מה זה?
הדלקת נרות השבת היא אחת המצוות שתיקנו חכמים לעשות טרם כניסת השבת. לאחר סיום ההכנות לשבת, כשכל המאכלים כבר עומדים מוכנים והבית נקי ומסודר וכולם נקיים ומצוחצחים ולבושים בבגדי שבת, מגיע זמן הדלקת הנרות. זהו בעצם הרגע בו מקבלת האישה את האורחת המיוחדת שלנו – שבת המלכה.
מדוע מדליקים נרות?
ישנם כמה הסברים למנהג 'מאיר' זה:
-
- כְּבוֹד הַשַּׁבָּת – על פי המסורת, כל יהודי מקבל ביום השבת נשמה נוספת )"נְשָׁמָה יְתֵרָה"( המעניקה לאדם את תחושת המנוחה והקדושה המיוחדת של השבת. שלמה המלך בחכמתו, המשיל את הנשמה לנר )"נֵר ה' נִשְׁמַת אָדָם"( וכביטוי לכך אנו מכבדים את השבת על ידי הדלקת נר, המאיר את שולחן השבת, מאיר את הבית ו'מדליק' אור גדול גם בנשמה.
- ענֹגֶ שַׁבּתָ – הימצאות של נרות דולקים בבית – כשלעצמם – גורמת תחושה של עונג ושמחה. מעבר לכך, היות וסעודת השבת היא מצווה מרכזית וחשובה, והאור הרי מעורר את התיאבון ומגדיל את ההנאה מהאוכל השבתי, לכן אנו משתדלים להדליק את הנרות על יד שולחן האוכל המרכזי בבית, כדי שנוכל 'להתענג' כראוי בשעת סעודת השבת.
- שְׁלוֹם בַּיִת – בעבר הלא-רחוק היו הנרות משמשים כאמצעי התאורה הנפוץ ביותר. לכן, בכדי שבבית ישרור מצב של 'שלום' ומנוחה, הוא היה חייב להיות מואר כראוי כדי שאף אחד לא ייתקל במכשול כלשהו ויפול חלילה מפאת החשיכה – מה שיכול לגרום לצער ולעגמת נפש. מבחינה ספציפית זו, כיום אנו 'יוצאים ידי חובה' בהדלקת אור החשמל, אך עדיין מדליקים נרות מצד הסיבות האחרות.
מי מדליק?
מצוות הדלקת נרות השבת היא מצווה המוטלת הן על הגברים והן על הנשים. אלא שמצד סיבות מסוימות המופיעות להלן, הן אלו שמדליקות אותם.
-
- אם האישה לא נמצאת בבית, הבעל הוא זה שצריך להדליק את שני הנרות.
- כאשר האישה מדליקה את הנרות, אזי טוב שהבעל גם יתרום את חלקו למצווה זו ויכין את הנרות ואת הפמוטים עבור ההדלקה.
- מי שגר בבית הוריו, 'יוצא ידי חובה' בהדלקת הנרות של אמו. אך אם היא עדיין לא מדליקה נרות, או שהוא מתגורר בדירה פרטית משלו – עליו להדליק (שְׁנֵי) נרות בעצמו.
מתי הבת מתחילה להדליק נרות?
מצווה גדולה לחנך גם את הילדות הקטנות להדליק נר שבת בעצמן כבר מגיל שנתיים.
- עדיף שהבת תדליק לפני אִמָּהּ, כדי שהאמא (שעדיין לא הדליקה נרות ולא 'קיבלה' את השבת) תוכל לעזור לה עם האש, במקרה הצורך.
כשילדה מדליקה נרות שבת בפעם הראשונה בחייה, טוב שתברך גם את ברכת "שֶׁהֶחֱיָינוּ", חוץ מהברכה הרגילה – "לְהַדְלִיק נֵר שֶׁל שַׁבָּת קֹדֶשׁ".
את ברכת "שֶׁהֶחֱיָינוּ" יכולה הילדה לברך עד גיל ה"בַּת מִצְוָה", אך לאחר גיל 12 אין לברך "שֶׁהֶחֱיָינוּ" גם אם זאת הפעם הראשונה שהיא מדליקה נרות שבת.
- עדיף 'לתזמן' את היום בו הילדה מדליקה נרות לראשונה – לערב שבת בו יקנו לה בגד חדש, או לערב חג – שאז ממילא מברכים "שֶׁהֶחֱיָינוּ" על החג החדש.
במה מדליקים?
