מבוא
בית יהודי, הוא לא רק כזה שבתוכו גר אדם שנולד לאם יהודיה או התגייר כהלכה, אלא בית עם אלמנטים מסויימים היוצרים את 'יהדותו', מעבר להתנהלות בתוכו.
להלן כמה סימני זיהוי מרכזיים שרוכזו כאן בקצרה, ועל חלקם נרחיב בהמשך החוברת.
- חשוב לציין, כי מעבר לסממנים החיצוניים, הדבר החשוב ביותר הוא ההתנהלות שלכם בתוכו: שמירת המצוות, לימוד תורה, כבוד הדדי, אהבת הזולת ועוד. אך יחד עם זאת, אותם אלמנטים 'יהודיים' לא קיימים מראש, כמו תשתיות המים והחשמל, כך שאת רוב הדברים ניתן לבצע ללא בעיה גם לאחר שהבית בנוי ועומד על תילו.
מזוזה
כבר מבחוץ ניתן לזהות אם אנו עומדים בסיפו של בית יהודי. עוד טרם הכניסה לבית אנו נפגשים עם ה'שומר' – המזוזה שעל הפתח, המעידה בדרך כלל בעדות אילמת על נוכחות יהודית מעבר למפתן. על פרטי מצוות מזוזה בהרחבה, ראו להלן בעמוד 30 .
קופת צדקה
אחת המצוות החשובות בתורה היא נתינת "צדקה" – נתינת כסף, מזון, ביגוד או כל דבר אחר שהשני זקוק לו.
מפאת חשיבותה של מצווה זו יש להשתדל לתת צדקה בכל יום. אך היות ולא תמיד אנו יכולים 'לרדוף' אחר נזקקים, ומאידך, האפשרות הזמינה ביותר של נתינת צדקה היא בכסף – נולדה לשם כך 'קופת הצדקה': קופסא המיועדת לאגירת הכסף אותו אנו מקדישים לנתינת הצדקה, עד שתבוא לידינו ההזדמנות להביא את תכולתה לעני או למטרת צדקה אחרת הקרובה לליבנו.
-
- כדאי מאוד שבכל בית תהיה 'קופת צדקה', ולהשתדל לשלשל לתוכה מטבע בכל יום חול.
- כדאי לקבוע את קופת הצדקה באחד מקירות הבית )עם עדיפות למטבח( – כך נהפך הבית הפיזי בעצמו ל'בית של צדקה' מה שמוסיף ברכה בבית כולו.
הבית השני שלנו הוא הרכב, גם בו כדאי לשים קופת צדקה כשמירה מתאונות דרכים, ולפני כל נסיעה לשלשל מטבע לצדקה. כמו כן, מומלץ לשים ברכב ספר חת"ת – המאגד בתוכו חומש תהלים תניא (ספר חסידות) כסגולה לשמירה
ספרי קודש
כשם שבכל מטבח ישנם ספרי בישול, כך גם בכל בית יהודי מוכרח שיהיו ספרי קודש. עצם נוכחותם של ספרים אלו בבית – גם ללא הלימוד בהם – מביא קדושה וברכה. אחד המאפיינים הבולטים של הבית היהודי לאורך הדורות, הוא 'בית מלא ספרים' – ארונות שלמים של ספרי קודש, כיאה ל"עַם הסֵפר", היוצרים תחושה של חמימות יהודית בבית וממלאים אותו באור של קדושה.
וכמו בכל נושא, החשוב ביותר הוא ספרי היסוד העוסקים בתחום זה, כך גם בבית יהודי, קודם כל יש לוודא שבבית נמצא ספר היסוד של היהדות: התנ"ך (חמישה חומשי תורה, נביאים וכתובים).
מעבר לכך, חשוב שיהיו גם בבית ספרים הקשורים לחיי היום יום היהודיים שלנו, כמו סידור תפילה, תהילים ושולחן ערוך )ספר המאגד בתוכו את כל ההלכות שיהודי צריך לדעת ולעשות(. כמו כן, גם ספרים העוסקים בהשקפה יהודית, כמו ה"תניא" – ספר היסוד של תורת חסידות חב"ד, וכדומה.
המטבח
אחד מסימני ההיכר הבולטים במטבח בבית יהודי, הוא ההפרדה בין החלק הבשרי לחלק החלבי. התורה אוסרת עלינו לאכול, לבשל או ליהנות ממאכלי בשר וחלב יחד, לכן אנו עושים את כל המאמצים כדי שלא יהיה שום ערבוב בין שני הסוגים.
אפילו הסכו"ם שאנו אוכלים איתו – צריך להיות נפרד לחלבי ולבשרי, היות והסכו"ם בולע מהמאכלים החמים שאנו אוכלים, לכן אי אפשר לאכול איתו גם מאכלי חלב וגם מאכלי בשרי.
נושא כשרות המטבח הוא 'סוגיה' בפני עצמה, ועל כך נרחיב בהמשך, מעמוד 50 ואילך.
