המצבה
מצבה היא לוח אבן – עליה מציינים את שם הנפטר, תאריך לידתו ותאריך פטירתו ולעתים מוסיפים כמה מילים המייחדות את האדם הנפטר.
הקמת מצבה
הקמת מצבה על מקום הקבורה, חשובה גם לנפטר וגם לאלו שנשארו כאן.
כדאי להקים את המצבה לאחר ימי ה'שבעה'. אם לא הספקתם עד סיום ה'שבעה' יש להקימה בהקדם האפשרי.
- הכנת המצבה לוקחת זמן. השתדל להזמינה כמה שיותר מהר על מנת שתהיה מוכנה בזמן שאתה רוצה להציבה על הקבר.
את המצבה יש להקים מעל הצד בו נמצא ראשו של המת.
איזה מצבה לבחור?
מצבה נאה, היא כבודו של הנפטר, ולכן, כשאתה בוחר מצבה, לא בטוח שכדאי לך לבחור באופציה הזולה ביותר (אם יש לך את היכולת הכלכלית לכך). עליך לזכור שמצבה אמורה להחזיק שנים רבות, ויש לחשוב גם על העתיד. מצבה מחומר פשוט מידי לא תיראה טוב לאחר כמה שנים וגם תצריך ממך תחזוקה שוטפת של ניקיון וטיפול.
בנוסף, כדאי לחשוב על סוג החומר ממנה היא עשויה (אבן, שיש וכדומה), שתהיה עמידה למזג האוויר במקום בו היא תוצב. מזג אוויר קר מאוד, יכול לגרום לה להישבר או להיסדק.
- מצבה עולה כסף, ולעיתים הרבה. גם אם אתה בעל אמצעים וביכולתך להקים מצבה מיוחדת ומעוצבת על קבר יקירך, לא כדאי. זה לא המקום בו כדאי להראות באופן מידי בולט את יכולותיך, ומה גם שזה יכול לעיתים לבייש משפחות שקברו בפשטות מידי את יקיריהם מחוסר אמצעים כלכליים.
הכיתוב על המצבה
- על המצבה יש לכתוב את שמו היהודי המלא של הנפטר ואת שם אביו וכן את התאריך העברי של יום הפטירה. מעבר לזה, אין נוסח קבוע למה שיהיה כתוב על המצבה, אך כדאי שלא להרבות מידי בשבחו של הנפטר. הטוב יותר הוא להוסיף כמה משפטים קצרים שיסמלו את דמותו ואישיותו של הנפטר.
- אם בבית הקברות שאתה קובר שם את יקירך יש נוסח די מקובל וסטנדרטי, כדאי להתחשב בכך ולא לחרוג מידי בכיתוב של המצבה.
- בתחילת המצבה, יש לכתוב את האותיות פ"נ, שפירושן הוא "פה נטמן". בסוף המצבה, נהוג להוסיף את האותיות ת.נ.צ.ב.ה. אותיות אלו מהווים ראשי התיבות של המילים "תהא נשמתו/ה צרורה בצרור החיים – שמשמעותן היא שנשמתו של הנפטר תתעלה אל חיי הנצח שבהם הנשמה אינה מתכלה אלא חוזרת ליהנות מקדושתו של אלוקים.
- כדאי שאותיות שהמצבה יהיו חקוקות בתוכה ולא בולטות החוצה. ויש לזה גם עדיפות כלכלית, זה הרבה יותר זול…
- כשאתה בוחר את סוג האותיות שעל המצבה, עליך לדעת, שאם האותיות החרוטות ממולאות במילוי שחור הן עתידות לדהות אחת לכמה שנים ויצטרכו צביעה מחדש (-לא חובה!). אותיות עם מילוי עופרת מחזיקות זמן רב יותר.
ש. האם טוב לנשמה כעת?
ת. אל תדאג לנשמתו של אהובך. טוב לו היום הרבה יותר . מתמיד, ויהיה לה טוב עוד הרבה יותר!
לא נעים לנשמה להיות כאן למטה. היא מרגישה כאן כמו בבית האסורים. היא, הנשמה הרוחנית הקדושה, שהייתה קרובה לאלוקים, ירדה למקום גשמי, לתוך גוף בעל צרכים גשמיים (כמו אכילה, שתיה ולינה) וירדה לחיות בעולם גשמי שיש בו אפילו דברים רעים ואסורים. זהו עינוי גדול ביותר לנשמה.
ההתעסקות האינסופית שלה עם העולם הגשמי שסביבה, הצרכים הגופניים והפיתויים וההנאות שסביבה ובגוף בה נמצאת גורמים לה לצער בלתי יתואר. (אנו לא מרגישים את צערה כשהיא אצלנו פנימה כי אנו אנשים גשמיים וחומריים ולא מרגישים את תחושותיה של הנשמה הרוחנית. אך זוהי העובדה!).
בגוף ובעולם הזה, היא משתחררת מהכלא בו הייתה וחוזרת לסביבה הטבעית שלה – זהו עונג גדול מאוד עבור הנשמה. (אלא שלעיתים, בהתאם למעשיה כאן בעולם, היא צריכה להתנקות קצת מהלכלוך שנדבק בה מהעולם שלנו והיא עוברת תקופה לא קלה זמנית. אך גם תקופה זו היא שמחה לעבור אותה כדי להגיע חזרה לרוחניות שם הייתה ואפילו יותר מזה).
אנו נפרדים ממנה, כי אנו מתקשרים דרך הגוף, וקשה לנו עם זה, היא, בהיותה רוחנית, לא נפרדת מאיתנו לעולם וממשיכה לדאוג ולהיות מחוברת עמנו גם בהיותה למעלה.