את נרות השבת ניתן להדליק בכל סוגי הנרות. רבים נוהגים במנהג אבותיהם להדליק דווקא בשמן זית, כיון שאורו צלול ויפה. מצווה לדליק בנרות ארוכים (או לחילופין – כמות גדולה של שמן) בכדי שהם ידלקו גם במשך סעודת השבת, ומה טוב – אפילו אחריה.
- כיום, קל ופשוט להדליק בנרות העשויות מחֵלֶב או פרפין, המצויים כמעט בכל חנות מכולת או סופר. הם גם לא מלכלכים. ישנם גם 'נרונים' – נרות קטנים המונחים בתוך כלי פח חד פעמיים – בהם ניתן להדליק ללא פמוט או כלי זכוכית בו יונח הנר, ובכך לחסוך את ניקיונם.
וכמה מדליקים?
על אישה נשואה להדליק (לפחות) שני נרות, אחד כנגד "זָכוֹר" ואחד כנגד "שָׁמוֹר" – שני הביטויים המוזכרים בתורה בקשר ליום השבת ("זָכוֹר / שָׁמוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ").
- מנהג יפה ונפוץ בקרב עם ישראל, שאמא לילדים מדליקה בנוסף לשני הנרות גם נר נוסף עבור כל אחד מילדיה, כדי 'להאיר' להם את המזל. לדוגמה: אישה נשואה עם שני ילדים, תדליק ארבעה נרות.
למה דווקא נשים?
מצות הדלקת נרות שבת ניתנה דווקא לנשים משום שמִטֶּבַע הדברים הן נמצאות יותר בבית, מתעסקות יותר בצרכיו, ויש להן אופי שמותאם יותר לניהול הבית.
סיבה עמוקה יותר, טמונה בכך שהנשים מייצגות את האישה הראשונה בהיסטוריה – חוה. בחטא 'עץ הדעת' המפורסם, פיתתה חוה את אדם לאכול מן העץ האסור ובכך גרמה לו (ובעצם לאנושות כולה לאורך כל הדורות) להיענש בעונש שהזהיר אותם אלוקים מפניו: המוות – שלא היה קיים עד אז בעולם. נשמת האדם קרויה 'נר', והיא כיבתה את ה'נר' שבעולם (-גרמה למותו). לכן דווקא הן צריכות להדליק את נרות השבת – באמצעותן מתקנות מה שקלקלו.
היות ועל פי רוב הנשים הן אלו שמדליקות את נרות השבת, לכן הלכות הדלקת הנרות כתובות בלשון נקבה. עם זאת, גבר שצריך להדליק נרות, יעשה את אותם מנהגים ובאותו הסדר.
היכן מדליקים?
כפי שכבר הזכרנו, אחת הסיבות לעצם הדלקת הנרות היא העובדה שהוא 'משדרג' את חֲוָיַת סעודת השבת, ולכן נוהגים להדליק את הנרות באותו חדר בו אוכלים את סעודות השבת.
רצוי ועדיף – באם הדבר אפשרי מבחינת כללי בטיחות אש – להדליק את הנרות על שולחן האוכל עצמו, בו אנו עומדים לאכול את סעודות השבת.
- באם מדליקים את הנרות על השולחן, יש לשים עליו לפני ההדלקה את החלות (או כל דבר חשוב אחר (כגון יין לקידוש) שמותר להשתמש בו בשבת), בכדי שהשולחן לא יהפוך להיות "מֻקְצֶה" ואז לא נוכל להשתמש בו במהלך השבת.
זמן הדלקת הנרות
את נרות שבת נהוג להדליק סמוך לכניסת השבת, כדי שיהיה ניכר שהן הודלקו לכבוד שבת.
יש להקפיד להדליק את נרות השבת לפחות 18 דקות לפני שקיעת השמש, ובאם אין אפשרות – ניתן להדליק אותן עד רגע השקיעה. לאחר השקיעה – הדלקת הנרות אסורה בהחלט!
בדרך כלל כניסת השבת תלויה בזמן של השקיעה: ברגע שהשמש שוקעת – השבת נכנסת. אך כשהאישה מדליקה נרות שבת, היא למעשה 'מקבלת על עצמה' את השבת – גם אם זה מתבצע קודם השקיעה. לכן, יש לה לשים לב שלא לעשות שום פעולה האסורה בשבת לאחר הדלקת הנרות.
- למרות שהאישה כבר 'קיבלה' את השבת – שאר בני הבית מקבלים אותה רק מרגע שקיעת השמש.
