מבוא
ההלוויה היא הטקס בה מלווים קרוביו ומכריו של הנפטר את גופתו למנוחת עולמים.
הלוויה יכולה להתחיל מהבית שלכם, שם יתכנסו המלווים ומשם תצאו לבית הקברות. היא יכולה גם להתחיל מאולם ההספדים בבית הקברות. יש לקחת בחשבון שלוויה שיוצאת מהבית כרוכה במעט יותר לוגיסטיקה – כגון הובלת הגופה בצורה מכובדת מהבית לבית הקברות, וכן הטרחה הכפולה של ציבור המלווים, שחלקו בוודאי יגיע לביתכם ומשם יאלץ להגיע (בכוחות עצמו או באמצעות הסעה שתארגנו עבורו) לבית הקברות.
אם יש בית כנסת בסביבת מקום מגוריכם ואתם יוצאים מהבית, כדאי לעצור ליד בית הכנסת, לקרוא פרק תהילים ולומר את ה'קדיש' (אם יש אתכם בנקודה זו עשרה יהודים).
- אם כבר הכנסתם את הנפטר לשטח בית הקברות, אין להוציאו החוצה בחזרה, גם אם זה לצורך מעבר ליד בית כנסת!
תכנון הלוויה
את הלוויה יש לערוך הכי צמוד שאפשר לשעת הפטירה – אלא אם כן כבודו של המת יהיה גדול באם ידחו את הלוויה, כגון: כדי שיבואו קרוביו מחו"ל, להכין לו ארון ותכריכים, להודיע לכולם על פטירתו.
כמובן שיש גורמים נוספים שאינם קשורים ישירות לכבודו של המת שיש לקחת בחשבון שבכוחם להשפיע על עיתוי הלוויה: הסדרת אישורי הפטירה, הכנת חלקת האדמה, קבורה במדינה אחרת מסיבות כלשהן, חילול שבת וכדומה.
- קבורה גוררת עמה עשיית פעולות רבות האסורות בשבת. אין לקבור את המת ביום השבת בכל מצב שיהיה!
אם ברצונך לדחות את מועד הלוויה, אל תחליט לבד. התייעץ עם רב שמכיר את הנושא והוא ייתן לך תמונה מלאה ויעזור לך לקבל את ההחלטה הנכונה.
מודעת אֶבֵל
תוכלו להיעזר ב'חברה קדישא' על מנת לקבל הדרכה להכנת מודעה על הפטירה, תליית המודעות בשכונת המגורים של הנפטר וכדומה.
בחירת מקום הקבורה
על בני המשפחה לחשוב מראש היכן מעדיפים לקבור את הנפטר. יש כמה שיקולים שיש לתת עליהם את הדעת לפני שמחליטים באיזה בית קברות: מחיר חלקה, אם יש נפטר שרוצים שיקבר לידו, עלות העברת הגופה למקום רחוק.
באם אפשרי הדבר, כדאי שהנפטר ייקבר בבית הקברות בו קבורים קרובי משפחה אחרים.
ההכנות לקבורה
לפני הלוויה יש לדאוג:
- לפרסם את הלוויה (שם נפטר, שעת הלוויה ומיקומה) כדי שמכריו וחבריו יבואו לכבד אותו ואתכם.
- אם בתכנית שיאמרו דברים בשבחו ולזכרו של המת או מילות פרידה של אחד מבני המשפחה או הידידים, יש להכין את התשתית לכך: מי יאמר, מתי יאמר, כמה זמן ידבר.
אם הלוויה אמורה להיות רבת משתתפים, יש לחשוב גם על מיקרופון ומערכת הגברה.
אם היא בלילה, יש לחשוב על תאורה.
- לא להאריך בדברי השבח מידי הרבה ובפרט בשבחים מוגזמים ולא ממש מדויקים, דברים אלו מהווים צער למת.
- היכן תשבו את ה'שבעה' (ראה עליה פרטים בהמשך) המתחילה מיד לאחר הקבורה.
- לבנים, או למי שיאמר את הקדיש, מומלץ לעבור לפני הלוויה על הטקסט של הקדיש כדי להכירו מעט.
טקס הלוויה
את טקס הלוויה יבצעו בצורה הטובה ביותר ה"חברה קדישא" ביחד עם הרב המלווה מטעם המשפחה.
- טרם הלוויה, אחד מקרובי הנפטר יתבקש לזהות את המת, כדי שחלילה לא בוצעה בטעות החלפה במת אחר וכדומה.
