מבוא
בידייך חוברת קטנה וחשובה: המדריך לאישה היהודייה.
חוברת אחת, יחידה ובודדת בסדרת 'יהדותון', מיוחדת עבורך – בעוד שלבני המין השני מיועדים כמה חוברות.
ולא, זו לא (רק…) תוצאה מכך שלגברים צריך להסביר עד הפרטים הקטנים, וגם לא תוצאה מאפליה חלילה, אלא בדיוק להפך.
כמות הדרישות של אלוקים ממך קטן פי כמה מהדרישות שלו מן האיש – מה שמצריך עבורו הדרכה רבה יותר. חלק גדול מאוד ממצוות התורה והלכותיה אינם מחייבים את האישה.
מדוע?
הסיבה לכך פשוטה והיא תלויה בייעוד שאלוקים תכנן בעבורה. מעבר לחיי קריירה אישיים – התלויים בבחירתה, היא זו שאמורה להיות גם מרכזו של הבית: לגדל את ילדיה, לטפחם, להאכילם ולתת את צורכיהם הרגשיים. אישה עסוקה כל כך, לא פנויה לדברים נוספים, אין לה זמן למלא דרישות נוספות על אלו שיש לה. כמה משימות כבר ניתן להשחיל בין עזרה בהכנת שיעורי בית
עם ילדים, מקלחות, בישולים, כביסות ועוד?
יתירה מזו, לא רק שהיא איננה פנויה ולכן לא הטיל עליה רבות מהמצוות, אלא שהיא לא צריכה אותן כדי לעבוד את בוראה.
עבודתה בבית ובגידול ילדיה, ההשקעה והאכפתיות של ה'אמא היהודייה' היא עבודת הקודש שלה. בכך היא מתחברת עם בוראה. אין לה שום צורך בעבודת קודש נוספת דוגמת קיום המצוות
בגירסא הגברית כשהיא עסוקה כל יומה בעבודת קודש אחרת.
שלוש מצוות מרכזיות הטילה היהדות על האישה:
-
- הפרשת חלה.
- טהרת המשפחה.
- הדלקת נרות שבת.
מצוות אלו מרכיבות את רוב החוברת. בהמשך, מיקומה של האישה במצוות נוספות שיש לה נגיעה בהן.
***
חשיבות התנהגותה היהודית של האישה לפי חוקי התורה גדולה במובן מסויים משל האיש. כי האישה בביתה, כאבן בשלולית מים.
אם נזרוק אבן קטנה לתוך שלולית מים, יווצרו מעגלים סביב עד למרחק גדול מאוד מן המקום בו נפל האבן. גם מרכזיותה של האישה בבית משפיעה על מעגלים רבים סביבה. התנהגות ראוייה מבחינתו של אלוקים, לא תביא רק אותך לשלמות עצמית ולמצב בו אלוקים רווה ממך נחת ו'מפרגן' לך, אלא אף תשפיע טוב ואנרגיות חיוביות גם על כל המעגלים הרחבים פחות ויותר
שסביבך: בעלך, ילדייך, ביתך וכל מה שסביבך.
לכן, המדריך שאת מחזיקה בידייך, הוא בעל השפעה לא רק על חייך האישיים אלא גם עבור בעלך, ילדייך והסביבה שלך. ובאופן מסויים ניתן לומר, שזו חוברת ההדרכה שלך לשלום בית, לחינוך
ונחת מילדייך ולאושר בחייכם.
***
אז בזמן שכן יש לך: בהפסקת האוכל במקום עבודתך, כשהילדים הלכו לחברים, או בלילה כשהם כבר ישנים – פתחי את המדריך ועלעלי בו שוב, ומה שהכי חשוב, ישמי כמה שיותר…
בהצלחה!
מעמד האישה
השאלה הראשונה שעולה לך כשאת לוקחת ליד מדריך יהודי- נשי, היא השאלה הטעונה, יש להודות: כיצד מתייחסת היהדות אל האישה?
על פניו נראה שהאישה מודחקת מהמרחב היהודי: היא פטורה ממצוות רבות; בבית הכנסת היא 'נזרקת' מעבר למחיצות המבדילות בינה לבין מרכז ההתרחשויות; מגוון אפשרויות הלבוש שלה מצומצם, ועוד.
