשרי ולהיפך. כלי כזה שבישלו בו בשר וחלב יחד, אסור בשימוש וצריך הכשרה, (יש לשאול רב כיצד לנהוג בהמשך השימוש בסיר).
- מאכל פרווה שהתבשל בסיר בשרי – הופך לבשרי, ואין לאכול אותו יחד עם מאכלים חלביים, וכן להיפך.
- שני אנשים שאינם מכירים אחד את השני ואחד מהם רוצה לאכול מאכל חלבי והשני בשרי, יכולים לשבת ליד אותו שולחן לאכול. אך אם הם חברים טובים (וכל שכן בני משפחה), אסור להם לשבת יחד כי יש חשש אולי אחד יראה משהו טעים בצלחת של השני, יושיט את המזלג שלו וייקח מזה ואז יאכל חלבי ובשרי יחד. לא נימוסי? נכון. לכן החשש הוא רק בחבר טוב, שהאווירה הטובה ביניהם כשיושבים יחד, לא תמיד מכריחה התנהגות לפי 'כללי הפרוטוקול' ואם אחד מהם אוכל על מפה נפרדת, או שהניחו על השולחן חפץ שאין דרכו להיות שם על מנת שיהיה סימן היכר – מותר, ובתנאי שאינם שותים ואוכלים מאותו כלי או אותו מאכל.
אכילת דגים ובשר
אם כבר מדברים על בשר וחלב, הנה כלל חשוב שנוגע לאכילת דגים ובשר:
חכמינו זיכרונם לברכה אסרו לאכול דגים עם בשר ביחד, היות וזה מזיק לבריאות, כיום הדבר אסור עלינו משום מנהג שנהגו אבותינו.
מותר לאוכלם אחד אחרי השני, אך יש לאכול או לשתות משהו בין לבין, כדי לנקות את הפה, כמו כן יש להחליף ביניהם את הסכו"ם שהשתמשנו בו לאכילת המאכל הקודם.
אכילת דגים וחלב
קהילות ספרד נהגו להחמיר ולא לאכול יחד דגים עם חלב. מבחינה מעשית הדבר זהה לדגים ובשר, כלומר: ניתן לאכול אותם אחד אחרי השני, ויש להחליף את הסכו"ם ביניהם.
כנגזר מהצורך להפריד בין החלב לבשר, אנו משתדלים ליצור הבדלה ביניהם ככל שניתן לאורך כל תהליך הכנת המאכלים והטיפול בהם:
כיורים
במטבח הכשר מומלץ שיהיו שני כיורים, אחד לבשרי ואחד לחלבי.
כאשר יש כיור אחד במטבח, ניתן לשטוף בו כלים אך לא להניח את הכלים בתוכו, היות שנשפכו שם מאכלים חלביים ובשריים כאחד – דבר שהופך את רצפת הכיור ללא כשר.
מדיח כלים
אין להדיח כלים בשריים וחלביים ביחד באותו מדיח כלים, אך ניתן להדיחם אחד אחרי השני.
שיש
יש לייחד משטחי עבודה (שיש וכדומה) נפרדים לבשרי ולחלבי.
מקרר
מותר להשתמש באותו מקרר למאכלי חלב ולמאכלי בשר. עם זאת, יש להיזהר שהם לא יגעו ממש זה בזה או יטפטפו זה על זה.
כלי המטבח
אין להשתמש באותם כלים לבשר ולחלב (גם אם הם נקיים ומבריקים). לכן צריך שתהיינה בבית שתי מערכות של כלים: מערכת כלי אוכל וכלי בישול נפרדת לחלבי, ומערכת כלי אוכל וכלי בישול נפרדת לבשרי. המערכת צריכה לכלול את כל סוגי הכלים (סכו"ם, צלחות, כוסות, סירים, מצקות, מלחיות, מפות שולחן ועוד).
- מומלץ לבחור צורות שונות או צבעים שונים לחלבי ולבשרי על מנת שנוכל לזהות מיד כל כלי להיכן הוא שייך.