- כדי לשמור על כבודו של הנפטר, יש להימנע מלאכול במהלך הלוויה.
- המלווים מתבקשים להציב את הפלאפונים במצב 'שקט', ובכל מקרה – שלא לענות לשיחות במהלך הלוויה.
- אם אין ברצונך לקרוע את הבגד בו אתה לבוש, אתה יכול להחליף אותו בבגד אחר טרם צאתך אל הלוויה.
- את הבגד אותו אתה קורע במהלך הלוויה, אתה עתיד ללבוש לאורך כל שבעת ימי השבעה שלאחר הקבורה. בדוק שהם די נוחים וחמים עבורך ‘לבלות' עימם שבעה ימים.
- הלוויה היא טקס דתי, ולכן למען כבוד הטקס וכבוד הנפטר, יש לבוא בלבוש צנוע.
- את הקריעה מבצעים לאחר שהתקבצו המלווים בבית הקברות, טרם ההליכה לחלקת הקבר.
- נציג החברה קדישא יעזור לך לחתוך מעט בקצה הבגד באמצעות סכין חדה וכדומה, לאחר מכן עליך להמשיך ולקרוע בידך את הבגד.
- אין מי שיתחיל עבורך את הקריעה? אתה יכול להתחיל לבד.
- את הקריעה יש לעשות בהיותך עומד על רגליך. אם אחד מאלו הצריכים לעשות את הקריעה חולה או זקן ומתקשה לעמוד, הוא יכול לבצעה גם בישיבה.
- לפני הקריעה יש לברך: "בָּרוּךְ אַתָּה אֲ־דֹנָי אֱ־להֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם דַּיָּן הָאֱמֶת".
- כל קרובי המשפחה מדרגה ראשונה צריכים לקרוע.
- את הבגדים שקרעת, עליך ללבוש במשך כל ימי השבעה.
- אם אתה לובש בגדים נוספים במהלך ה'שבעה' בגלל קור וכדומה, אין צורך לקורעם.
- אין צורך לקרוע את בגדי הלילה (-פיג'מה).
- ילדים מעל גיל שש אינם חייבים לקרוע. אך יש לקרוע להם מעט כדי ליצור בלבם מעט עגמת נפש וצעא על הפטירה.
- ישנם כללים רבים בעשיית הקריעה, ה'חברא קדישא' שילוו אותך ידריכו אותך בעת הצורך.
- כל הקהל אומרים ביחד את פרק ט"ז בתהלים ובסיומה אומרים קדיש.
- לאחר הקדיש מרימים את האלונקה עם הנפטר וצועדים איתה לעבר מקום הקבר.
- בדרך, עד שמגיעים למקום הקבורה, אומרים הקהל יחד את מזמור התהילים "יושב בסתר עליון", ויש שמוסיפים גם "אנא בכוח", בהלוויה של נפטרת יש שנהגו להוסיף ולומר את פסוקי "אשת חיל".
- כשמגיעים למקום הקבורה, אחד המלווים יאמר בקול משנה מפרקי אבות המתחילה במילים "עֲקַבְיָא בֶּן מַהֲלַלְאֵל אוֹמֵר…".
- לאחר מכן אומרים האבלים קדיש יתום פעם נוספת.
- מצווה להשתתף בכיסוי הקבר. החברה קדישא מביאים כלי עבודה ומאפשרים לציבור להשתתף במצווה.
- לאחר סתימת הגולל החזן יאמר תפילת ‘צידוק הדין': "הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ כִּי כָל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט" ופרק ט"ז שבתהילים, (בימים שאין אומרים תחנון אין אומרים צידוק הדין), ולאחר מכן ייאמר קדיש מיוחד על ידי נציג החברא קדישא.
- לאחר מכן יאמרו קדיש יתום – יהא שלמא.
- תפילת "א-ל מלא רחמים".
- לאחר מכן יבקשו אנשי החברה קדישא מחילה מהנפטר על פי הנוסח הידוע להם הכולל שחרור הנפטר מכל חברה ואגודה שהיה חבר בה.
- לאחר הקבורה מניחים המשתתפים אבן קטנה ביד שמאל על הקבר, מנהג זה בא להראות שזכרו של המת נשאר חקוק בלבות האנשים, וקברו נפקד.
- לאחר הקבורה על האבלים להחליף נעליים לנעלי בד או גומי. מעתה, אסורה נעילת נעלי עור עד לאחר סיום השבעה.