- כפי שהזכרנו קודם, רצוי שבקיר המטבח תהיה קבועה קופת צדקה, בה נשׂים מטבע בכל יום חול.
חדר הילדים
חדר הילדים, בהיותו המקום בו הם נמצאים זמן רב במשך היום והלילה, צריך שיהיה מאובזר גם בדברים 'יהודיים', כמו קופת צדקה וספרי קודש, שיזכירו להם כל הזמן את קיומו של בורא העולם ומצוותיו, ובוודאי גם ישפיעו עליהם לטובה.
-
- מומלץ שלכל ילד יהיו: קופת צדקה, סידור )ישנם סידורים צבעוניים ומאוירים המתאימים לילדים( וחומש משלו, עליהם יהיה כתוב את שמו הפרטי. כך, הוא ירצה לתת צדקה בקופה הפרטית שלו, וכן לקרוא, ללמוד ולהתפלל מתוך הספרים האישיים שלו, וכך החיבור שלו לדברים אלו יהיה משמעותי הרבה יותר.
- את המזוזה הקבועה בפתח חדר הילדים, כדאי לקבוע בגובה קצת נמוך )כמובן בהתאם לכללי ההלכה( כדי לאפשר לילדים להגיע אליה ולנשקה בכל פעם שנכנסים לחדר ובפרט לפני השינה.
ציורים ותמונות
אנשים משקיעים רבות בעיצוב הבית, ובוחרים אלמנטים שונים בכדי לייצר אווירה ייחודית לבית שלהם. חלק משמעותי בעיצוב הינו קישוט קירות הבית בתמונות או ציורים יפים, וראוי לתת תשומת לב ולדאוג שלפחות חלק מהם יהיו קשורים לעולם היהדות ("ברכת הבית", ציור של ירושלים, תמונת צדיק וכדומה).
אם תיזכרו לרגע בבית שבו גדלתם כילדים, קרוב לוודאי שתזכרו היטב את מה שניבט עליכם מהקירות. הראייה היומיומית במשך עשרות שנים משפיעה רבות על הנפש, ומן הראוי לחשוב היטב אלו תמונות וציורים אנו מכניסים לתוך ה'מוזיאון' האישי שלנו.
זכר לחורבן
ישנם כמה מנהגים 'עצובים' אותם אנו עושים מאז שנחרב בית המקדש, כ"זכר לחורבן". אנו נפגשים בהם בעיקר ברגעי האושר הגדולים, שאז אנו כמו רוצים להזכיר לעצמנו ששמחתנו לא יכולה להיות שלמה בעוד בית המקדש חרב. הדוגמה שכולנו בטח מכירים: 'שבירת הכוס' מתחת לחופה.
כך גם כשבונים בית ושמחים בבנינו, נוהגים להשאיר מקום אחד בבית לא מסוייד, 'זכר לחורבן' בגודל 50X50 ס"מ מול הכניסה. המקום הזה יזכיר לנו (בעצם אי סיום בנייתו) שעדיין לא הגיעה הגאולה השלמה. עדיין חסר לנו משהו.
מעקה
התורה לא מתייחסת לאופן הבנייה החיצונית של הבית שלנו )אדריכלות, עיצוב-פנים וכדומה(, אך יש לה אמירה ברורה בנושא הבטיחות. בספר דברים נאמר: "כי תבנה בית חדש – ועשית מעקה לגגך".
הבית בו אנו גרים צריך להיות בטוח, ועלינו לוודא שאין בו סכנות פוטנציאליות. אם יש לנו גישה לשטח הגג, אנו מחויבים להתקין בו מעקה בגובה של 80 ס"מ לפחות (עשרה טפחים), ובזה אנו מקיימים מצווה מן התורה.
- יש לכם בריכה פרטית בבית? וודאו שיש לכם גדר טובה, צפופה וגבוהה מספיק סביב הבריכה, על מנת למנוע נפילת ילדים קטנים או נפילה לא צפויה של כל אחד אחר.
התורה אמנם מדברת על מעקה פיזי, אך אותו רעיון קיים בדברים נוספים בהם ניתן להינזק, ובהם אנו גם מחויבים לעשות 'מעקה' – לעשות כל שביכולתנו שלא יינזקו מהם בני אדם. לדוגמה: את סכיני המטבח להניח במקום גבוה יחסית, כדי למנוע מהילדים הקטנים גישה חופשית אליהם.
- מחזיקים אקדח ברישיון? גם כאן יש לעשות 'מעקה': שימו אותו במקום שמור, כשהמחסנית בנפרד.
כמו המימד הגשמי, כך גם במימד הרוחני: כשיש סכנה רוחנית פוטנציאלית בבית, כמו למשל: אינטרנט פתוח, הטומן בחובו סכנות רבות, יש לעשות 'מעקה' –להתקין הגנה שלא מאפשרת להגיע לתכנים לא רצויים ברחבי הרשת הוירטואלית.
