הרמב"ם הדגיש שוב ושוב את עקרון “הדרך האמצעית” (או "דרך הזהב"):
כל מידה טובה היא איזון בין שני קצוות שליליים.
לדוגמה:
- בין פזרנות לקמצנות – עומדת הנדיבות.
- בין פחדנות ליוהרה – עומדת הגבורה.
- בין כעס לאדישות – עומדת הענווה והסבלנות.
לדבריו, הנפש הבריאה היא זו שמצליחה להחזיק איזון – לא להיסחף אחרי רגשות קיצוניים, אלא להישאר מיושבת, שקולה ושלווה.
הוא קרא לזה “בריאות הנפש”, ממש כשם שהרפואה עוסקת בבריאות הגוף.