- ראוי לייחד כלים גם למאכלים שאינם נכללים בהגדרת חלבי או בשרי (מה שנקרא 'פרווה'), כגון סכין לחיתוך לחם או פירות, קרש חיתוך, סירים וכדומה.
- אם השתמשו בכלי חלבי למאכל או לבישול בשרי (או להיפך), יש לשאול רב כיצד לנהוג במאכלים ובכלים אלו.
המתנה בין אכילת חלבי לבשרי ולהיפך
דבר נוסף נגזר מהרצון החזק שלנו לשמור את מצוות אלוקים שלא לאכול חלב ובשר יחד, שאנו ממתינים לאחר שאכלנו אחד מאלו לפני שאנו אוכלים את השני. הסיבה לכך היא כיוון שיש שאריות אוכל בפה מסוג אחד וכמו כן כיון שלעיתים, במאכלים מסויימים, מערכת העיכול 'עסוקה' בעיכול גם זמן רב לאחר אכילת המאכל והיא אף מעלה טעמים לפה וכדומה, ואז יוצא שאנו אוכלים ברמה מסוימת בשר וחלב יחד.
לכן:
- לאחר שתיית חלב או אכילת מוצרי חלב יש להמתין כשעה או לשתות ולשטוף הפה לפני אכילת מאכלים בשריים.
- שולחן שאכלו עליו חלבי, וכעת רוצים לאכול עליו בשרי, יש לנקות אותו היטב ולפרוש עליו מפה.
- לאחר אכילת בשר, עופות ומוצריהם יש להמתין שש שעות עד לאכילת מאכלים חלביים.
- יש להמתין שש שעות גם לאחר שאכלנו מוצרים שהתבשלו ממש עם הבשר, ולא רק לאחר אכילת הבשר עצמו.
- מוצרי 'פרווה' מותרים לאכילה יחד עם מאכלי בשר או מאכלי חלב, ואינם דורשים המתנה לפניהם ולאחריהם.
- כדאי לחנך את הילדים כבר מגיל קטן לשמור על ההמתנה בין אכילת מאכל אחד למאכל השני. כמובן שזמן ההמתנה תלוי בגילו ובמידת הסבלנות שלו (לדוגמה, אין צורך 'להיאבק' עם ילד בן 4 שאכל בשר לפני שעה, שלא לאכול את הקורנפלקס עם חלב שעומד מולו).
טריפה
מה היא 'טריפה'?
בעל חיים מהסוגים המותרים באכילה, כמו למשל תרנגול, כאשר הוא נאסר באכילה – נקרא 'טָרֵף'. הדבר יכול לקרות בשלושה מצבים:
- כשלא שחטו אותו כדין, אלא הרגו אותו.
- במקרה ששחטו אותו – אך השחיטה לא הייתה לפי כל כללי ההלכה (דרך אגב: זוהי הסיבה שהשוחט צריך להיות 'ירא שמים' (-אחד שמפחד באמת מאלוקים שבשמים היודע כל דבר, גם מה שמתחולל בחדרי חדרים[, כי לעיתים רק הוא יכול לדעת האם השחיטה שלו הייתה בדיוק לפי כללי ההלכה).
- כששחטו אותו כדין אך נמצא בתוכו דבר מה המעיד על כך שלא היה אמור לחיות עוד הרבה זמן (דוגמה? ראו בהמשך).
אז מה עושים?
לכן, כשאנו קונים עופות או בשר עלינו לשים לב:
- אם הם קפואים – חייבים לבדוק שיש על האריזה שלהם מדבקה עם חותמת כשרות טובה שמעידה על היותם מותרים באכילה.
- אם הם טריים, חשוב לבדוק שיש תעודת כשרות טובה שמעידה על המוצרים הנמכרים במקום. אין לסמוך כלל על דברי המוכר! (גם אם הוא נראה 'צדיק' ככל שיהיה).
- הנוהגים במנהגי עדות המזרח, צריכים להקפיד לקנות רק בשר שכתוב עליו 'חלק' – כיתוב המעיד שהריאות נבדקו ונמצאו נקיות ושלמות כמנהג הספרדים.