הזמן המדוייק של הדלקת הנרות מופיע בלוחות השנה, באינטרנט ובאתר: .www.chabad.org.il
לפני הדלקת הנרות יש:
-
- ללבוש בגדי שבת.
- אם האישה חושבת שהיא לא תספיק ללבוש בגדי שבת קודם ההדלקה מפאת קוצר הזמן, אזי תדליק בבגדי חול, ובלבד שלא תבוא אפילו ל'ספק חילול שבת', חלילה, עקב ההדלקה באיחור.
- להתפלל תפילת מנחה.
- לשים מטבע לצדקה ב'קופת הצדקה'.
בזמן הדלקת הנרות, מתאספים בני הבית ליד שולחן השבת בו אמא והבנות מדליקות את הנרות ועונים "אָמֵן" לאחר שהן מברכות.
רגעים אלו נחרטים עמוק בליבו של כל אחד ואחת, ומותירים חותם-קדושה יהודי בלתי נשכח.
סדר הדלקת הנרות
בשונה משאר המצוות בהן אנו מברכים תחילה ואז מקיימים את המצווה – כאן, בהדלקת הנרות, קודם כל מדליקים את הנרות אך לא מברכים לפני ההדלקה.
מדליקים את הנרות
-
- מדליקים את הנרות. כשמדליקים עם גפרורים, יש להניח את הגפרור על חתיכת נייר כסף וכדומה כדי שיכבה מעצמו.
- לאחר ההדלקה, נהוג להניף את הידיים סביב הנרות שלוש פעמים, ולאחר מכן לכסות את העיניים עם הידיים ולברך: "בָּרוּךְ אַתָּה אֲ־דֹנָי אֱ־לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַדְלִיק נֵר שֶׁל שַׁבָּת קֹדֶשׁ".
- במהלך הדלקת הנרות, כשהידיים מכסות את העיניים, נהוג לשאת תפילה חרישית לבורא העולם עבור בריאות ונחת מהילדים ומשאר בני המשפחה. כל אחת יכולה לבקש את אשר על ליבה.
- לאחר מכן, יש להסיר את הידיים מעל העיניים ולהביט בנרות השבת. כעת, לאחר הדלקת הנרות, האישה למעשה 'קיבלה על עצמה' את השבת ומבחינתה השבת כבר נכנסה ואסור לה לעשות שום פעולה שאסורה בשבת (גם אם הדלקת הנרות היתה כמה דקות לפני כניסת השבת האמיתית).
- לאחר הדלקת הנרות נהוג שהאישה מאחלת לבעלה ולמשפחתה: "שַׁבָּת שָׁלוֹם".
לאחר ההדלקה
-
- יש לבקש מאחד הגברים שנמצאים בבית (שעדיין לא קיבלו את השבת) – להניח במקומם את הגפרורים (או את קופת הצדקה) שהיו על השולחן, משום שבשבת הם בגדר של "מֻקְצֶה".
- במשך כל הזמן שהנרות דולקים, אין לגעת בהם או להזיזם ממקומם.
- אין לאכול או לשתות לאחר הדלקת הנרות, עד לאחר שמיעת ה"קִדּוּשׁ" בסעודת שבת.
אוי! שכחתי להדליק נרות!
אישה הרגילה להדליק נרות בכל ערב שבת באופן קבוע, ופעם אחת שכחה להדליק נרות, עליה להדליק מהשבוע הבא נר נוסף – כתוספת למספר הנרות שנוהגת להדליק מידי שבוע. נר נוסף זה יזכיר לה תמיד לא לשכוח שוב את מצות הדלקת נרות שבת קודש.
אם האישה לא היתה יכולה להדליק נרות, משום שהיתה צריכה לשמור על חולה וכדומה, אזי אין צורך להוסיף נר נוסף, היות ולא מדובר על 'שכחה' סתמית.
ש. בתקופה האחרונה התקרבתי – ברוך השם – ליהדות ולשמירת המצוות וקיבלתי על עצמי להתחיל להדליק נרות שבת. האם עלי להדליק נר נוסף כ'תיקון' לכל שבת שבה לא הדלקתי בעבר?
ת. ראשית: הצלחה רבה בהמשך דרכך בחזרה למקורות, ולענין ה'תיקון': אין צורך להדליק נר נוסף עבור השבתות של העבר. התחילי עם כמות הנרות שאת צריכה להדליק כרגע, והאור שלהם כבר 'ימוסס' את ה'חשיכה' של אותן שבתות.