אך, האמנם זה כך? היהדות מפלה לרעה את המין הנשי? התורה מדירה את האישה ומקטינה את אישיותה?
התשובה לכך ברורה, והיא כמובן שלילית. יתרה מזו, במקרים רבים ומשמעותיים מאד, היהדות מעניקה את ה'מפתחות' בידיהן של נשים. קחי כדוגמה את השאלה האלמנטרית ביותר: מי מההורים קובע את יהדותנו, את השתייכותנו לעם ישראל? אם לא ידעת, התשובה היא: האימא, באופן בלעדי.
עם זאת, היהדות לא מתכחשת להבדלים המציאותיים בין גברים לנשים ולא לפערים המהותניים בין המינים – כשהכול תלוי בנקודת המוצא, במבט התורני-יהדותי על החיים בכלל. באופן כללי, ניתן לחלק את הנושא לשניים: ההכרה והמודעות לכך שהגברים והנשים אכן שונים אלו מאלו – גופנית, מנטלית, תפקודית וגם ייעודית. שאלה נפרדת נוגעת לשאלה מדוע הדת היהודית מטילה את רוב הביצועים והפרקטיקות הדתיות על הגברים.
תנועת הפמניזים דוגלת בהחלת שיווין מוחלט בין המינים, ללא התחשבות בהבדלים המבניים ביניהם, תוך הנחה כי זכויותיהן של הנשים נרמסות תחת המין הגברי השולט. הנה לנו שני קטעים מאלפים מהרצאותיו של הרבי מליובאוויטש, המציגים את גישתה הבריאה של היהדות לנושא:
-
- ישנם כאלו הדוגלים בהענקת 'שוויון זכויות' לנשים, להשוות את זכויות האישה לאלו של האיש.
'שוויון זכויות' אמיתי הוא – כאשר כל אחד מגיע לתכלית השלמות בהתאם לטבע, הכישרונות והאפשרויות שנתן הקדוש ברוך הוא. ולכן, האיש צריך לעסוק בתפקידים שניתנו לגברים, והאישה צריכה לעסוק בתפקידים שניתנו לנשים. ואדרבה: כאשר האישה מחקה את האיש ודורשת תפקידים של האיש, המסוגל לבנות קריירה באופן כך וכך – היא יוצרת אי-שוויון זכויות ופוגעת במעמד האישה, שכן היא מעידה שהיא בעלת מעמד נחות.
השיטה של "שוויון זכויות" עומדת בניגוד לציווי התורה "לא יהיה כלי גבר על אישה ולא ילבש גבר שמלת אישה" (כי תצא, כב, ה), היינו שכל אחד צריך להתנהג בהתאם לטבעו, ולא שהאישה תנסה לחקות את האיש; הן לגברים והן לנשים יש תפקידים שונים החשובים בפני עצמם ואינם צריכים ואינם יכולים להימדד זה לעומת זה.
זאת ועוד: רק כאשר האישה ממלאה את תפקידה ושליחותה בתור אישה – היא זוכה לסיפוק נפשי אמתי ונפטרת מלבטים ומקנאה, שכן היא שמחה בחלקה, בידיעה שבכך דווקא היא מגיעה לאושר ולשלמות שלה (וכפי שהתורה מדגישה בכמה מקומות את גודל זכותן של נשי ובנות ישראל).
- לאחרונה הוקמה תנועה שמטרתה 'שחרור האישה' והבאת שוויון בין גברים לנשים. תנועה זו אינה מתחשבת עם תכונותיה של האישה ותפקידה, והיא מבוססת על עקרון אחד בלבד – חיקוי הגבר. אם לגבר יש עסק, סימן הוא שהעיסוק במסחר הוא תכלית השלמות, והאישה צריכה לשאוף להיות סוחרת גדולה; אם הגבר יוצא את הבית מוקדם וחוזר בשעה מאוחרת עייף וסחוט – אף האישה כך…
לומר לאישה שאין לה לפעול בהתאם לתכונותיה אלא עליה לחקות את הגבר – אין לך השפלה גדולה מזו! ואכן: תנועה זו, המעודדת את האישה להידמות לגבר, ביטלה את חשיבותה של האישה ואת הערך של תפקידיה, ובכך גרמה לנשים רגשי נחיתות עמוקים.