לאחר הקבורה מנחמים כל הנוכחים את הקרובים. לכן, לאחר שחלצת נעליך, עמוד יחד עם שאר האבלים לפני היציאה מבית הקברות, ותן למלווים לעבור על פניכם ולנחם אתכם, במקומות רבים נוהגים שכל המלווים נעמדים בשתי שורות והאבלים עוברים בין השורות והקהל מנחם אותם.
- לאחר היציאה מבית הקברות יש ליטול ידיים לסירוגין מתוך כלי, ברוב בתי העלמין ניתן למצוא עמדות מוכנות עם נטלות המיועדות לכך, נוהגים שלא לנגב את הידיים מנטילה זו.
- יש לשים לב שיכולת הכהן להיטמא לקרוב משפחתו, לא נותנת לו את ההיתר להיטמא באותו זמן לכל אדם. לכן, אין לכהן להיכנס לתוך בית הקברות – מקום בו נמצאים מתים נוספים – כי הוא יטמא בסביבתם של המתים האחרים, לכן נוהגים לקבור את הכוהנים בשולי החלקות, כדי לאפשר לבניהם ומשפחתם להתקרב עד 2 מטר מהקבר, ללא נגיעה בקבר אחר או שהייה עימו תחת גג כלשהו.
- בגלל שהקדיש בשפה שאינה מוכרת לך וקשה לבטא את מילותיה, כדאי לתרגל את התפילה הזו בהזדמנות הרגועה הראשונה שנקראת לך, כדי שתקרא אותה בצורה נכונה ומדויקת, למען כבודך, כבוד המתפללים וכבוד יקירך.
קריעה
בתחילת הלוויה, יהיה עליך לבצע ‘קריעה' בבגדים בהם אתה לבוש, כביטוי של אבלך הגדול וצערך על מות יקירך. את הקריעה יבצעו איתך 'החברא קדישא'.
היכן וכמה קורעים?
אם הקריעה היא עבור אחד ההורים, יש לקרוע בחלקו השמאלי העליון של הבגד לפחות 8 ס"מ. בקריעה בפטירת אחד ההורים, יש לקרוע את כל הבגדים בהם אתה לבוש (למעט גופיה, ציצית, סוודר ומעיל).
אם הקריעה היא עבור נפטר אחר שאתה מחוייב להתאבל עליו (כגון אח), יש לקרוע בחלקו הימני העליון של הבגד, ורק את הבגד העליון.
כללי ה'קריעה':
תהליך ההלוויה
לאחר הקבורה
סעודת הבראה
לאחר הלוויה, כששבים האבלים לביתם, יש לאכול ‘סעודת הבראה' – סעודה הנערכת בעבור האבלים על ידי מכריהם וידידיהם.
מטרת הסעודה היא לתת לאבלים הכאובים קצת אוכל מסודר ביום הקשה, וגם להראות להם שיש מי שדואג להם וחושב עליהם, אם אין מי שדואג לך, אתה יכול לאכול גם משלך.
בסעודה זו יש להכין מאכלים בעלי צורה עגולה – לסמן את מעגל החיים כגון ביצה קשה, זיתים וחומוס, רצוי שהסעודה תכלול גם לחם.
כוהנים
אלוקים אסר על הכוהנים להיות בסביבתו הקרובה של מת (בשתי המטר שסביבו), או להיות תחת אותה קורת גג, בה יש מת – גם אם קורת הגג גדולה מאוד והמרחק בינה לבין גוף המת גדול מאוד. נגיעה בגוף הנפטר, או בקבר, או שהייה לרגע עם אחד מהם תחת אותה קורת-גג או למשל ענפי-עץ, נקראים ביהדות בשם ‘טומאה'.
אך למרות זאת, אם נפטר לכהן אחד מהקרובים שלו ממדרגה ראשונה (אבא, אמא, אח, אחות, בעל/אישה, בן/בת), מותר לו להיות בסביבתם ולהשתתף בלוויתם.
מבוא
הקדיש היא תפילה קצרה בה אנו מבקשים בעיקר ששמו של אלוקים יגדל ויתקדש בעולם, ושמלכותו תתגלה לעין כל. כמו כן אנו מבקשים בעבור ביאת המשיח.
נוסח הקדיש שאנו אומרים היום חובר על ידי חכמי ישראל בבבל העתיקה (עירק של היום). השפה היא שפת הארמית – השפה בה דיברו בזמנים ההם.