התורה נתנה לאישה את השליחות העליונה ביותר שיכולה להיות – להבטיח את המשכיותו של עם ישראל, להוליד ולגדל דור חדש שיהווה המשך לדור של מתן תורה; ואיש מלבדן אינו יכול לעשות זאת, משום שהקדוש ברוך הוא בחכמתו העניק יכולת זו רק לאישה.
והנה באות וטוענות שאישה צריכה לכל לראש להרוויח כסף ולעשות לה שם, ולאחר מכן (אם יישאר לה כוח וזמן והקדוש ברוך הוא יעניק את ברכתו) תחשוב אודות תפקידה העיקרי… מחליפים את התפקיד העיקרי בדברים שמול ערכו אין להם שום
תפיסת מקום!.
תפקיד האישה ביהדות
האישה בבית היהודי נקראת "עקרת הבית", הווי אומר עיקרו של הבית. היא זו שקובעת את אופי הבית ואת האווירה בו.
אלוקים רוצה שלכל בית יהודי תהיה תדמית יהודית, לא רק בשבת ובשאר ימים טובים, אלא גם בימי חול רגילים, גם בנושאים יומיומיים.
ייחודו של הבית היהודי הוא בעצם התנהלותו לפי הוראות התורה, בבית זה מורגשת הקדושה בכל ימות השבוע, לא רק בשעת התפילה ולימוד התורה, אלא אף בזמן של פעולות רגילות כמו אכילה, שתיה וכדומה, כמו שכתוב, "בכל דרכיך, דעהו". את זמני הארוחות רצוי לנצל לא רק לאכילה, אלא לעבודת הבורא בטהרה. לדוגמא כל פרט הקשור במאכל ובמשקה, צריך להיות עם הכשר. על ידי נטילת הידיים קודם הסעודה, אמירת הברכות
על האוכל וברכת המזון בתום הסעודה.
בבית זה היחסים ההדדיים בין הבעל לאשתו מושתתים על אהבה וטהרה, מתוך הכרה מליאה ב'שותף' השלישי לחייהם – הקדוש ברוך הוא, הוא זה שיוצר מתוכם חיים חדשים.
מעל הכל, עיקר חובת ההורים בבית היא להחדיר לילדיהם כבר מקטנותם אמונה בבורא עולם, אהבת השם, יראת השם וקיום המצוות בשמחה. מעבר לרצונם להעניק לילד את כל טוב העולם הזה בגשמיות, עליהם לדעת כי ירושתם האמיתית והנצחית היחידה, היא חינוך הילד להכרה שרק התורה ומצוותיה, הן מקור חייו ותכלית קיומו.
מכל האמור לעיל, מצטיירת תמונה ברורה באשר לאישה היהודיה, שאין שני לה. זו היא שמשרה בבית אווירה יהודית אמיתית, היא המופקדת על כשרות המזון הנכנס למטבח, והיא שמקבלת את השבת מידי יום שישי, בהדלקת נרות שבת. בזכותה זוכים כל בני הבית, הבעל והילדים כאחד, לחיים של אושר ושלווה.
מהאמור לעיל אין להסיק כי מקומה של האישה הוא בבית בלבד וכי היא אינה רשאית להתפתח בתחומים אחרים. כוונתנו להדגיש כי מודעות האישה כעיקרו של הבית, צריכה להתרכז בראש ובראשונה בתא המשפחתי הפרטי, הגרעין לקהילה היהודית כולה.
הפסיכולוגיה המודרנית, אף היא הגיעה בשנים האחרונות למסקנה הנחרצת, המבוססת על אמיתות התורה, לפיה אהבה, חום וערכי מוסר ויושר מוצקים, הם אבני הבניין העיקריים לכינון חברה בריאה. לכן כל משרה שבאה על חשבון חובתה וזכותה של האישה במסגרת הבית, אינה רצויה.
